השקעות בזמן אינפלציה - שוק ההון והשקעות אלטרנטיביות

השקעות בסביבת אינפלציה צריכות לקחת בחשבון את פגיעות החברות הנסחרות בבורסה והמגייסות כספים ואת הקושי לשמור על רווחיותן הקודמת. על המשקיע למצוא דרכים לשמור על ערך הכסף המושקע בהן בעודו שומר על גיוון השקעות גבוה בתיק.

השקעות בתקופת אינפלציה

מעודכן ל- 07/2022

אינפלציה, מילה שגורמת לנדודי שינה ולדאגות קיומיות מעצם השם שלה, בעיקר אצל מי שחווה את שנות ה-80 בישראל עם מידה כלשהי של הבנה כלכלית. המשמעות היומיומית שלה היא עליית מחירים, לעתים מהירה מאד, ולעתים קרובות היא אינה פרופורציונית בשום דרך לסכום הכסף שמרוויחים.

אם נחזור להגדרה המילונית של אינפלציה נגלה שמדובר בעליית מחירים כללית הנמשכת לאורך זמן וגורמת לירידה בערך המטבע. ככל שהאינפלציה מתגברת, סכום כסף מסויים, נניח 100 ש"ח, יקנה פחות, כלומר הוא שווה פחות. הצד השני הוא שמוצר או שירות יעלה יותר, גם אם לא היה שינוי באיכותו או בביקוש לו.

כשהכסף שווה פחות בכל חודש, הרי שלשמור סכום כסף בצד בלי להשקיע אותו בדרך כלשהי גורמת לחיסכון לקטון במקום לגדול - 10,000 ש"ח ששמרתם בצד יקנה הרבה פחות כעבור חצי שנה של אינפלציה.

האינפלציה בישראל נמדדת על ידי מדד המחירים לצרכן עליו אפשר לקרוא בהרחבה במאמר, "מדד המחירים לצרכן", ובשנת 2021 המדד עלה ב-2.8%. משם המדד המשיך לעלות מעבר לתחזיות וכבר עומד על מעל 4%, וכנראה שימשיך לעלות.

האנפלציה בישראל עולה בעקבות מדינות רבות בעולם וכמובן קשורה קשר הדוק לעליית המחירים הגלובלית. בארה"ב האינפלציה השנתית נכון לחודש יולי 2022 הגיע לשיא ועומדת על 9.1% העלייה הגבוהה ביותר ב 40 השנים האחרונות.

באיחוד האירופאי האינפלציה השנתית עומדת על 8.6% נכון ליוני 2022, שיא מאז כינון האיחוד האירופי

השפעות כלליות של האינפלציה

נסכם את השפעות האינפלציה בכמה תחומים, רק כדי להבהיר מה קורה בזמן אינפלציה ועד כמה חשוב להשקיע את הכסף, כדי שלא יאבד מערכו, וגם להדגיש את הצורך להשקיע בזהירות ולקחת בחשבון שעלולים להגרם הפסדים.

השפעת אינפלציה על כוח הקנייה

כאשר חוזים בהתייקרות משמעותית של מוצרים ושירותים רבים (ונעזוב כרגע בצד את הסיבות השונות להתייקרות), אך לאנשים יש כסף והם מוכנים להוציא אותו גם כשהמחירים עולים, נראה עליה במדד ובאינפלציה, ועלייה זו תמשך ותתגבר כל זמן שאנשים מוכנים לשלם. התוצאה לאחר תקופה של עליית מחירים היא שכוח הקנייה של רבים נפגע, אנשים קונים פחות, הייצור והתוצר נפגעים ואז מתחיל מיתון. מיתון הוא תוצאה לא רצויה והמדינות עושות הכל למנוע או להקטין אותו.

מטרת המדינה היא לעצור את האינפלציה לפני שתגרום למיתון, והיא תפעיל צעדים לצמצום הביקושים וכך תעזור להוריד מחירים. הרעיון הוא לגרום להאטה בביקושים וברכישות של הציבור, שיעצרו את האינפלציה ואת עליית המחירים לפני שהמדינה תכנס למצב הקשה מכולם - אינפלציה ומיתון בו בזמן. אחת הדרכים לכך היא העלאת הריבית.

השפעת אינפלציה על חסכונות

זה ברור, כסף ששוכב בבית או בבנק עם ריבית של שברי אחוזים מאבד את ערכו עם כל עליית מחירים ובעת שתרצו להשתמש בו, ירכוש פחות ממה שיכולתם לקנות בו בעבר. אם הוא היה מושקע, הייתם יכולים להשתמש בסחורה או בהשקעה להטיב את מצבכם.

