מעודכן ל- 11/2022

בתקופות בהן שוק ההון סוער ומציג תנודתיות והאירועים בעולם נוטים לכיוון הכיאוטי והלא צפוי, בין השאר בזכות משבר האנרגיה והאספקה, מספר רב של אנשים מחפשים השקעות סולידיות. בהקשר הזה עולה שמו של המק"מ כאפשרות השקעה שתעזור לשמור על ערך הכסף, אפילו בתנאי אינפלציה ומיתון.

אם כך, מה זה מק"מ והאם הוא התשובה והתקווה למחפשים השקעה סולידית ראויה?

מק"מ הוא סוג של אג"ח ממשלתית העונה לשם "מלווה קצר מועד" שקוצרו לראשי התיבות "מק"מ". למק"מ תכונות יחודיות, למשל, הוא איננו צמוד למדד וגם לא מזכה את מי שמחזיק בו בריבית. הרווח על המקמ מתבטא בפער שבין רכישת המקמ במחיר נמוך מהערך הנקוב שלו ובין קבלת מלוא הערך הנקוב ביום הפדיון. השקעה במק"מ נחשבת להשקעה קצרה (עד שנה), ומציעה לסוחרים סיכון נמוך בתמורה לתשואה מתונה.

הנפקת מק"מ

המק"מ מתבלט במספר דרכים, והראשונה בהן היא הגוף שמנפיק אותו. מק"מ הוא האג"ח היחיד המונפק על ידי בנק ישראל. כל שאר איגרות החוב הממשלתיות מונפקות על ידי משרד האוצר. ההנפקה נעשית בהתאם לחוק מלווה קצר מועד מ- 1984. המקמ שהונפק נרשם בבורסה של תל אביב ונסחר בה.

המק"מ הוא אמצעי להעברת כסף מהציבור למדינה, ועוזר לבנק ישראל לעמוד ביעדי אינפלציה: כשבנק ישראל מעוניין לגייס כסף מהציבור הוא ינפיק יותר מק"מ בכל סדרה. למשל, ב-31.10.22 הונפק מספר שיא של מק"מ, בסכום של 30 מיליארד דולר, בעוד בתקופות אחרות הונפק כשליש מהסכום הזה.

בנק ישראל מנפיק סדרות מק"מ בכל חודש: סדרה עם תוקף של שנה אחת קדימה וסדרה שתוקפה שלושה חודשים. באוקטובר 2022 הונפקה גם סדרת מק"מ ל-5 חודשים.

מועד הפדיון של סדרת המק"מ קובע את השם שניתן לסדרה. שם הסדרה הוא מועד הפדיון במבנה של חודש-שבוע-שנה. לדוגמה: מק"מ 712 הוא מק"מ שמועד הפידיון שלו הוא חודש יולי (הספרה 7) בשבוע הראשון של החודש (הספרה 1) בשנת 2022 (הספרה האחרונה 2).

המק"מ מונפק במכרז, בו משתתפים בעיקר גופים מוסדיים כמו קרנות נאמנות (שמחזיקות בכ-40% מכלל המק"מ המונפק), ויום לאחר הנפקתו עובר למסחר בבורסה. מי שהצעתו זכתה במכרז יקבל את המק"מים שרכש בו. הרכישה במכרז פתוחה לא רק לגופים מוסדיים, אך פחות מתאימה למשקיע הקטן כי היא מוגבלת לרוכשים בסכומים של כ-100,000 ש"ח ומעלה.

איפה ואיך קונים מק"מ?

המק"מ נסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. כדי לקנות מק"מ, כמו כל נייר ערך אחר, צריך להיות לכם חשבון מסחר אצל אחד מחברי הבורסה - בנק או חברת השקעות.

מק"מ נחשב לנייר ערך סחיר ונזיל וניתן לסחור בו לכל אורך חייו ועד מועד הפדיון.

תשואות על מק"מ

מק"מ שונה מאגרות חוב אחרות בכך שאינו נותן ריבית, אינו מחלק קופונים ואינו צמוד למדד. הרווח על מק"מ נובע מההפרש בין הערך הנקוב שלו ובין מכיר הקניה שלו. איך זה עובד? כל מק"מ מונפק בערך נקוב של 1 ש"ח (100 אגורות), אך בנק ישראל מוכר אותו במחיר נמוך יותר. הנפקה כזו נקראת הנפקה בניכיון. המחזיק במק"מ יכול להרוויח על ידי מכירתו במחיר גבוה יותר ממחיר הקניה, או לחכות ליום הפדיון ולקבל עליו 1 ש"ח.

