עודכן באפריל 2022
מהי איגרת חוב
איגרת חוב, או בקיצור - אג"ח, היא נייר ערך שנסחר בבורסה. בניגוד למניות שנותנות למי שמחזיק בהן בעלות מסוימת על החברה, אג"ח היא סוג אחר של נייר ערך. אג"ח היא סוג של הלוואה שלוקח הגורם שהנפיק את האג"ח, שאותה הוא מתחייב להחזיר למי שמחזיק באג"ח.
ישנם שני סוגים עיקריים של אג"ח - אג"ח שמונפקת על ידי הממשלה, ואג"ח שמונפקת על ידי חברה מסחרית גדולה (שנקראת אג"ח קונצרנית). בשני המקרים, להנפקת אג"ח יש מטרה עיקרית אחת, גיוס כספים לטובת הגוף המנפיק.
בניגוד לגיוס כספים באמצעות הלוואה שגרתית, שמגיעה מגוף פיננסי כמו הבנק, הנפקת אג"ח מאפשרת גיוס כספים באמצעות הציבור. הממשלה או חברה מנפיקות אג"ח ומתחייבות להחזיר את הכסף שקיבלו, בהתאם לתנאים מסוימים, כמו הצמדה למדד וריבית.
שווי של אג"ח נקבע על ידי השוק, בדומה לשווי של כל נייר ערך שנסחר בשוק ההון. ככל שיש יותר ביקוש לאג"ח, השווי יעלה ולהיפך, אם הביקוש ירד, השווי ירד. זאת אומרת, השווי של האג"ח לא נשאר קבוע ולא יהיה תמיד הסכום שנקוב בו.
כשמגיע המועד בו מנפיק האג"ח צריך להחזיר את החוב ולפדות את האג"ח, התשלום יבוצע למי שמחזיק באג"ח באותו זמן, ולא למי שקנה את האג"ח במקור.
סוגי אג"ח
הגורמים העיקריים שמנפיקים אג"ח הם הממשלה וחברות גדולות. בשני המקרים, הנפקת האג"ח נעשית מאותו המניע, הצורך לגייס כסף כדי לממן פעילות מסוימת. במקרה של חברות מסחריות, המימון בדרך כלל יידרש כדי להרחיב ולקדם את העסקים שלהן בדרכים שונות. מצד שני, הממשלה תנפיק אג"ח כדי שיהיה לה תקציב לפעילויות מדיניות שונות. לדוגמה, ממשלת ישראל הנפיקה אג"ח כדי לממן את תוכנית ההתנתקות.
אג"ח ממשלתיות
הנפקת אג"ח ממשלתיות היא פעילות מקובלת לגיוס כספים על ידי הממשלה. מרבית מדינות העולם נוהגות כך ומנפיקות אג"ח שנסחרות בשוק ההון. במדינות רבות, אג"ח נמכרות בשני מישורים: האחד, לאזרחי המדינה, מה שמאפשר גיוס הון ממקור פנימי. במישור השני, האג"ח נמכרות לתאגידים זרים ובכך, מתאפשר גיוס הון גם ממקור חיצוני לאותה המדינה.
אג"ח ממשלתיות נחשבות לאחת האפשרויות הבטוחות יותר להשקעה. כשמדובר באג"ח של חברה מסחרית, קיים סיכון גבוה יותר שהחברה לא תהיה מסוגלת להחזיר את החוב או תימנע מכך מסיבות שונות. לעומת זאת, הממשלה נחשבת בתור גוף יציב ואמין שיעמוד בהתחייבויות שלו ולכן, הסיכון בהשקעה באג"ח ממשלתיות נחשב נמוך יותר. בהתאמה לכך, גם הרווח שצפוי לקבל מי שמשקיע באג"ח ממשלתיות הוא נמוך יותר, בהשוואה לאג"ח קונצרניות.
סוגי אג"ח ממשלתיות:
- אג"ח שחר - אג"ח ממשלתית שקלית - אג"ח שמונפקת לתקופות של שנה ומעלה, לא צמודה למדד המחירים לצרכן ומציעה ריבית קבועה שמשולמת פעם אחת בשנה.