בתקופות אינפלציה הביטויים "תשואה ריאלית" ו"תשואה נומינלית" נטענות במשמעות שלא ניתן להתעלם ממנה.

תשואה נומינלית היא ההפרש בין כמה כסף היה לכם בהתחלה, לכמה כסף יש לכם עכשיו. הבעיה בתשואה נומינלית, היא שאין בה התחשבות במדד ובעליית האינפלציה. זו בעיה שניתן להתעלם ממנה כשאין אינפלציה.

אבל מה קורה כשיש אינפלציה? אז נרצה לדעת אם הרווח אמיתי או כוזב ונובע רק משינויי המדד. ולשם כך צריך לחשב תשואה ריאלית : תשואה ריאלית מקזזת מהרווח את האינפלציה ומציגה את התשואה האמיתית או ההפסד האמיתי שנוצר. למשל: רווח של 10% כאשר האינפלציה עומדת על 11% הוא בעצם הפסד של 1% מהכסף.

השפעת אינפלציה על מיסוי

יש הטבות מס הנמדדות בערכים נומינלים, כמו הטבות תיקון 190. בתקופה של אינפלציה, הטבות אלה מאבדות מערכן. אם כך, בתקופת אינפלציה יש חשיבות גם לאופן ההשקעה ומוצר ההשקעה הכדאי, ועדיף לבחור במוצרי השקעה שאינם רגישים לאינפלציה מבחינת מיסוי. גם מדרגות המס יכולות להשתנות בעקבות אינפלציה. השפעות אלה חלות גם על הטבות מס של חברות ויכולות להשפיע על שורת הרווח שלהן בימי אינפלציה.

תקופת אינפלציה היא תקופה של חוסר יציבות. מצד אחד אנשים חשים דאגה וחוסר ידיעה עד להיכן המחירים יעלו וחוסר הוודאות משפיע על שיקול הדעת ועל הבחירות הכלכליות שלהם ומצד שני הממשלות והמוסדות הפיננסים מנסים לעצור את האינפלציה בדרכים שונות ולא ברור מהי הדרך שכל מדינה תבחר ואיך השילוב בין שיטות הפעולה השונות ישפיעו על הכלכלה הגלובלית והמקומית. בעיקר כאשר האינפלציה מגובה במשברים כמו משבר הסחורות, משבר האקלים וכו'.

אז מה עושים? משקיעים אבל עם הרבה מחשבה ונכונות לגמישות, וכמובן בוחרים במסלול השקעה שמתאים לצרכים האישיים שלכם.

השפעת האינפלציה על שוק ההון ועל בחירת השקעות בתיק מנוהל

בדרך כלל בתקופות של אינפלציה שוק ההון נכנס לתקופה של אי ודאות ונמצא במצב של מגמה יורדת או נמצא במצב של תנודתיות קבועה.

אינפלציה יכולה לפגוע בתשואה הריאלית של תיק השקעות. גם פעולות הנגד של המדינות לייצוב הכלכלה יכולות לפגוע לכן, צריך לבחור השקעות מגוונות ולא ללכת על תיק המתמחה רק בתחום אחד. הגיוון הרב יקטין את הסיכון לכל התיק. גם אם תחום השקעות אחד או יותר נפגע, השקעות אחרות יחפו על עליו.

הבהרה:המתואר כאן הוא סקירה כללית ואינו בגדר המלצה או הצעה לפעולה. כל החלטה וכל השקעה צריכה להבדק לגופה על ידי המשקיע ולאחר שחקר והבין את ההשלכות.

השקעות בסביבת אינפלציה בשוק ההון

המטרה הראשית היא לבדוק ולמצוא דרכים לשמור על ערך הכסף ובמילים אחרות להגן על ערך הכסף מפני האינפלציה ששוחקת את ערכו ומפני צעדי הנגד שמופעלים עליה, כמו העלאות ריבית חדות ותכופות. בחירת ההשקעות צריכה להעשות מתוך הכרת התנאים המיוחדים הנוצרים בתקופת אינפלציה והתאמת התיק אליהם.