לדוגמה, בנק ישראל יכול למכור מק"מ בערך נקוב של שקל אחד, במחיר של 90 אגורות ליחידה. מי שקונה מק"מ בסכום הזה ומחזיק בו במשך שנה עד למועד הפידיון, מרוויח 10 אגורות, ההפרש בין מה ששילם במקור למחיר הנקוב שקיבל. בדוגמה הזו, התשואה השנתית של מק"מ היא 10%.

למרות שמק"מ אינו נותן ריבית, יש מי שמתייחסים לתשואות מקמ בשם "ריבית מקמ", אולי בשל הדמיון לפיקדון בנקאי ואולי כדי להשתמש בעולם מושגים שרוב האוכלוסיה מכירה. במאמר זה הרווח על מק"מ יתואר כ"תשואות מק"מ".

למק"מ אין מחיר קבוע. אם קונים ישירות מבנק ישראל, בדרך של מכרז, מחירו של מק"מ יושפע מגורמים כמו הריבית במשק, שיעור האינפלציה וציפיות האינפלציה. ככל שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר הביקוש למק"מ ירד, וכך גם מחירו. אם אתם קונים מק"מ מסוחר אחר בבורסה, המחיר שלו יושפע מביקוש והיצע שקיימים בשוק בכל זמן נתון, וגם ממשך הזמן לפידיון.

דוגמא: קניתם מק"מ ב-97 אגורות. לאחר 3 חודשים הריבית במשק עלתה ב-1.5% ובנק ישראל בחר להנפיק את הסדרה הבאה ב- 95 אגורות. במצב זה כנראה תתקשו למצוא קונה שישלם 97 אגורות או יותר, אך אולי תבחרו להפסיד מעט על מכירת המק"מ הקודם, כל עוד תרוויחו יותר על המק"מ החדש, או שתוכלו להחזיק במק"מ עד לפדיון ולהרוויח 3%.

ככל שמתקרבים למועד הפידיון מחיר המק"מ עולה ומתקרב לערך הנקוב. זו הנוסחא לחישוב מחיר מק"מ לפי משך התקופה שחלפה מהיום בו הונפק:

P = 100 / (1+ r)^(n/365)

P הוא מחיר המק"מ

r הוא תשואות מק"מ

n הוא מספר הימים שנותרו עד מועד הפדיון

מיסוי מק"מ

על רווחים שמקורם במק"מ יש מס רווח הון נומינלי בשיעור של 15%. הכוונה היא שלא מקזזים מהמס את שינויי האינפלציה, ולכן גם עליית המדד נחשבת לרווח עליו משלמים מס, למרות שבפועל זה אינו רווח אמיתי. אבל יש דרך להקטין את המיסוי: מק"מ הוא נייר ערך ככל נייר ערך ולכן כשפודים אותו ניתן לקזז את הרווח, אם יש רווח, מול ניירות ערך אחרים שנפדו בהפסד.

אזרחים מעל גיל 60 יכולים לקבל הטבת מס על מס רווח הון, אם הכנסתם השנתית אינה מגיעה לסכום מסויים, המשתנה מידי שנה.

יתרונות מק"מ

נזילות: אחד היתרונות הבולטים של השקעה במק"מ הוא היותו נייר ערך סחיר ונזיל ביותר. אתם תמיד יכולים למכור אותו בבורסה וגם אורך חייו הקצר תורם לנזילותו.

תמורה: במקרה של מק"מ, התמורה הצפויה למי שמחזיק בו ידועה מראש. ידוע שהערך הנקוב של המק"מ הוא שקל ולכן, משקיע יודע כמה הוא יקבל במועד הפידיון של המק"מ.

גמישות בבחירת התקופה להשקעה: אם רוצים להשקיע למשך 4 חודשים, קונים מק"מ שנותרו לו 4 חודשים לפדיון, או מוכרים את המק"מ שרכשתם לאחר 8 חודשים. כשבודקים איזו פעולה משתלמת יותר צריך להתייחס לא רק להפרש המחיר שמגלם את הרווח, אלא לחשב גם את העלויות.

סיכון נמוך: מק"מ הוא אג"ח ממשלתי, ולכן הסיכון לאי פירעון כמעט ולא קיים. בשביל שתאבדו את הכסף שהשקעתם במק"מ, צריך להיווצר מצב שבו בנק ישראל והמדינה לא יהיו מסוגלים לשלם לכם. הסיטואציה הזאת היא לא חסרת תקדים בעולם, אבל הסבירות שזה יקרה בישראל נמוכה מאוד.