- אג"ח גליל - אג"ח ממשלתית צמודה למדד המחירים לצרכן עם ריבית קבועה אשר משולמת פעם אחת בשנה.
- אג"ח גילון חדש - אג"ח לא צמודה בריבית משתנה שמשולמת אחת לשנה. לאג"ח זו טווח פידיון רחב שנע בין שנה ל-25 שנים.
- אג"ח מק"מ (מלווה קצר מועד) - אג"ח לא צמודה למדד שמונפקת על ידי בנק ישראל והתוקף שלה הוא מקסימום שנה.
- אג"ח מיועדות - אג"ח אלו מיועדות רק לגופים מוסדיים ולא נסחרות בבורסה. לאג"ח אלו התחייבות לריבית קבועה שלא תלויה במה שקורה בבורסה, מה שעוזר לאזן את הריבית בקרנות הפנסיה וקופות הגמל של הציבור.
אג"ח קונצרניות
חברה לא חייבת להיות ציבורית (חברה שהמניות שלה נסחרות בבורסה) כדי להנפיק אג"ח לציבור. יש תנאים מינימליים שהחברה צריכה לעמוד בהם, למשל פרסום דוחות כספיים, הון עצמי מינימלי, היקף הנפקת אג"ח מינימלי ועוד. לכן, כל חברה שעומדת בתנאים האלו, גם אם היא חברה פרטית, יכולה למכור אג"ח לציבור הרחב.
חברות מסחריות מנפיקות אג"ח כדי לגייס כספים שיכולים לשמש לפעולות שונות, שמטרתן לקדם את החברה ועסקיה. אג"ח כזה נחשב בטוח פחות מאג"ח ממשלתי, בגלל שאי אפשר באמת לדעת מה יהיה מצבה הכלכלי של החברה עד שיגיע יום פירעון החוב.
כדי להציע למשקיעים פיצוי מסוים על הסיכון המוגבר הזה, חברות מנסות להפוך את האג"ח לאטרקטיביות יותר. בדרך כלל הריבית שמציעה חברה מסחרית על האג"ח שלה תהיה גבוהה יותר מהריבית שמוצעת באג"ח ממשלתיות. אפשרות נוספת, היא שהחזר ההלוואה יהיה מובטח בשעבוד נכסים, מה שגם מוריד את הסיכון של האג"ח.
חברות שמעוניינות להנפיק אג"ח קונצרניות חייבת לפרסם תשקיף. תשקיף הוא סוג של גילוי נאות של החברה כלפי מי שעומד להשקיע באג"ח שלה. בתשקיף יפורטו, בין היתר, התנאים המלאים של האג"ח, כולל מועדי תשלום, גובה ריבית, שעבוד נכסים (אם יש) ועוד.
תשואה שנתית לפידיון אג"ח
לפני שמחליטים אם לקנות אג"ח מסוים, חשוב לבדוק הוא מה גובה התשואה השנתית והאם התשואה הזו משתלמת עבורכם. התשואה השנתית לפידיון אג"ח מציגה את גובה התשואה שיקבל מי שהשקיע באג"ח, מהמועד בו האג"ח נקנתה ועד ליום בו יפדו ישולם החוב.
סוגי התשלומים שמקבלים מחזיקי אג"ח:
- ריבית תקופתית (קופון) - הריבית שמשלם מי שהנפיק את האג"ח עבור ההלוואה שקיבל.
- ערך נקוב (קרן ההלוואה) - ההחזר של ההלוואה שהתקבלה.
התשלומים האלו, בצירוף מועדי התשלום וגובה הריבית הם מה שקובע את התשואה השנתית של אג"ח.
נקודה נוספת שכדאי לקחת בחשבון היא, שתשואה השנתית הפוכה ממחיר האג"ח, זאת אומרת - אם מחיר האג"ח עולה, התשואה השנתית יורדת ואם מחיר האג"ח יורד, התשואה השנתית עולה.
מדיניות תשלום באג"ח
אג"ח נפדית לשיעורין
אג"ח בה התשלום של קרן ההלוואה מתבצע באופן שווה בכל תקופה, יחד עם תשלומי הריבית. הקרן של אג"ח כזו קטנה אחרי כל תשלום ובכל מועד פידיון נפדה החלק היחסי של תיק המשקיע. עם זאת, הערך הנקוב של האג"ח נשאר ללא שינוי.