גיוון, גיוון וגיוון

ניירות ערך ממדינות שונות, מתחומי מסחר ותעשיה שונים, סוגים שונים של ניירות ערך, שימוש בקרנות המכילות בעצמן מגוון רב של ניירות ערך, תוך כדי הבנה ומחקר מהם התחומים המבטיחים יותר, ושאנשים נזקקים להם גם בתקופה זו - כלומר הביקוש למוצרים והשירותים קשיח גם בזמן אינפלציה. קרנות גם יכולות לספק השקעה באפיקי השקעה אלטרנטיביים לשוק ההון וכך להגדיל את הגיוון וגם להרחיק את התיק מהתנודתיות שהאינפלציה גורמת, למשל השקעה במניות של קרנות נדל"ן (REIT ואחרות). השקעה בקרנות העוסקות בנכסים אלטרנטיביים מאפשרת גם לגוון את התיק מבחינה גלובלית, שכן חלקן משקיעות בנכסים ברחבי העולם. בהמשך נפרט עוד על יתרונות ההשקעות האלטרנטיביות בזמן אינפלציה.

מעקב רציף וגמישות

בתקופות של שינויים חדים חשוב להיות עם יד על הדופק כדי לדעת מה קורה ולא לחשוש לאמץ דרך מחשבה אחרת ולפתוח את הראש להשקעות שלא שקלתם קודם לכן ולהתאים את הרכב ההשקעות בהתאם לאירועים השונים המתרחשים בעולם והשפעתם על השווקים וענפי התעשיה השונים.

אחרי רעיונות המנחים, הגענו לשאלות המעשיות ובעיקר לשאלת מיליון הדולר - במה כדאי להשקיע כשיש אינפלציה. כאן ניתן לחלק את ההשקעות למספר סוגי השקעות.

השקעות המיועדות לטווח ארוך

נסו להסתכל על הטווח הארוך ולא רק על השנים הקרובות. אם התיק מגוון, מכיל מניות חזקות מענפי תעשיה מבטיחים שסביר שיתפתחו בשנים הבאות, ואתם יכולים לא לגעת בו במשך השנים הקרובות, תוכלו להתייחס להשפעות האינפלציה יותר בקלות ולחכות שבשנים שאחריה התיק יתאושש ויראה תשואות. תוכלו לשמור על הגיוון הרחב בתיק, ולשנות רק את מה שנראה שלא יצליח להתאושש ולחכות עד שהתקופה הקשה תעבור. כמובן שאם תזדקקו לכסף בקרוב, עדיף לנקוט בגישה המעדיפה סיכונים נמוכים ככל האפשר.

תחומי תעשייה מועדפים להשקעה בזמן אינפלציה

במצב של אינפלציה, ישנם תחומי תעשייה שמשתלם יותר להשקיע בהם - וכאלו שפחות. בעיקרון המחשבה המנחה היא - מה אנשים תמיד צריכים, גם כשהמצב קשה, ומהם הדברים שהתעשיה, המסחר והמדינה ימשיכו להזדקק להם וימשיכו לרכוש ולייצר כדי להמשיך להתקיים.

כדי להגיע למסקנות בעניין, מומלץ להכיר את ההשקעות שהצליחו בתקופות אינפלציה קודמות, אך לא להסתמך על כך בלי שיקול דעת, בכל זאת לכל משבר יש מאפיינים שונים וגם התעשיה והטכנולוגיה משתנים כל הזמן.

בנוסף למידע הסטטיסטי שנאסף נערכו גם מחקרים מדעיים שניסו למצוא קשרים בין סוג האינפלציה לבין תשואה או הפסד של מניות מתחומים שונים. במקרים בהם עליית המחירים של סחורות נובעת ממחסור בחומרי גלם, יש יותר סיכוי לתשואות שליליות מאשר במצב בו האינפלציה נגרמת מביקוש רב. זו תוצאה שתואמת את האינטואיציה הטבעית שלנו - אם חברה מעלה מחירים רק כי המוצר שלה פופולרי והציבור מוכן לשלם עליו והיא אינה מוציאה יותר על יצור ושינוע הסחורה - ברור שהיא תראה תשואה גבוהה יותר מאשר חברה שנאלצת לגלגל עלויות ייצור גבוהות על לקוחותיה הבלתי מרוצים.

האינפלציה הנוכחית משלבת מחסור בחומרי גלם רבים, מזון ובעיות בשינוע סחורות יחד עם רצון מוגבר לצרוך ולפצות על התקופה הקשה בשנתיים האחרונות. נראה שצריך להתייחס אליה כאל אינפלציה המשפיעה לרעה על המניות, ובעיקר על תחום הפיננסים (לא תמיד כולל הבנקים) ותחום מוצרי הצריכה.