חסרונות מק"מ

תשלום עמלת קניה/מכירה ודמי משמרת: בתעריפון של כל בנק או בית השקעות תמצאו סעיף העוסק בעמלת הקניה והמכירה של מק"מ, שהיא בדרך כלל אחוז מערך המק"מ. עמלה זו נמוכה בדרך כלל מהעמלות על קניית או מכירת ניירות ערך אחרים, אך צריך להתחשב בה כשבודקים את כדאיות קניית המק"מ. העמלה יכולה להשתנות לפי ערוץ הפעולה - דיגיטלי או בעזרת פקיד, ובחלק מהמקומות גם יש דרישה למחיר מינימום לפעולות במק"מ. ברוב הבנקים גם משלמים דמי משמרת על תיק ההשקעות, בעוד שרוב בתי ההשקעות לא גובים דמי משמרת. אפשר להשוות בין התעריפים של הבנקים ובתי ההשקעות באתר של הבורסה לניירות ערך.

מרווח תשואה קטן: תשואת מק"מ, גם במקרה הטוב ביותר, היא נמוכה ומוגבלת ויכולה להמחק בקלות אם לא מוצאים מוכר מתאים לפני סוף תקופת המק"מ, או אם הרווח נמחק על ידי המיסוי. מכירת המק"מ לפני מועד הפידיון ובתקופה בה הביקושים למק"מים פוחתים יכולה למחוק את הרווחים עליו ולהסתיים בהפסד.

מס רווח הון נומינלי: בתקופות אינפלציה הוא עלול למחוק את כל הרווח על המק"מ ואפילו לגרום להפסד, כי המס על הרווח כולל האינפלציה יכול להיות גבוה יותר מכל הרווח האמיתי שנוצר מהמק"מ.

תשואות מק"מ כשיש אינפלציה

האינפלציה בישראל נמדדת על ידי מדד המחירים לצרכן. עליה מתמדת במדד המחירים לצרכן, מעבר ליעד שהוגדר על יד בנק ישראל, מתבטאת באינפלציה ששוחקת את ערך הכסף.

מצד אחד השקעה במק"מ נחשבת להשקעה סולידית ולכן מדברת לליבו של מי שמעוניין להקטין את הסיכון שבהשקעותיו בתקופת אינפלציה, אך סדרות מק"מ לא צמודות למדד המחירים לצרכן, ולכן התשואות הריאליות שלהן יקטנו בזמן אינפלציה.

נניח שהתשואות השנתיות של מק"מ הן 10%, אבל שיעור האינפלציה באותה השנה עלה ב-4%. התוצאה היא, שהתשואה הריאלית של המק"מ היא 6% בלבד. אם לתרגם את האחוזים לכסף, אם קניתם מק"מ בסכום של 90 אגורות, והערך הנקוב שלו הוא שקל אחד, בתיאוריה הרווחתם 10 אגורות. עם זאת, אחרי שמפחיתים את שיעור האינפלציה, 4%, בפועל הרווחתם 6 אגורות בלבד.

עוד השפעה של האינפלציה היא שבנק ישראל ינפיק סדרות מק"מ במחיר נמוך יותר, במטרה להעביר כסף מהציבור ולהקטין את השפעת האינפלציה.

שילוב של שני המצבים האלה גורם למחזיקי מק"מ לנסות למכור אותו, גם במחיר הפסד.

אם הציבור צופה עלייה בקצב האינפלציה, משקיעים רבים ינסו למכור את המק"מ שברשותם ואז, מחירי המק"מ ירדו. דווקא בסיטואציה הזאת שבה המחירים יורדים, תשואות המקמ יכולות לעלות - כי התשואה היא ההפרש בין כמה שילמתם על המק"מ לעומת הערך הנקוב שלו.

לפעמים קורה מצב שבו האינפלציה דווקא מעודדת משקיעים המעוניינים להפחית את הסיכון להשקיע במק"מ, ואז מחירו יעלה למרות הכוחות שדוחפים לירידת מחיר. במצב זה, רוב הסיכויים שהשילוב של מחיר גבוה ואינפלציה עולה יגרמו להפסד על המק"מ.

כלומר, אם מק"מ היה שווה 90 אגורות, ערכו ירד וקניתם אותו ב-85 אגורות, התשואה שלכם תהיה 15 אגורות (ולא 10 כמו שהיה לפני הירידה במחיר).