לדוגמה: משקיע קנה אג"ח עם ערך נקוב של 100 בשנה הראשונה, ובסוף כל שנה נפדה 20 ערך נקוב. בשנה הראושנה, הפידיון יהיה 20% מהאג"ח (20 הם 20% מתוך 100). בשנה השנייה, מכיוון שנשאר 80 ערך נקוב ונפדים 20 ערך נקוב, הפידיון יהיה 25% מהאג"ח (20 הם 25% מתוך 80) וכן הלאה.
אג"ח בריבית קבועה
אג"ח בריבית קבועה היא אג"ח שגובה הריבית שלה נשאר אותו הדבר ולא משתנה במהלך הזמן בו האג"ח בתוקף. זאת אומרת, בכל פעם שיבוצע תשלום למחזיק האג"ח, גובה הריבית ישאר תמיד זהה. אג"ח כזו יכולה להיות צמודה למדד מסוים (כמו מדד המחירים לצרכן) או למט"ח (כמו דולר או אירו).
אג"ח בריבית משתנה
זו אג"ח שהריבית התקופתית הקרובה שלה ידועה, אבל הריביות התקופתיות העתידיות אינן קבועות. כלומר, הריבית התקופתית שתשולם בעתיד למחזיקי האג"ח עשויה להשתנות, והדבר תלוי בדרך כלל בריבית שתהיה באותו זמן במשק. אם הריבית במשק תעלה, הריבית התקופתית תעלה ולהיפך, אם הריבית במשק תרד אז הריבית התקופתית שיקבל מחזיק האג"ח תרד.
אג"ח צוברת
אג"ח צוברת, או בשמה הנוסף, אג"ח בלון, היא אג"ח בעלת ריבית תקופתית. עם זאת, הריבית הזו לא משולמת כל תקופה, אלא התשלום מתבצע באופן חד פעמי, ביום הפידיון.
אג"ח ללא ריבית
אג"ח ללא ריבית משלמת למי שמחזיק בה את הערך שנקוב באג"ח בלבד, בלי להוסיף ריבית.
דוגמה לאג"ח ללא ריבית היא אג"ח מק"מ (מלווה קצר מועד) שמונפקת על ידי בנק ישראל לטווח של עד שנה. לאג"ח אלו אין ריבית והפידיון שלהן הוא לפי הערך הנקוב של האג"ח.
אג"ח צמודה
אג"ח צמודה היא אג"ח שכל תזרימי המזומנים שלה יהיו צמודים למדד מסוים. ההצמדה יכולה להיות למדד כלשהו כמו המחירים לצרכן, או למטבע חוץ כמו אירו ודולר.
אג"ח להמרה
אג"ח להמרה הן קודם כל אג"ח, אבל יש להן תכונה נוספת: ניתן להמיר אג"ח להמרה במניות של החברה שהנפיקה אותן. לסוג כזה של אג"ח יש יתרונות וחסרונות שצריך לקחת בחשבון כששוקלים אם כדאי לקנות אותן.
מצד אחד, השווי של אג"ח זו מאופיין בתנדותיות גבוהה יותר ממה שמצופה מאג"ח מסוגים אחרים. מצד שני, אג"ח כזו מאפשרת למי שמחזיק בה להרוויח מעלייה בערך המניות של החברה. נקודה נוספת, אג"ח זו בדרך כלל לא כוללת בטחונות כמו שעבוד נכסים שניתן לקבל בסוגי אג"ח אחרים. מצד שני, אפשר להמיר אג"ח להמרה במניה של החברה, וזה נחשב לפיצוי המתאים במקרה הצורך.
אג"ח להמרה נפדית לשיעורין: למרות שאג"ח להמרה ניתן להמיר למניות, אי אפשר לעשות את זה אחרי שמגיע מועד הפידיון החלקי. במועד זה, נפדה החלק היחסי של האג"ח ואת החלק זה כבר אי אפשר להמיר למניות במקום לפדות. במידה ומשקיע רוצה להמיר את האג"ח למניות, הוא צריך לעשות זאת לפני שמגיע מועד הפידיון החלקי. אם לא, באופן אוטומטי ייפדה החלק היחסי שמיועד לפידיון.