דוגמאות לענפי השקעה שאפשר לשקול:

  • מניות בנקים ומוסדות פיננסים: גופים שנותנים הלוואות משגשגים בתקופות כלכליות קשות, בעיקר כאשר הריבית על הלוואות היא צמודת מדד וכאשר בנק ישראל מעלה את הריבית- הריבית שהבנק מקבל עבור הלוואות ומשכנתאות גדלה בעוד הריבית על פקדונות נשארה נמוכה כמעט כמו קודם, מה שיוצר שורת רווח רצינית לבנקים בתקופה זו. בדיקה של מצב הבנקים כיום מראה שמעמדם איתן והם מרוויחים- גם בתקופת הקורונה וגם אחריה. עם זאת כדאי לבחון בחמש עיניים את ההשקעה במוסדות פיננסים אחרים.
  • שירותי בריאות שהם מוצר שתמיד צריך.
  • חברות המספקות חומרי גלם כמו נפט, פחם, פלדה. אם כך, זה הזמן המתאים להשקיע בחברות המפיקות נפט וגז, חברות של כריית משאבים, חברות חקלאיות גדולות וכד'. כמובן שצריך לבדוק כל חברה לגופה ואיך היא מתמודדת עם המשבר ועם הפקת, אחסון ושינוע מוצריה.
  • חברות המספקות מוצרי תשתית: חשמל, תקשורת וכד'. חברות תקשורת מספקות כיום מגוון של מוצרים וגם מציעות טכנולוגיות חדשות ושירותים חדשים. השירותים שחברות תקשורת מספקות מתאימים גם לקהל שמעוניין לחסוך ומנסה להצטמצם ולהשאר בבית וגם לקהל המעוניין בשירותים חדישים בלי להתחשב בעלותם.

מה לגבי תחומים אחרים?

  • הייטק וטכנולוגיה - אפשרי, אבל בערבון מוגבל כי בעיקרון מניות הטכנולוגיה יהיו רגישות יותר לאינפלציה.
    כדאי לעקוב אחרי מניות הטכנולוגיה הגדולות שמובילות את מדדי המניות ולנצל הזדמנויות בעת ירידות.

אם תרצו מניות מתחום זה, חשוב לבחור חברות שמתנהלות היטב ויוכלו לשמור על יציבות ולהראות רווחים. יש יתרון לחברות גדולות, אך גם חברות אחרות שיש להן מוצר המתאים לתקופה ויכול לשמור על ביקושים יכולות להתאים.

  • שוק האנרגיה הירוקה הראה הרבה תנודות לאחרונה, אבל בזכות משבר האקלים יכול להיות שחברה שתראה פתרון יעיל תהיה רעיון טוב להשקעה.
  • בתחום מוצרי הצריכה כדאי להסתפק בחברות גדולות, מבוססות, שדואגות למוצרי צריכה בסיסיים שאי אפשר בלעדיהם. גם חברות המשנעות מוצרים יכולות להראות תשואות, כי יש ביקוש לשירותיהן. רשתות גדולות שיכולות לספוג חלק מעליות המחיר בלי להעביר אותן לצרכן יכולות להיות גם הן השקעה טובה, כי הלקוחות יעדיפו אותן.

סחורות מועדפות להשקעה בזמן אינפלציה

בגלל האינפלציה, רצוי שבתיק ההשקעות יהיו גם מוצרים "מוגני אינפלציה", כלומר, כאלו שלא מושפעים מירידה בערך המטבע. נכסים כאלו יכולים להיות מגוונים, והם בעצם כל דבר שהמחיר שלו לא יורד בגלל האינפלציה.

מחירי כל הסחורות יעלו בתקופת אינפלציה, והתוצאה היא שהביקושים לחלקן ירדו. צריך למצוא סחורות בעלות ביקוש קשיח או שיש להן ביקוש בתקופות אינפלציה וכן חומרי גלם הכרחיים לתעשיות השונות. דוגמאות