לשאלה האם מק"מ הוא השקעה נבונה בזמן אינפלציה ניתן לענות שיש השקעות סולידיות אחרות שיכולות להתאים יותר לתקופת אינפלציה, אבל אם קניתם מק"מ במחיר נמוך במיוחד, הוא יכול להשתלם למרות השחיקה בערכו, המיסוי הנומינלי ועלויות הקניה והאחזקה שלו. בעיקר אם האינפלציה לא טיפסה גבוה מעבר לצפוי. אם החישוב שלכם היה מוטעה והמק"מ הפסיד, עדיין לא הכל אבוד. תוכלו לקזז את הפסדי המק"מ מול רווחים אחרים בתיק ההשקעות.

מק"מ מול אג"ח

מק"מ הוא סוג של אג"ח שאינו מציע ריבית למחזיק בו, בניגוד לאג"ח קלאסי המעניק למחזיק ריבית. הריבית על אג"ח מבטאת את הסיכון הגלום בו, אבל גם משתנה בהתאם לעליית הריבית במשק.

מק"מ מתאים למחפשים לחסוך לזמן קצר - 3 חודשים עד שנה. בעוד שאורך החיים של אג"ח רגיל מתאים להשקעות ארוכות יותר.

בסביבת ריבית נמוכה יכולה להיות עדיפות למק"מ שהוא השקעה סולידית יותר מאג"ח רגיל, שעדיין גלום בו הסיכון לאי עמידה של המנפיקה בהתחייבויותיה. אך בסביבת ריבית גבוהה, התשואה הפוטנציאלית על אג"ח מציעה יותר, בעוד תשואות המק"מ נשחקות.

ככל שמשך חיי האג"ח ארוך יותר, כך הן יותר חשופות לסיכוני ריבית, והן פחות מתאימות למעוניינים בהשקעה לזמן קצר. מצד שני, על אג"ח ניתן לקבל קופון תקופתי, ועל מק"מ לא. קבלת קופון היא אירוע המס המחייב תשלום מס על הרווח.

כדי להבין אם משתלם יותר להשקיע במק"מ או בסוג אחר של אג"ח, צריך לבדוק מהם ההבדלים בין התנאים של האג"ח שבו מתעניינים - האם הוא צמוד, מעניק ריבית, סוג הריבית, תקופה, דירוג ועוד, לעומת מחיר המק"מ וכמה ניתן להרוויח עליו לאחר קיזוז העלויות והמסים - ולבצע הערכת סיכונים לכל אחת מהאפשרויות ולהסיק מה יהיה נכון יותר לכם ולתיק ההשקעות שלכם.

מק"מ מול פיקדון

נהוג להשוות בין מק"מ ובין פיקדון בשל נקודות הדמיון הבסיסיות ביניהם: שניהם מציעים תשואה לא גבוהה בתמורה לסיכון מינימלי של הכסף שהשקעתם. זו הסיבה שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל חלופות סבירות זה לזה ומציגים את השאלה כ"מק"מ או פק"מ", למרות שהשוני ביניהם מהותי. פיקדון הוא חיסכון בנקאי שניתן לפתוח דרך חשבון עו"ש, בעוד מק"מ הוא נייר ערך להשקעה ויש צורך בחשבון מסחר כדי להחזיק בו.

אם הבנק לא מציע לכם תנאים טובים מספיק עבור הפיקדון, השקעה במק"מ יכולה להיות פתרון משתלם.

בדרך כלל, למק"מ יש תשואה גבוהה יותר מאשר לפיקדון. עם זאת, תצטרכו להשוות את התנאים של כל אחת מהאפשרויות כדי להחליט מה עדיף, להשקיע את הכסף במק"מ או להפקיד אותו בפיקדון בבנק.

לדוגמה: בנק מסוים מציע לכם תשואה שנתית של 2% עבור פיקדון למשך שנה אחת. מצד שני, אתם יכולים לקנות מק"מ במחיר של 95 אגורות, שמייצגים תשואה שנתית של 5%. במקרה של הדוגמה הזו, יותר ישתלם לכם להשקיע את הכסף במק"מ מאשר להפקיד אותו בפיקדון בבנק, ובנוסף, המק"מ שרכשתם נזיל לחלוטין, בניגוד לפיקדון.

למק"מ יש עלויות של עמלת קניה ומכירה שאין לפיקדון וצריך לזכור לחשב אותן.

המיסוי לפיקדון שאינו צמוד למדד (ואלה רוב הפקדונות המוצעים על ידי הבנקים) זהה למיסוי על מק"מ - מס רווח הון נומינלי בגובה 15%. בכל זאת יש הבדלים:

• המיסוי לפקדונות צמודי מדד הוא מס רווח הון ריאלי - המקזז את שינויי האינפלציה - בגובה 25%.
• רווח ממק"מ ניתן לקיזוז מול ניירות ערך שרשמו הפסד, בעוד רווח מפיקדון לא ניתן לקזז.

