רק לקוח של הבנק יכול לפתוח בו פיקדון – זה המצב כיום ברוב הבנקים. רק בנק ירושלים מאפשר גם למי שאינו לקוח לפתוח פיקדון.

את הפיקדון ניתן לפתוח דרך אתר האינטרנט של כל בנק, לעתים גם דרך האפליקציה, וכן דרך סניף הבנק או טלפונית. על חלק מהפקדונות מקבלים ריבית מעט גבוהה יותר אם פותחים אותם דרך ערוץ דיגיטלי כמו אתר האינטרנט או האפליקציה.

יש בתי השקעות בהם כל אחד יכול לפתוח חשבון פיקדון, כמו אלטשולר-שחם, שמציעה פקדונות בתנאי ריבית משתלמים יותר משל רוב הבנקים.

כל בנק קובע לעצמו את סכום המינימום לפקדונות. בדרך כלל המינימום להפקדה חד פעמית נע סביב 100-500 ש'ח ולהפקדה חודשית כ-50 עד 100 ש'ח.

בחלק מהפקדונות הבנקים משפרים את ריבית הפיקדון למי שמגדיל את סכום ההפקדה ל-50,000 עד 100,000 ש'ח – תלוי בבנק. סכום הפקדה גבוה מקבל ריבית גבוהה מעט יותר.

לכל פיקדון מוגדרת תקופה עד לסיומו.
קיימים פקדונות לתקופות שונות, מפק'מ יומי ועד פקדונות הנעולים לחמש שנים. מנתוני בנק ישראל עולה שהריבית הטובה ביותר מוצעת על פקדונות שאינם הארוכים ביותר, אלא נעים סביב חצי שנה עד שנתיים. פקדונות לזמן קצר מקבלים את הריבית הנמוכה ביותר.

אפשר אבל לא משתלם. חלק מהפקדונות אינם מאפשרים יציאה מוקדמת וחלקם מכילים נקודות יציאה בהן משיכת הכסף תעניק ריבית נמוכה מהריבית שמקבל מי שמשלים את תקופת הפיקדון. משיכה שלא בנקודת יציאה יכולה להיות מלווה בעמלה, קנס או באי קבלת ריבית על החיסכון. תלוי בתנאי הפיקדון. עדיף לבחור פיקדון שאורכו לא יאלץ אתכם לבצע משיכה מוקדמת שתגרום להפסד כסף על החיסכון.

הבנקים מציעים מספר סוגים של פקדונות:

• פקדונות להפקדה חד פעמית או פקדונות להפקדה חודשית. אין הבדלים מיוחדים בין סוגי הפקדונות פרט לסכום המינימום הנדרש.
• פיקדון צמוד או לא צמוד: פיקדון צמוד יוצמד למדד המחירים לצרכן או למטבע חוץ כלשהו. הצמדה למדד המחירים חשובה גם מבחינת הסכום הסופי שתקבלו וגם מבחינת המס שמשלמים על הריבית. בתקופת אינפלציה פיקדון לא צמוד עלול להפסיד כסף – גם הריבית עליו נמוכה מהריבית במשק וגם אין התחייבות לשמירה על ערך הכסף על ידי הצמדה למדד. עוד הבדל הוא מיסוי שונה על הרווח מהריבית – מיסוי שבתקופת אינפלציה פועל לרעת מי שחסך בחיסכון לא צמוד.
  נשווה בין שני פקדונות לשנה: הראשון צמוד למדד + 2%. השני לא צמוד ומקבל ריבית קבועה של 2%. הפיקדון שאינו צמוד ימשיך לקבל ריבית של 2%, גם אם המדד קפץ מ-5% בשנה ל-8% בשנה, ולכן בסביבת אינפלציה, הכסף שהפקדתם גם סגור לשימוש וגם מפסיד את ערכו. לעומת זאת, הפיקדון שצמוד למדד יזכה להצמדה ששוויה 3%, ששומרת על ערך הכסף, וגם מרוויח 2%. גם אם הרווח הסופי נמוך, הוא יותר גבוה משל הפיקדון שאינו צמוד.
  יש בנקים שמציעים פיקדון צמוד למדד, ללא ריבית או תוספת כלשהי. המשמעות של פיקדון כזה היא שמירה על ערך הכסף ללא רווח.
• פקדונות המציעים סוג ריבית אחד ופקדונות המשלבים מספר סוגי ריבית או מציעים לקבל בסוף תקופה את הריבית שהרוויחה יותר מבין שני סוגי ריבית.

פקדונות שאינם צמודים למדד או מט'ח מתחלקים לפקדונות בריבית קבועה או משתנה על בסיס פריים. בתקופות בהן ריבית בנק ישראל עולה ואינה שומרת על יציבות לאורך זמן עדיף לבדוק פקדונות בריבית על בסיס פריים שהריבית בהם עולה עם העלאת ריבית הפריים בבנקים השונים ולא בפיקדון בריבית קבועה שאינו משקף את עליית הריבית ולכן החיסכון מאבד מערכו.
לדוגמא: פיקדון בריבית משתנה של P-2.5%. כאשר ריבית הפריים היא 4.25% תקבלו ריבית של 1.75% וכאשר היא תעלה ל-5% תקבלו ריבית 2.5%. לעומת זאת, פיקדון בריבית קבועה של 1.75% ישאר ללא שינוי על לסוף הפיקדון. כמובן שיש משמעות גם לגובה הריבית המוצעת בכל סוג פיקדון. ריבית קבועה בגובה 3.7% יכולה להשתלם יותר מריבית P-3.5% גם אם ריבית הפריים תעלה במשך התקופה.