  • אנרגיה : נפט, גז ופחם. מחיר הנפט עלה במידה רבה.
  • עץ וכותנה : עץ מבוקש בתעשיה ומחירו עלה רבות. גם כותנה היא מוצר מבוקש.
  • מתכות תעשייתיות : נחושת (שערכה עלה בצורה משמעותית), אלומיניום, פלדה ועופרת ובימינו גם כל המתכות הנדירות הנדרשות לייצור שבבים וטלפונים סלולריים, כמו קדמיום
  • מתכות יקרות : בתקופות אינפלציה בעבר השקעה בכסף וזהב היו הימור בטוח וההשקעה בהם הראתה תשואות יפות, אך לא בטוח שזה המצב כרגע. הזהב הוא גם בגדר מותרות וגם קיימות סביב הכריה שלו שאלות חברתיות ואתיות. בפועל בשנת 2021, בזמן שהאינפלציה כבר הכתה בארצות הברית, מחיר הזהב ירד במקביל לעליית האינפלציה. אם בכל זאת תרצו להשקיע, אפשר להשקיע בקרנות סל העוקבות אחרי מתכות כמו זהב או כסף.
  • מזון בסיסי : אורז, חיטה, סויה, תירס. משבר החיטה המתהווה בגלל המלחמה עם אוקראינה בהחלט הופך את החיטה למוצר מבוקש. משבר המזון המאיים בהחלט יהפוך את האוכל למוצר בעל ביקוש רב מתמיד.

סוגי סחורות אלו יכולים להיות השקעה טובה ובטוחה יחסית. לדוגמה, המחירים של נחושת, נפט ועץ התייקרו ביותר מ-30% במהלך 2021.

החיסרון בסחורות הוא שבדרך כלל מי שקונה אותן, עושה את זה באמצעות חוזים עתידיים ולא באופן מיידי. הבעיתיות בחוזים עתידיים היא שאם רבים מעוניינים להשקיע בחוזה עתידי של סחורה מסויימת, המחיר שלו יעלה. עוד בעיה היא בסחורות שעלות ההעברה והאחסון שלהן גבוהה, כמו נפט וגז, כי העלויות מגולמות בחוזה העתידי ומקפיצות את מחירו (זאת בנוסף למחיר הבסיסי שמחושב לפי השערה מה יהיה מחיר הסחורה ביום מכירתה העתידי). אם הביקוש למוצר ישאר גבוה ואפשר יהיה למכור אותו במחיר העולה על מחיר החוזה העתידי - הכל בסדר. אבל אם הביקוש ירד ואתו מחיר הסחורה- מי שמחזיק בחוזה העתידי יפסיד.

המסקנה היא שעבור משקיע רגיל, שאינו רוכש את הסחורה עצמה, אלא חוזה עתידי, סחורות יכולות להיות רק חלק מתיק ההשקעות, במטרה לגוון אותו ולשמש כאפשרות גידור להשקעות אחרות. אפשר להתמקד בסחורות שעלויות האחסון לא משפיעות על הערך שלהן או שאפשר במקום להשקיע בסחורה עצמה, להשקיע בחברות העוסקות בתחום , כמו שתואר למעלה. הערך של החברות עצמן יושפע בצורה פחות חדה מהגורמים המשפיעים על מחיר החוזים העתידיים, כי הוא כולל עוד גורמים רבים נוספים וביניהם גם תחזיות לטווחים ארוכים יותר.

קרנות מחקות מדד

במצב רגיל קרנות מחקות מדד לא תמיד משיגות את התוצאות הרצויות, כי הן לא נותנות הרבה יותר משנותן המדד, והמדד עצמו לפעמים עולה, לפעמים יורד.

בתקופת אינפלציה המדד עולה, ואתם יכולים לגרום לכסף שלכם לעלות אתו. השקעה בקרנות מחקות מדד, ובעיקר בתחומים שהביקוש להם הוא קשיח, יכולה להיות פתרון קל יחסית שלפחות ישמור על ערך הכסף, גם אם לא יציג רווחים.

בחירת רמת סיכון להשקעות

בתהליך של אינפלציה, בדרך כלל, שוק ההון יותר תנודתי מאשר בדרך כלל, חשוב לנקוט באמצעי זהירות בכל מה שנוגע להשקעות. ישנם משקיעים אשר מעוניינים להוריד את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ולהחליף השקעות מסוכנות בהשקעות בטוחות יותר. למשל, פחות מניות ויותר אג"ח, ובעיקר אג"ח ממשלתיות (TIPS של משרד האוצר) וקונצרניות צמודות למדד, כולל גם אג"ח ממשלתי של ארה"ב. גם הן עלולות להפסיד, אבל פחות מאג"ח שאינו צמוד למדד וערכו ישחק כשהמדד עולה. בתקופת אינפלציה אג"ח שקליות שעד לאינפלציה הראו תשואה יפה, יהיו פחות רווחיות. סביר להניח שבדומה למניות גם האג"ח יראו הפסדים, אך זו עדיין אופציה למי שחושש מסיכון ורוצה להימנע מתנודות חדות בתיק ההשקעות. רק קחו בחשבון שעלותן של אג"ח ממשלתיות היא יקרה, ולפני רכישתן צריך לחשב אם בשורה התחתונה תראו תשואה או לפחות תשמרו על ערך הכסף מפני שחיקה.