מח"מ השקעה באג"ח
המושג מח"מ הוא ראשי תיבות של "משך חיים ממוצע". מושג זה מתייחס לממוצע המשוקלל של הזמן לפידיון סופי של אג"ח ושל הריבית שמשולמת על האג"ח. מאחר ומח"מ מושפע באופן ישיר מתשלום הריבית, ישנן כמה הגדרות אפשריות.
אם מדובר באג"ח שלא משולמת בה ריבית, והתשלום המלא על האג"ח יבוצע בסוף התוקף של האג"ח, אז תקופת המח"מ תהיה כמו אורך החיים של האג"ח. הסיבה לכך, היא שאין נתונים נוספים לשקלל, מכיוון שאין לאג"ח ריבית.
לעומת זאת, אם מדובר על אג"ח נפדית לשיעורין במהלך התקופה בה האג"ח בתוקף, המצב יהיה שונה. המח"מ יהיה קצר משמעותית מאשר תוקף האג"ח, בגלל שחלק מהקרן (הסכום שנלקח כהלוואה) נפדית לפני שפג תוקפה של האג"ח.
מצב נוסף הוא כאשר מדובר באג"ח שלפי התנאים בה, מי שמחזיק באג"ח יקבל תשלום של ריבית אחת לתקופה, ואת הקרן בסוף התוקף של האג"ח (המצב הסטנדרטי באג"ח). במקרה כזה, המח"מ יהיה קצר יותר מחיי האג"ח, אבל לא באופן דרמטי.
מח"מ הוא אחד הכלים שמשתמשים בהם כדי למדוד את מידת הסיכון של אג"ח מסוים. כמה שמח"מ יהיה גבוה יותר, ככה רמת הסיכון של האג"ח תעלה. זאת כיוון, שככל שיקח יותר זמן לפרוע את החוב ולשלם את הריבית, יש יותר סיכוי שהחברה תגיע למצב של חדלות פירעון.
מיסוי באג"ח
כאשר מתרחש "אירוע מס" בתחום האג"ח, כמו בכל תחום אחר בשוק ההון, צריך לשלם מס על רווח ההון ועל הריבית שהתקבלו אצל המשקיע. שימו לב שאירוע מס הוא מכירה, קבלת תשלום או פידיון של אג"ח. כלומר, צריך לשלם מס רק כשקורה אירוע כזה בפועל, ולא עבור רווחים שהם תיאורטיים או על הנייר בלבד. לדוגמה, אם יש לכם אג"ח שאתם יכולים למכור ברווח, תיאורטית - הרווחתם. עם זאת, אם אתם לא מוכרים את האג"ח והיא נשארת אצלכם - אין צורך לשלם מס.
גובה המס שתשלמו משתנה לפי סוג האג"ח. עבור רווחים שנוצרו כתוצאה מאג"ח שקלית או גילון, תשלמו 15% על הרווחים הנומינליים שלכם (בלי קשר למצבו של מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה). לדוגמה, אם רווח ההון הנומינלי שלכם הוא 100 ש"ח, תשלמו 15 ש"ח מס.
לעומת זאת, עבור יתר סוגי האג"ח תשלמו 25% מס בגין הרווח הריאלי שלכם. כדי לדעת מהו הרווח הריאלי, יבוצע חישוב בהתאם למצבו של מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה באג"ח. לדוגמה, הרווח הנומינלי שלכם הוא 100 ש"ח, ואם המס היה מחושב נומינלית, הוא היה 25 ש"ח. עם זאת, כשיבדקו את מצב המדד (וסביר להניח שהוא יעלה), הרווח הריאלי שלכם יהיה קטן יותר מ-100 ש"ח ולכן המס שתשלמו יהיה נמוך יותר מ-25 ש"ח, תלוי בכמה עלה המדד.
אפשר לקרוא בהרחבה על איך מדד המחירים לצרכן משפיע על תשואה ריאלית לעומת תשואה נומינלית במאמר הזה (קישור למאמר מדד המחירים לצרכן).