נקודה נוספת שחשוב להדגיש בהקשר הזה, היא שמק"מ נזיל תמיד וגם כלי סחיר מאוד ותמיד אפשר למכור אותו בבורסה. לעומתו, פיקדון נועל את הכסף שלכם בבנק עד לסיומו, וכמעט תמיד יציאה מוקדמת מפיקדון אינה משתלמת ועולה לכם בריבית מופחתת.

מק"מ מול תעודת סל מק"מ

תעודת סל היא נייר ערך הנסחר בבורסה לאחר הנפקתו על ידי גוף פיננסי, למשל בית השקעות, והיא תלויה בנכסי בסיס שונים.

תעודת סל על מדד המק"מ עוקבת אחרי ביצועי כלל המק"מים שהנפיק בנק ישראל ושטרם הגיע מועד הפדיון שלהם. מי שמחזיק בתעודת סל כזו לאורך זמן יגלה איך המק"מים בה משתנים כאשר הישנים פוקעים וחדשים מצטרפים.

ההבדלים בין שני ניירות הערך האלה כוללים:

1. משך חיי נייר הערך: שני ניירות הערך סחירים ונזילים ומחירם תלוי בדרישה עבורם. תעודת הסל אינה פוקעת, היא תשאר בידי המשקיע עד שיחליט למכור אותה, בניגוד למק"מ שפוקע ומעביר למשקיע את ערכו הנקוב. הערך שלה ישתנה באופן מתמיד כתוצאה משינוי המק"מים המרכיבים את המדד.
2. עלויות: עמלת פעולה במק"מ נמוכה יותר מעמלת פעולה של ניירות ערך אחרים וביניהם תעודת סל. חלק מתעודות הסל גובות דמי ניהול. דמי ניהול תעודת סל הם בדרך כלל נמוכים משמעותית מדמי ניהול של קרנות. לסיכום - עלויות מק"מ נמוכות יותר.
3. מיסוי: על מק"מ משלמים 15% מס רווח הון נומינלי ועל תעודת סל 25% ריאלי. בתקופת אינפלציה המיסוי הריאלי עדיף, כי הוא מקזז מהרווחים את השתנות המדד.
4. מועד תשלום מס: בתעודת סל יש יותר גמישות, כי ניתן למכור אותה בנקודת הזמן המתאימה למשקיע וכך לתזמן את מועד תשלום המס. מק"מ אמנם ניתן למכור לפני שהוא פוקע, אך לא ניתן להאריך את מועד הפקיעה וכאשר הוא מגיע - יש לשלם את המס. לכן אם רוצים להשתמש בנייר הערך לקיזוז רווח והפסד בתיק ניירות הערך, יותר נוח לעשות זאת באמצעות תעודת סל.

אחד החסרונות של תעודת הסל הוא שהתשואה שלה נובעת גם ממק"מים שהתשואות שלהם נמוכות, בעוד שבקניית מק"מ אתם חופשיים לבחור רק מק"מ שתשואתו גבוהה. החיסרון הזה וגם העלויות הגבוהות יותר יכולים להתקזז עם יתרונות המיסוי של תעודת הסל.

סיכום

מק"מ הוא אג"ח סולידי המונפק על ידי בנק ישראל עבור מדינת ישראל. כהשקעה סולידית הוא נותן תשואה קטנה למשקיע, אך גם ההפסדים בו מוגבלים ואינם מהווים סיכון לכלל ההון, בשונה מניירות ערך ומכשירי השקעה אחרים. בדרך כלל תפקידו הוא לשמור על ערך הכסף (בניגוד למוצרי השקעות שנועדו לייצר רווח משמעותי) או לספק כרית ביטחון של השקעה סולידית ונזילה לכלל תיק ההשקעות.

הסיכון הנמוך, אי ההצמדה למדד והמיסוי הנומינלי הופכים אותו דומה לפיקדון שאינו צמוד מדד, וכך גם הרווח המוגבל (שאינו מובטח בשניהם - יכול להיות שלאחר כל העלויות והמסים ירשם הפסד), אך למק"מ יש יתרון ברור מבחינת נזילות ויכולת קיזוז הפסדים בתיק ההשקעות.

כל עוד מבינים את יתרונותיו וחסרונותיו ומחשבים מראש את התועלת שניתן להפיק ממנו, הוא יכול להוות השקעה סולידית השומרת על ערך הכסף.