אפשרות אחרת היא להשקיע במניות של חברות המחלקות דיבידנדים. כך, לצד ההפסדים יש עדיין סיכוי לראות רווח, ואם לא עכשיו אז בתקופה יציבה יותר.

מחקרים בארה"ב הראו שבתקופת אינפלציה מניות של חברות בעלות כח תמחור נמוך הראו תשואות גבוהות יותר מאלה של חברות בעלות כח תמחור גבוה, אך צריך להיות עם יד על הדופק ולהפטר מהן כאשר האינפלציה נחלשת. חברות בעלות כח תמחור נמוך הן חברות שבתחום העיסוק שלהן יש חברות חזקות ופופלריות מהן, ולכן בדרך כלל הן דורשות מחירים נמוכים יותר משל החברות הפופולריות.

גם משקיעים חובבי סיכון צריכים לבחון את אחוז המניות בתיק ואת הרכב ניירות הערך - בין השאר כדי שיוכלו להגדיל או להקטין את המרכיב המנייתי בהמשך המשבר לפי ההתפתחויות השונות.

חובבי הסיכון יכולים להמשיך להשקיע בחברות קטנות, אך שונאי הסיכון יכולים להתרכז בחברות גדולות ויציבות - גם מתחומי ההיי טק שנפגעו כיום ומחשבים מסלול ומדיניות מחדש.

אין כלל אחד שיתאים לכולם, כל משקיע צריך להחליט בעצמו מהי מידת הסיכון שמקובלת עליו, גם באופן כללי עבור כל תיק ההשקעות וגם עבור כל נכס או כל מגזר עסקי בו הוא מושקע. מידת הסיכון הרצויה היא גם אישית ונפשית - איך המשקיע יודע להתמודד עם הפסד וגם נקבעת לפי סך החסכונות של המשקיע, מתי יזדקק לכסף שבתיק ההשקעות ומה גבול ההפסד שממנו לא יוכל להתאושש כלכלית.

לדוגמה, משקיעים שמעוניינים בלצמצם סיכונים נוטים להימנע ממניות צמיחה (מניות שצופים שיהפכו רווחיות יותר בעתיד) ולהעדיף מניות ערך (מניות שכבר עכשיו מייצרות רווחים בהווה).

מקצועיות בית ההשקעות

יש חשיבות גבוהה לפיזור ההשקעות במגוון תעשיות ותחומים כדי לצמצם את ההפסדים והסיכונים אליהם חשוף המשקיע. למי שבחר בתיק השקעות מנוהל חשוב להכיר את יכולות מנהל התיקים שלו ושל בית השקעות שבחר. בית ההשקעות איכותי ומקצועי ידע לנהל את התיק שלכם בצורה מאוזנת שתספק לכם הגנה מהאינפלציה, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

מומלץ לבחון איך בית ההשקעות התמודד עם משברים קודמים, והאם אותם מנהלים שהתמודדו בהצלחה בעבר עדיין מנהלים כיום את בית ההשקעות. אפשר לשאול באופן ישיר מה דרכי ההתמודדות עם המשבר בבית ההשקעות, ולהשוות את התשובות מול הגישות הנפוצות בשוק. זאת בנוסף לשאר הנושאים שצריך לשקול בבחירת ניהול תיק השקעות בבית השקעות עליהם יש מידע במאמר "ניהול תיקי השקעות".

עד כאן דיברנו על השפעות האינפלציה על שוק ההון ודרכים להתמודד איתן, אבל דרך התגוננות אחרת מפני אינפלציה יכולה להיות באמצעות השקעות אלטרנטיביות חיצוניות לשוק ההון

השפעות האינפלציה על השקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות הן אפשרות פחות זמינה לכלל המשקיעים, אך מי שיכול לבחור לגוון את השקעותיו בהשקעות אלטרנטיביות יגלה שלפחות בחלק מהמקרים השפעת אינפלציה על השקעות אלטרנטיביות קטנה יותר מהשפעתה על שוק ההון. השקעות אלטרנטיביות מטבען נועדו לטווחי זמן ארוכים ואי התלות שלהן בשוק ההון הופכת אותן לפחות פגיעות.

השקעות נדל"ן

השקעה ישירה בנדל"ן על ידי רכישתו צריכה להעשות בזהירות - שוק הנדל"ן מושפע גם הוא מעליות מחירים והביקושים בו עלולים לרדת, לפחות בחלק מהאיזורים.