סיכון השקעה באג"ח
אחת האינדיקציות למידת הסיכון של אג"ח, היא התשואה שמוצעת למשקיע עבור קניית האג"ח. כדי להבין טוב יותר למה, שימו את עצמכם בנעליו של נותן ההלוואות המוכר ביותר, הבנק. בדרך כלל, אם הבנק מזהה שלקוח שרוצה לקחת הלוואה הוא בעל דירוג אשראי גרוע ושיש סבירות משמעותית שלא יוכל להחזיר את ההלוואה, הבנק ינקוט צעדים. למשל, סביר להניח שהבנק ידרוש מאותו לקוח ריבית גבוהה יותר כדי לפצות את עצמו על הסיכון שהוא לוקח בעצם מתן ההלוואה. במצב של קניית אג"ח, אתם אלו שנותנים את ההלוואה לחברה שמנפיקה את האג"ח. לכן, אם החברה נמצאת בסיכון מוגבר לא להחזיר את ההלוואה שהיא לקחה מכם, תוצע לכם תשואה גבוהה כדי לפצות על הסיכון שאתם לוקחים על עצמכם.
לכן, כששוקלים לקנות אג"ח, תזכרו שאתם בתפקיד הבנק שנותן הלוואה ושתמיד יש סיכון שמי שלקח אותה לא יהיה מסוגל להחזיר את החוב במלואו. אם החברה שהנפיקה את האג"ח נקלעת לקשיים כלכליים, היא עשויה לבקש דחייה של התשלומים, קיצוץ שלהם או להגיש בקשה לפשיטת רגל.
במקרים של חדלות פירעון ופשיטת רגל, יהיה צורך בהליך משפטי שימכור את נכסי החברה כדי לשלם את החובות שלה. בפשיטת רגל בעלי האג"ח יצטרפו לתור של גורמים שונים שהחברה חייבת להם כסף, והעדיפות שתינתן להם תהיה בהתאם לקביעת המערכת המשפטית. למשל, בעלי אג"ח יקבלו קדימות על פני בעלי מניות, אבל עלולים למצוא את עצמם אחרי בנקים (בעיקר אם האג"ח הונפקו ללא שעבוד).
כדי להבין טוב יותר את מצבה הכלכלי של חברה ולצמצם את הסיכון לאי פירעון ההלוואה (או לפחות לקבל הערכה של עד כמה מצב כזה סביר ביחס לאג"ח ספציפי), מקובל לדרג אג"ח. אג"ח תחשב לפחות מסוכנת אם הדירוג שלה גבוה, ולהיפך. אם האג"ח מדורגת נמוך, הסיכון שהמשקיע יהיה חשוף אליו יהיה גבוה.
דירוג אג"ח
דירוג של אג"ח מבוצע על ידי חברה מדרגת שבודקת את מצבו הכלכלי של הגוף שהנפיק את האג"ח ומעריכה את הסבירות שהוא יגיע למצב של חדלות פירעון. אחת החברות שעוסקות בכך ומדרגות אג"ח לפי מידת סיכון היא חברת מעלות.
בין היתר, נבדקים בתהליך הדירוג הפרמטרים הבאים:
- מידת מינוף של החברה - היחס בין ההתחייבויות של החברה להון העצמי שיש לה.
- פעילות החברה.
- גובה תזרים המזומנים שיש לחברה.
- סיכונים בתחום הפעילות והסביבה העסקית שבה פועלת החברה.
- בטחונות וערבויות שנותנת החברה מול האג"ח.
הדירוג מבוצע באמצעות אותיות באנגלית, החל מ- AAA ועד ל- D. בשיטת הדירוג הזו, AAA הוא הדירוג הטוב ביותר, שפירושו שהאג"ח היא השקעה בטוחה יחסית והסבירות שמי שמנפיק את האג"ח יהיה במצב של חדלות פירעון ולא יוכל להחזיר את ההלוואה נמוך. לעומת זאת, D הוא הדירוג הנמוך ביותר שקובע שהסיכון באג"ח הוא גבוה במיוחד. בין שני הקיצונים האלו יש טווח של דירוגים נוספים, שככל שהם קרובים לכל צד בסקאלה, כך הם יותר או פחות מסוכנים.
