מדד המחירים לצרכן

אתם שומעים בחדשות על השינוי במדד ובדרך כלל באותו המשפט שומעים גם על התייקרות מחירים, התייקרות נדל"ן ויוקר המחייה.
מהו מדד המחירים לצרכן, ממה הוא מורכב, מתי הוא מתפרסם איך משתלב בו מדד תשומות הבנייה וקצת נתונים סטטיסטיים על השנים האחרונות במאמר שלפניכם.

מדד המחירים לצרכן

מעודכן ל- 06/2022

מהו מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן נוצר כדי לעקוב אחרי שינויים במחירים של מוצרים בשוק, מתוך סל מוצרים קבוע שמוגדר מראש. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בודקת את המחירים של המוצרים האלו בכל חודש. הבדיקה הזו עוזרת ללמ"ס לקבוע, האם המחיר של אותם מוצרים עלה או ירד במהלך החודש שחלף. אם יש מגמת עלייה במוצרים שנבדקים - המדד עולה, ואם המחירים יורדים - המדד יורד. 

מדד המחירים לצרכן מבוסס על מספר שנקרא "ערך הבסיס", וכל שינוי במדד מוצג ביחס לאותו ערך בסיס. המספר שנקבע לייצג את ערך הבסיס הוא 100, והמדד מתעדכן למספר זה כל שנתיים (מאז שנת 1999). חשוב להבין, המספר ההתחלתי הזה נקבע לצורך נוחות, וזה לא ממש משנה מה הערך שלו. מה שכן משנה, זה מה שהמדד בודק - את השינוי שמתרחש בערך הבסיס בכל חודש.

השינוי במדד בא לידי ביטוי באופן מספרי (ביחס למספר 100) ובאחוזים. לדוגמה: בחודש ינואר המדד עומד על הספרה 100. בחודש פברואר מתפרסם שהמדד עומד על 101, זאת אומרת, שינוי של 1% בחודש. המשמעות היא, שהמחייה (ביחס לאותם מוצרים שנבדקים על ידי המדד) התייקרה ב-1% במהלך אותו חודש.

אם מדד המחירים לצרכן עולה באופן עקבי לפרק זמן ארוך, המצב הזה נקרא אינפלציה. אינפלציה היא מצב בו המטבע מאבד מהערך שלו. יש גם תופעה הפוכה, שיכולה לקרות אם המדד יורד באופן מתמשך, המצב הזה נקרא דפלציה. 

כדי למנוע אינפלציה, בנק ישראל פועל כדי לאזן את העלייה במדד המחירים לצרכן על ידי שינוי הריבית במשק. המטרה של בנק ישראל היא למנוע אינפלציה משמעותית, והיעד שהוחלט עליו הוא שמירה של עלייה במדד בטווח של 1%-3% בשנה. בשנת 2021, כפי שמפורט בטבלה בהמשך המאמר, הייתה עלייה של 2.8% במדד המחירים לצרכן, מספר שמאוד קרוב לגבול העליון של בנק ישראל. 

מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים המשפיעים בישראל, לצד מדד תשומות הבנייה - שאפשר לקרוא עליו בהרחבה כאן

ממה מורכב מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מורכב ממוצרים ושירותים שמשק הבית הממוצע בישראל מוציא עליהם כסף כל חודש, כחלק מההוצאות הקבועות שלו. 

בין היתר, כולל מדד המחירים לצרכן מוצרים כמו:

  • אוכל: פירות, ירקות, חלב ומוצריו, ביצים, לחמים, עופות ודגים, משקאות, ממתקים ועוד.
  • הוצאות דיור: שכר דירה, חשבונות, עלויות נלוות כמו עריכת חוזים ועוד. 
  • ביגוד: בגדים, נעליים. 
  • תחבורה: שירותי תחבורה, דלק. 
  • חינוך ותרבות: שירותי חינוך, שירותי תרבות.
  • ריהוט וציוד לבית: רהיטים שונים, ציוד חשמלי ולא חשמלי.
  • בריאות: שירותים רפואיים, רפואת שיניים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחליטה איזה משקל ניתן לכל קטגוריה של מוצרים. ככל שהמשקל גבוה יותר, ככה ההשפעה על המדד תהיה גדולה יותר, ולהפך.