השפעת האינפלציה על השקעה בנדל"ן מתבטאת גם בעליית מחירי הדיור, בהגדלת הריביות צמודות מדד וריבית פריים על משכנתאות, וכל אלה יכולים לגרום לתחומי השקעות מסויימים, למשל בנדל"ן בו נהוג שחוזי השכירות הם לטווח ארוך (כמו בתעשיה ומסחר), להיות פחות רווחיים. המחיר נקבע בחוזה לפני מספר שנים והיה נכון לזמנו, אך כיום הוא נמוך לעומת הנדרש בשוק.

למי שאינו מומחה בתחום עדיף להשקיע בחברות נדל"ן או בקרנות נדל"ן כמו קרנות REIT ואחרות, אך לעשות זאת בזהירות: צריך להזהר מחברות ממונפות מידי, מחברות שהמתבססות על לקוחות מקהל עובדי ההייטק או תעשיות פגיעות אחרות שכרגע מגלות זהירות בנושא הגיוסים, המשכורות ושהאופציות בהן עשויות להתגלות כהפסדיות.

גם חברות נדל"ן מניב עשויות להיפגע כתוצאה מעליית הריבית, אך הביקושים עדיין יהיו קיימים. אפשר לצמצם את הסיכון על ידי השקעה בקרנות נדל"ן המשקיעות בחברות נדל"ן רבות ומגוונות.

נדל"ן היא אפשרות השקעה ריאלית שיש לה סוג של גידור מובנה מאינפלציה, בגלל שמחירי הנדל"ן ומחירי השכירות (לפחות בארץ) צמודים למדד ועולים אתו. ניתן להשקיע השקעה ישירה בנדל"ן, או דרך קרנות שמתמחות בהשקעות נדל"ן. בהשקעות נדל"ן צריך לבחור להשקיע במדינה בה האינפלציה לא גרמה להאטה בשוק הנדל"ן ועדיין יש ביקוש לדירות שכורות, משרדים, נדל"ן מניב או כל תחום נדל"ן אחר שיוכל להציג תשואות.

סוגי נדל"ן אפשריים להשקעה:

  • נכסי "מולטי פמילי" (Multi Family) - קומפלקס דירות מגורים שמושכרות למספר רב של דיירים. בהנחה שמחירי השכירות עולים גם הם ושהחוזים מתחדשים לטווח קצר וניתן להעלות בהם את שכר הדירה עם סיום חוזה.
  • מחסנים לשימוש עצמי (self storage units) - בדרך כלל מחסנים אלו מושכרים לתקופות ארוכות, אבל המחירים בהם ניתנים לעדכון לעיתים קרובות.
  • כל נכס שישי לו ביקוש יציב ושהחוזים שלו אינם לטווח ארוך, כך שניתן להתאים את המחיר לתקופה במחזורי זמן קצרים. מסורתית מלונות נחשבים להשקעה טובה, אך כיום הם לא התאוששו לחלוטין מנזקי הקורונה וצריך לבחון בזהירות לפני שבוחרים בהם.

אפילו במצב בו מדובר על משקיע פרטי עם דירה להשקעה שאין לו חוזה צמוד מדד, יש דרך לקבל מעין פיצוי על האינפלציה. אם גרים בדירה שוכרים, אפשר להעלות את מחיר השכירות כדי שיתאים למצב בשוק.

עוד על נדל"ן כהשקעה אלטרנטיבית אפשר לקרוא במאמר "השקעות אלטרנטיביות".

השקעה בתשתיות

בשנים האחרונות מדינות רבות מבינות שתשתיות איכותיות חשובות לפיתוח הכלכלה במדינה. לכן, יש יותר ויותר מיזמים ממשלתיים, בארץ ובחו"ל, לקידום תשתיות איכותיות לרווחת התושבים. תשתיות אלו כוללות מנהרות, מחלפים, כבישי אגרה, תחבורה ציבורית, תשתיות אינטרנט ומערכות תקשורת אחרות, תשתיות אנרגיה, מערכות ביוב ועוד.

יתרון משמעותי בהשקעה בתשתיות הוא התמיכה הכספית מהממשלה במדינה בה מתבצע הפרויקט, כך שהבנייה תימשך עד לסיום הפרוייקט. בנוסף, ניתן להשקיע באמצעות קרנות תשתיות שמאפשרות פיזור של ההשקעה בין פרויקטים שונים, מה שמקטין את הסיכון של המשקיע.