השוו פקדונות שרלוונטים עבורכם – בבנקים או בתי השקעות המקבלים גם מי שאינו לקוח שלהם, בבנק שתרצו לפתוח בו גם חשבון עו'ש ובבנק שלכם.

מה להשוות:

• האם הפיקדון צמוד למדד: חשוב לבדוק בעיקר בתקופות אינפלציה ושינויי מדד תכופים למעלה או למטה. יש גם פקדונות הצמודים למט'ח.
• גובה הריבית: למשל, בנובמבר 2022, לפי נתוני בנק ישראל, הריבית הגבוהה ביותר לפקדונות מבוססי ריבית פריים היתה של בנק ירושלים שהציע ריבית בגובה 2.32% בממוצע לפקדונות הסגורים ל- 17 חודשים. זו תקופה ארוכה בה הכסף נעול, והחוסך מקבל רק כמחצית מהגובה של ריבית הפריים שהיא 6.25%. בנקים אחרים הציעו לפקדונות דומים רק 1.25% ריבית מבוססת פריים.
• סוג הריבית: ריבית קבועה או משתנה או שילוב ריביות. חשבו את הרווח בזמן משיכת הכסף.
• משך הפיקדון - לכמה זמן הכסף נעול: מהן נקודות היציאה ומה הריבית שמקבלים אם מנצלים אותן. בדרך כלל הריבית בנקודת יציאה תהיה קטנה מהריבית המוצעת לפקדונות הסגורים לכל התקופה. לכן חשוב לראות מה העלות של משיכת הכסף מהפיקדון לפני סיומו.

פיקדון בריבית קבועה מציע את אותה ריבית עד סוף הפיקדון. נניח שקיבלתם הצעה לריבית גבוהה יחסית בגובה 2.4%. מספיק שבנק ישראל יחליט על עוד שתי העלאות ריבית בסך 0.75% כל אחת (ונכון ל-2023 צפויות עוד מספר העלאות ריבית עד להתייצבות. מועדי שינוי ריבית בנק ישראל מתקיימים מידי חודש וחצי בערך), כדי שהריבית תהפוך להרבה פחות אטרקטיבית וערך הכסף שבפיקדון יפגע תוך זמן קצר. בדוגמא שהצגנו, שתי העלאות ריבית יעלו את הריבית במשק מ- 2.75% ל- 4.25%, ואתם תמשיכו לקבל על הפיקדון רק 2.4%.
לעומת זאת, אם בוחרים פיקדון שהריבית בו שומרת על מרווח קבוע מהפריים, בכל פעם שבנק ישראל מעלה ריביות, גם הריבית שלכם תעלה בצורה זהה. לפי הדוגמא הקודמת – אם לפני עליית הריבית קיבלתם ריבית בסך 1.7%, הרי שהעלאת הריבית בבנק ישראל ב- 1.5% תקפיץ את הריבית על החיסכון שלכם ל- 3.2%, שהם בהחלט עדיפים על מי שחוסך בריבית קבועה וימשיך לקבל רק 2.4% על הפיקדון שלו.
מובן שחשוב לבחור ריבית בגובה שיצור לכם רווח, או לפחות תשמור על מלוא הערך של הכסף, אחרת יכול להיות שבסופו של דבר, לאחר חישוב כל עליות המדד והמסים, יתברר שהשארת הכסף בפיקדון רק גרמה לכם לאבד כסף.

על פקדונות מוטל מס רווח הון, כלומר המס הוא רק על הרווח שנוצר מהריבית.

פקדונות צמודי מדד משלמים מס בגובה 25% על הרווח, אך החישוב הוא ריאלי, כלומר מקזזים מהרווח את ההשפעה של עליית המדד ומשלמים רק על הרווח שנוצר מהריבית עצמה.

פקדונות שאינם צמודי מדד חייבים מס של 15% בלבד, אך הוא נומינלי, כלומר אין התחשבות בעליית המדד והיכולת שלו לשחוק את ערך הכסף. בתקופות אינפלציה אתם עלולים לשלם מס למרות שבפועל הפסדתם על הכסף.

בתקופות יציבות יותר, ההבדל בין נומינלי וריאלי פחות משמעותי, אך תמיד כדאי לנסות ולחשב את פערי המיסוי.

יש הטבת מס החלה על פקדונות וגם על פוליסות חיסכון: מי שנולד ב-1948 או קודם והגיע לגיל פרישה זכאי להטבת מס לפי סע' 124ד לפקודת מס הכנסה, אם מדובר בשני בני זוג העונים על התנאי- תקרת הפטור היא גבוהה יותר. גובה הטבת המס משתנה מעט מידי שנה וב- 2023 עומד על 14,520 ש'ח ליחיד הפטורים ממס על ריבית ו- 17,760 ש'ח לזוג הפטורים ממס על ריבית.