לדוגמה, נניח שמחיר של חלב משפיע על המדד במשקל של 1%. אם מחיר החלב הכפיל את עצמו, זאת אומרת, החלב התייקר ב-100% - מדד המחירים לצרכן יעלה בכל המשקל של החלב - 1%. אם מדד הבסיס היה 100 לפני התייקרות החלב, אחרי ההתייקרות המדד היה עומד על 101 (בהנחה שלא היו עוד שינויים באותו החודש). מצד שני, אם מחיר החלב ירד בחצי, שינוי של 50%, ההשפעה על המדד הייתה הפחתה של 0.5 נקודות (חצי מ-1 הם 0.5). במקרה הזה ובהנחה ולא השתנה יותר שום דבר, ערך המדד היה עומד על 99.5. 

מדד המחירים לצרכן כולל כ-1,300 מוצרים ושירותים, אבל לא כולל כל הוצאה נפוצה (בגלל שהוצאות אלו לא נחשבות מוצרי צריכה). למשל, במדד לא כלולות הוצאות כמו דמי ניהול של קרן פנסיה והוצאות שקשורות בניירות ערך ואגרות חוב. 

מתי מתפרסם מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן מתפרסם ב-15 לכל חודש בשעה 18:30, לגבי החודש הקודם. זאת אומרת, ב-15 בפברואר מתפרסם המדד שמתייחס לחודש ינואר. 

איך מדד המחירים לצרכן משפיע עלינו

יוקר המחייה

שם לא רשמי של מדד המחירים לצרכן הוא "מדד יוקר המחייה", וזה בגלל שעלייה במדד המחירים לצרכן צריכה לשקף את יוקר המחייה בארץ. בשנה החולפת (שנת 2021) נרשמו עליות מחירים משמעותיות בתחומים שונים של המדד. למשל, מחירי הדירות עלו ביותר מ-11% בשנה, ולא רק. מחירי הפירות והירקות התייקרו ביותר מ-2% והמזון בכלל עלה בלמעלה מ-1%

ארגון ה- OECD (ארגון המדינות המפותחות בעולם) מחשב מדד חודשי משותף לכל המדינות החברות בו. המדד נקרא Comparative Price Level - CPL, וישראל היא חלק ממנו. לפי המדד הזה, בארץ משלמים יותר על אותם המוצרים שנמכרים גם במדינות אחרות, כמו ארה"ב, אנגליה וגרמניה. למעשה, המדד גילה שיש רק 2 מדינות שיקרות יותר מישראל (מהמדינות שנבדקו), והן שוויץ ואיסלנד. 

מדדים אלו אינם אמת מוחלטת בפני עצמם וצריך לבחון אותם לאורך זמן ויחד עם מאפיינים נוספים. עם זאת, המדדים כן יכולים לשמש מקבלי החלטות בעבודה שלהם. לדוגמה, אחרי המחאה על יוקר המחייה שהתקיימה בשנת 2011 נעשו כמה שינויי חקיקה שנועדו להוזיל את יוקר המחייה. למשל, הגברת התחרות בתחום התקשורת הסלולרית שהביאה להוזלה משמעותית מהמחיר שמשולם לרשתות תקשורת סלולריות כל חודש.

משכנתא

מדד המחירים לצרכן יכול להשפיע באופן ישיר על הכיס של כל מי שמשלב מסלול משכנתא צמוד למדד בתמהיל המשכנתא שלו. ברוב המקרים, מסלול משכנתא שהוא צמוד למדד מציע ריבית התחלתית נמוכה יותר מאשר במסלול לא צמוד מדד. עם זאת, מי שבוחר במסלול צמוד מדד מסתכן, כי אם מדד המחירים לצרכן יעלה באופן משמעותי, החזרי המשכנתא יתייקרו באופן משמעותי גם הם. 

בהתחשב בכך שמדד המחירים לצרכן נמצא בעיקר במגמת עלייה, אם לוקחים משכנתא לפרק זמן ארוך, התייקרות משמעותית זה סיכון שסביר להניח יתממש. מצד שני, אם לוקחים משכנתא ויודעים מראש שהיא מיועדת לתקופה קצרה, מסלול צמוד למדד יכול להיות מסוכן פחות. 

הלוואות

החזרי הלוואה שהריבית שלה צמודה למדד תלויים במצבו של מדד המחירים לצרכן. אם המדד יעלה, ההחזר החודשי של ההלוואה יעלה. אם המדד ירד, ההחזר החודשי של ההלוואה ירד גם הוא. אין דרך לדעת מה יהיה מצבו של המדד בעתיד, אבל אפשר לעשות הערכה גסה לפי היעד של בנק ישראל: 1%-3% בשנה. 