לא כל חברה שמנפיקה אג"ח עוברת תהליך של דירוג, ולכן ישנן לא מעט אג"ח לא מדורגות בשוק. מכיוון שאג"ח חסרות דירוג מציבות את המשקיעים במצב של אי וודאות בנוגע לרמת הסיכון שלהן, הן אוטומטית נחשבות מסוכנות יותר להשקעה.
חשוב לציין, מידת הסיכון של אג"ח לא בהכרח נשארת קבועה לכל אורך חיי האיגרת. מצבה של החברה שהנפיקה את האג"ח עשוי להשתנות לאורך זמן ובהתאם לכך, גם הסיכוי שלא תצליח לפרוע את החובות שלה. למשל, ככל שמתקרבים למועד הפירעון של האג"ח, הסיכון בדרך כלל מצטמצם.
אג"ח ממשלתיות שמנפיקה מדינת ישראל לא מדורגות בשיטת הדירוגים הזו. אג"ח ממשלתיות נחשבות בטוחות יותר מכל אג"ח קנצרניות שקיימות בשוק. עם זאת, כן קיים דירוג לאג"ח ממשלתיות של מדינות אחרות, כמו גם דירוג של מדינת ישראל עבור משקיעים ממדינות זרות. הדירוג מתבצע על ידי סוכנויות בינלאומיות לדירוג אג"ח ממשלתיות. בין היתר, קיימים דירוגים של: Fitch, Moody's, S&P, DBRS.
אג"ח זבל
אג"ח זבל, או אג"ח הזדמנויות, הן אג"ח עם דירוג נמוך מאוד (או ללא דירוג בכלל), שידוע שהסיכון בהן הוא גבוה במיוחד. באג"ח כאלו יש סבירות גדולה שמי שהנפיק אותן לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויות שלו ולא יחזיר את ההלוואה, במועד או בכלל.
מצד שני, כמו שהסברנו, מידת סיכון גבוהה מגיעה יד ביד עם תשואה גבוהה. פעמים רבות, אג"ח שמוגדרות כאג"ח זבל נסחרות עם תשואה של למעלה מ-10%, מה שיכול לקרוץ למשקיעים מסוימים. בדרך כלל, ההמלצה למשקיעים שהחליטו לפנות לאפיק של אג"ח זבל היא לפזר ככל האפשר את ההשקעות שלהם בין סדרות אג"ח שונות, כדי להגדיל את הסיכוי שלפחות חלק מהחברות יעמדו בהתחייבויות שלהן.
מה משפיע על מחירי האג"ח
מחירן של אג"ח מושפע משני מישורים, מצב הכלכלה בכלל ומצבו הכלכלי של הגוף שהנפיק את האג"ח בפרט. מבחינת המצב הכלכלי הכללי, שנקרא גם מאקרו כלכלה, הגורם בעל ההשפעה הגבוהה ביותר היא הריבית של בנק ישראל. עלייה או ירידה של הריבית תשפיע באופן ישיר על מחירן של אג"ח בריבית משתנה. כדאי לשים לב, שאג"ח בריבית קבועה לא יושפעו משינוי הריבית במשק, כי הריבית בהן לא מתעדכנת.
מבחינת המצב הכלכלי של מנפיק האג"ח, שנקרא גם מיקרו כלכלה, יושפע מחיר האג"ח ממצבה הכספי של החברה ומהיכולת שלה להחזיר חובות. אם המצב של החברה הורע, יש סיכון גבוה יותר שהיא לא תעמוד בהתחייבויות שלה ולכן מי שהשקיע באג"ח חשוף יותר לסיכונים ממה שהיה כשהאג"ח הונפקה. מצד שני, אם מצבה של החברה נשאר אותו הדבר או השתפר, הסיכון של המשקיעים באג"ח ירד, מה שכמובן ישפיע על המחיר שלה.
עקום התשואה באג"ח
מדובר בגרף שמראה את תשואה של אג"ח, לפי משך החיים הממוצע שלה (מח"מ).