השקעה באנרגיה מתחדשת

שילוב של העלייה החריפה במחירי הנפט והגז והתחזקות המודעות למשבר האקלים הביאו לכך שהביקוש לאנרגיה ירוקה מתגבר. הפקת אנרגיה באמצעות משאבי טבע נגישים כמו שמש, רוח ומים (במקום נפט, פחם וגז) הופכת לפופולרית יותר ויותר. כתוצאה מכך, יש גידול בהשקעות באנרגיה מתחדשת ונראה שתחום זה יהיה מבוקש במיוחד גם בשנים הבאות.

לדוגמא, כבר מספר שנים יש עליה בביקוש למכוניות חשמליות ובמתכות היחודיות הנדרשות ליצור סוללות עבורן, כך שגם השקעות במתכות הנדרשות לצורך ייצור אנרגיה מתחדשת (ברזל, נחושת, ליתיום וגם חומרים כמו זרחן) יכולות להתברר כרווחיות.

עוד דוגמא: האיחוד האירופי מקדם שימוש באנרגיה גרעינית וכתוצאה מכך יגדל הביקוש לאורניום. כלומר, השקעות באנרגיה מתחדשת יכולות להיות בחברות העוסקות בתחום או בחומרי גלם הנדרשים להן.

הלוואות פרטיות

מתן הלוואות דרך חברות כמו חברות P2P או השקעה בחברת הלוואות יכולות לתת תשואה טובה בתקופת אינפלציה בה אנשים רבים יותר נזקקים להלוואה והריבית על ההלוואה גדלה בשל עליית המדד או בשל העלאת הריבית על ידי המדינה. עדיין יש סיכון בסוג השקעה זה, אם מקומות שונים בעולם ישקעו במיתון בעקבות האינפלציה. כדי להקטין את הסיכון עדיף להתרכז בהלוואות עם בטוחות כמו שעבוד נכסים כדי להקטין הפסדים אם הלווה אינו יכול להחזיר את מלוא ההלוואה או לבחור להשקיע בקרנות המתמחות בהלוואות פרטיות וכך מגוון החברות בהן הקרן משקיעה יוצרת פיזור וגיוון שמגן על המשקיע. באמצעות קרנות אפשר להתמקד גם במדינה או מדינות בהן האינפלציה לא פגעה בשוק ההלוואות.

קרנות פרייבט אקוויטי (PE)

בדיקה מראה שקרנות פרייבט אקוויטי וחברות פרטיות הראו צמיחה בזמן אינפלציה, ובאופן כללי היו פחות רגישות לאינפלציה. הדבר נובע בין השאר מהיותן השקעות לטווח ארוך ומהנכונות לנעול את הכסף לתקופה ארוכה. תקופות קשות יכולות להיות מנוע לצמיחת מוצר חדשני, אך כמובן שיש לבחון לעומק כל השקעה ולבחור בזהירות.

סיכום

אינפלציה משתוללת היא לא סיבה לסגת מעולם ההשקעות. להפך, יציאה ממנו משמעותה הפסד בטוח של ערך הכסף. אך בתקופה כזו יש לבחור השקעות בזהירות רבה, להתייעץ עם מומחים או לתת להם לנהל את תיק ההשקעות. כל משקיע יכול להחליט, בהתאם לטווחי זמן ההשקעה שמעניינים אותו, האם האינפלציה היא סיכון או הזדמנות לטווח רחוק ולהחליט מה רמת הסיכון שיקח בתיק ההשקעות שלו. מי שיכול כדאי שיגוון את ההשקעות וישקיע גם בהשקעות אלטרנטיביות לצד ההשקעות בשוק ההון.

בדיקת התאמה לניהול תיק השקעות והשקעות אלטרנטיביות

הבדיקה ללא עלות וללא התחייבות



קבל הצעה לניהול תיק

שיחה ראשונית עם מנהל השקעות
ללא התחייבות

  • איזו מדיניות השקעה יכולה להתאים לי
  • איך מתמודדים עם מדד עולה
  • איך מתמודדים עם תנודתיות בשוק ההון
  • מהי נקודת הכניסה לשוק הכי נכונה עבורי
סמן עד 4 אפשרויות




קראתי את תקנון האתר ומדיניות הפרטיות
ואני מסכים לקבלת הצעות ודיוור

השקעות ושוק ההון

מנהלת השקעות

בידקו מה אפיק ההשקעה המתאים ביותר עבורכם

הבדיקה הינה ללא עלות וללא התחייבות