לדוגמה: מציעים לכם לקחת הלוואה במסלול צמוד למדד, שבו הריבית היא 2.5% + מדד. אם המדד יעלה ב-1%, הריבית תעמוד על 3.5%. מצד שני, אם המדד יעלה ב-3%, הריבית תעמוד על 5.5%. 

עם זאת, אין וודאות שבנק ישראל יצליח לשמור על העלייה בשליטה ויכול להיות מצב בו המדד ייעלה ביותר מ-3%. כמו במשכנתא, גם כאן יש חשיבות לפרק הזמן של ההלוואה. ככל שההלוואה מיועדת לתקופה קצרה יותר, כך פוחת הסיכון שתהיה עלייה דרסטית במדד ובהחזרים החודשיים. 

תשואה בתיק השקעות

עלייה של מדד המחירים לצרכן יכולה לפגוע בתשואה הריאלית של מכשירי השקעה שלא צמודים לאינפלציה. 

תשואה נומינלית היא הרווח הכולל על השקעה, בלי שנעשה תיאום עם מצב האינפלציה. לעומת זאת, תשואה ריאלית היא הרווח הכולל על השקעה לאחר שנעשה תיאום עם מצב לאינפלציה. אם יש אינפלציה, התשואה הריאלית נמוכה יותר מהתשואה הנומינלית. אם יש דפלציה, התשואה הריאלית גבוהה מהתשואה הנומינלית.

אם מדד המחירים לצרכן עלה, יהיה שינוי לרעת המשקיע בתשואה הריאלית, לעומת התשואה הנומינלית. לדוגמה: נניח שהתשואה הנומינלית היא 3% והעלייה במדד היא 2%, התשואה הנומינלית תתקזז בעליית המדד והמשקיע ישאר עם תשואה של 1% בלבד.

אג"ח צמודות למדד 

איגרות חוב צמודות למדד, ממשלתיות או קנצרניות (קישור למאמר שוק ההון למתחילים), משלמות את החוב כשהוא צמוד למדד. במקרה הזה, עלייה של מדד המחירים לצרכן פועל לטובת מי שהשקיע באיגרות חוב אלו, כי התשלום שיועבר כנגדן יגדל. 

מדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים 

תאריך

מדד

שינוי חודשי באחוזים

יוני 2021

101.40

0.1

יולי 2021

101.80

0.4

אוגוסט 2021

102.10

0.3

ספטמבר 2021

102.30

0.2

אוקטובר 2021

102.40

0.1

נובמבר 2021

102.30

-0.1

דצמבר 2021

102.60

0.3

ינואר 2022

102.80

0.2

פברואר 2022

103.50

0.7

מרץ 2022

104.10

0.6

אפריל 2022

104.90

0.8

מאי 2022

105.50

0.6

שינוי מצטבר ב 12 החודשים האחרונים

4.1%

שינוי מצטבר מתחילת 2022

2.9%

מדד המחירים לצרכן ב-20 השנים האחרונות 

שנה

ממוצע שנתי של המדד

שינוי שנתי באחוזים

2001

101.1

1.4

2002

106.8

6.2

2003

100.7

1.9-

2004

100.3

1.2

2005

101.6

2.4

2006

103.8

0.1-

2007

100.5

3.4

2008

105.1

3.7

2009

103.3

4.0

2010

106.1

2.8

2011

103.5

2.2

2012

105.2

1.6

2013

101.6

1.8

2014

102.0

0.2-

2015

99.4

1.0-

2016

98.9

0.2-

2017

100.2

0.4

2018

101.0

0.8

2019

100.9

0.6

2020

100.3

0.7-

2021

101.5

2.8

שינוי מצטבר בשנים 2001-2021

31.2

השוואה והוזלה של מוצרים ושירותים פיננסים

אף פעם לא מאוחר להשוות ולהוזיל מוצרים פיננסים!

בחר את המוצר שתרצה להשוות

האם ניתן לקבל ריביות נמוכות יותר?

בדיקה ראשונית ללא עלות או התחייבות
פנו ליועץ משכנתאות מנוסה ובעל תו אמון הציבור לשדרוג התמהיל וריביות המשכנתא
 קראתי את תקנון האתר ומדיניות הפרטיות
ואני מאשר קבלת הצעות ודיוור

התנהלות פיננסית חכמה

מנהלת השקעות

השוואה והוזלה של מוצרים ושירותים פיננסים

אף פעם לא מאוחר להשוות ולהוזיל מוצרים פיננסים!

בחר את המוצר שתרצה להשוות