ישנן שתי גישות עיקריות לעקום התשואה באג"ח:
- תיאוריית הציפיות: לפי תיאוריה זו, הציפייה של ציבור המשקיעים ביחס לריבית היא מה שמשמפיע על האופן בו נראה העקום. אם המשקיעים צופים עלייה בריבית, הגרף יעלה. אם המשקיעים צופים ירידה בריבית, הגרף ירד. אם המשקיעים צופים שהריבית תישאר ללא שינוי, הגרף יהפוך להיות שטוח.
- תיאוריית פרמיית הסיכון: צורת העקום תיקבע לפי רמת סיכון הריבית שנמדדת על ידי מח"מ. לפי גישה זו, הגרף יכול להיות רק במגמת עלייה.
בגלל שצורת העקום לוקחת בחשבון את שתי התיאוריות האלו, יכולים להתרחש המצבים הבאים: אפשרות אחת, אם עקום התשואה עולה, אי אפשר לדעת מהי ציפיית המשקיעים, מכיוון שגרף בעלייה תואם את שתי התיאוריות. לכן, יכול להיות שהציפייה היא לעליה, ירידה או יציבות של הריבית. אפשרות שנייה, אם עקום התשואה משתטח, יש צפי לירידה של הריבית, בגלל שהעקום משלב את שתי התיאוריות. אפשרות נוספת, אם העקום יורד, ציבור המשקיעים מצפה לירידת הריבית ולכן, יש סבירות שאכן תרד הריבית.
מסלולי אג"ח בתיקי השקעות בקרנות וקופות
קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות שיש לכולנו - כולן משקיעות באג"ח. אפילו אם החלטתם להרכיב בעצמכם את תיק ההשקעות שלכם, רצוי שיהיה בו גיוון שיענה בצורה המדויקת ביותר על הצרכים שלכם. כדי לקבל את הגיוון הזה, צריך תמהיל של אג"ח (ממשלתיות וקונצרניות) וניירות ערך אחרים כמו מניות.
אחוז האג"ח שכדאי שיהיה לכם בתיק השקעות משתנה ותלוי בכמה גורמים, כולל רמת הסיכון בה אתם מעוניינים. בגלל שאג"ח נחשבות סולידיות ומניות נחשבות יותר תנודתיות, ככל שיהיו יותר אג"ח בתמהיל, כך תיק ההשקעות יחשב מסוכן פחות, ולהיפך. ככל שיהיו יותר מניות או ניירות ערך שנוטים לשינויים תכופים יותר, ופחות אג"ח, כך התיק יחשב מסוכן יותר. כמו שהסברנו, גם באג"ח קיים טווח מסוכנות, כשאג"ח ממשלתיות נחשבות הבטוחות ביותר ולאג"ח קונצרניות יש דירוג שנותן אינדיקציה על מידת המסוכנות שלהן. כמובן, שככל שתיק ההשקעות יהיה בטוח יותר, כך התשואה שלו תהיה נמוכה יותר.
איך משקיעים באג"ח
כשחושבים על השקעה באג"ח, ישנם שני מסלולים אפשריים. הראשון, הוא לקנות אג"ח ולהחזיק בו לאורך כל הזמן בה היא בתוקף. במקרה הזה, בדרך כלל מדובר באג"ח עם ריבית, שתאפשר למי שקנה אותה ליהנות מהריבית שתשולם בגין האג"ח אחת לתקופה (למשל פעם ברבעון או פעם בשנה). בסוף חיי האג"ח, יקבל המחזיק את הפידיון עבור האג"ח. אפשרות שניה, היא להתייחס לאג"ח כמו לנייר ערך ולסחור בו - לקנות ולמכור, בהתאם להיצע והביקוש שקיימים בשוק. במקרה הזה, המטרה תהיה לקנות אג"ח במחיר זול ככל האפשר ולמכור ביוקר, כמו שנהוג עם מניות.
בדומה לפעילות עם כל סוג של נייר ערך, כדי לקנות אג"ח צריך לפתוח חשבון מסחר אצל אחד מחברי הבורסה, בנקים או בתי השקעות. בדרך כלל, פתיחת חשבון מסחר הוא הליך פשוט שמתבצע באופן מקוון באתר חבר הבורסה דרכו אתם מעוניינים לסחור. אחרי מילוי פרטים אישיים, לרוב יבקשו מכם לבחור את סוג ניירות הערך שאתם מעוניינים לבצע בהן פעולות, ובשלב זה תוכלו לבחור אג"ח. מרגע השלמת ההליך הנדרש באתר, פתיחת חשבון המסחר תתבצע תוך מספר ימי עסקים.
מדדי אג"ח ממשלתי
נתוני המסחר של אג"ח ממשלתיות נמדדים במדדים הבאים, שמתפרסמים באתר הבורסה:
- אג"ח ממשלתיות כללי - מדד זה כולל את כל האג"ח הממשלתיות שנסחרות בבורסה לניירות ערך.
- צמודות מדד - ממשלתיות - המדד כולל את כל האג"ח הממשלתיות שצמודות למדד המחירים לצרכן. למדד זה יש מספר תתי מדדים, שמתחלקים לפי טווחי זמנים משתנים: 0-2 שנים, 5-2 שנים, 5+ שנים ועוד.
- לא צמודות ממשלתי - כולל את כל האג"ח הממשלתיות שלא צמודות למדד המחירים לצרכן.
- שקליות ריבית קבועה - כולל אג"ח ממשלתיות שלא צמודות למדד והן מחלקות ריבית קבועה. למדד זה יש שלושה תתי מדדים, בהתאם לתקופות הפידיון: 0-2 שנים, 2-5 שנים, ומעל 5 שנים.
- שקליות ריבית משתנה - כולל אג"ח ממשלתיות שאינן צמודות ומחלקות ריבית משתנה. למדד זה יש שני תתי מדדים, בהתאם לתקופות הפידיון: 0-5 שנים ומעל 5 שנים.
- מק"מ - מדד זה כולל את כל האג"ח קצרות המועד.
מדדי אג"ח קונצרניות
נתוני המסחר של אג"ח קונצרניות נמדדים במדדים הבאים, וניתן למצוא אותם באתר הבורסה:
- אג"ח כללי - קונצרני - מדד שכולל את כל האג"ח הקונצרניות שנסחרות בבורסה.
- אג"ח צמודות מדד - קונצרני - כולל את כל האג"ח הקונצרניות שצמודות למדד המחירים לצרכן.
- מדד תל בונד שקלי - כולל את כל האג"ח הקונצרניות שלא צמודות למדד, בריבית קבועה.
- מדד תל בונד מאגר - כולל את כל האג"ח הקונצרניות שנכללות במאגר האג"ח.
- מדד תל בונד 20 - כולל את 20 האג"ח הקונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר.
- מדד תל בונד 40 - כולל 40 אג"ח קונצרניות, צמודות למדד ובריבית קבועה, שהן בעלות שווי השוק הגבוה ביותר אחרי 20 האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 20.
- מדד תל בונד 60 - כולל את כל האג"ח שנכללות במדדים תל בונד 20 ותל בונד 40.
- מדד תל בונד צמודות - כולל את כל האג"ח הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה.
- מדד תל בונד צמודות A - כולל סדרות אג"ח הנכללות במדד תל בונד צמודות, אשר דורגו בדירוג מדרוג בטווח דירוגים שבין (A3) לבין (A1).
- מדד תל בונד גלובל - כולל אג"ח קונצרניות שהנפיקו חברות זרות, שאינן צמודות למדד ויש להן ריבית קבועה.
מדדי אג"ח משולבים
בנוסף למדדים המתרכזים בסוג אג"ח מסוים, ישנם מספר מדדים משולבים הכוללים גם אג"ח קונצרניות וגם אג"ח ממשלתיות:
- מדד All Bond כללי - כולל את כל האג"ח הממשלתיות והקונצרניות.
- מדד All Bond צמודות - כולל את כל האג"ח הממשלתיות והקונצרניות הצמודות למדד המחירים לצרכן.
- מדד All Bond שקלי - כולל את כל האג"ח הממשלתיות והקונצרניות שלא צמודות למדד בריבית קבועה.
- מדד All Bond ריבית משתנה - כולל את כל האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בריבית משתנה.