עודכן בתאריך: 14/01/2026

השקעה פסיבית - מה הרעיון שעומד מאחוריה

אחד העקרונות הבסיסיים בהשקעות הוא גיוון ופיזור של ניירות הערך, במטרה שתשואות בתחומים מסויימים יפצו על ירידות בתחומים אחרים.

עיקרון אחר הוא ההשקעה לאורך זמן, כך שבטווח הארוך ה"רעש" של עליות וירידות זמניות פחות משפיע והתשואה גדלה. "אורך זמן" במקרה הזה נמדד בשנים, רצוי מספר דו ספרתי של שנים.

בהשקעה פסיבית בוחרים מדד (או יותר ממדד אחד) שמראה ביצועים טובים לאורך שנים ועוקבים אחריו למשך תקופה ארוכה.

איך זה עונה על שני העקרונות הקודמים?

• המדד כולל בין עשרות למאות חברות, שוועדות מומחים בחנו אותן והחליטו שהן מתאימות למדד. בעצם, הבחירה בהן מעידה שלדעת הועדה הן משקפות את השוק המסויים שהמדד מתייחס אליו, ובחלק גדול מהמדדים אחד הקריטריונים הוא בחירה בחברות שעושות היטב את העבודה את בתחומן. כשאתם עוקבים אחרי מדד אתם מיישמים את עקרון הגיוון, כי אתם עוקבים אחרי מספר רב של חברות מצליחות. אינכם צריכים לערוך מחקרים ארוכים כדי לזהות 10 חברות שכדאי לעקוב אחריהן, מישהו כבר עשה את זה בשבילכם, ובחר הרבה יותר מ-10 חברות.
• לאחר קניית הקרן או הקרנות שעוקבות אחרי המדד משאירים אותן בחשבון ההשקעות ולא נוגעים בהן, כדי שיעבדו עבורכם בשנים הבאות. עכשיו תורם של כוחות השוק ושל הריבית דריבית להגדיל את הסכום שבחשבון.

זה המקום להזכיר את ג'ון בוגל - האיש והגישה. ג'ון בוגל (john bogle), מייסד Vanguard וממציא קרנות המדד, הוא שם נרדף לעידוד ההשקעות הפסיביות, או כמו שהוא אמר: "עצום את עיניך ותן למדדים לעבוד".

הרעיון של ג'ון בוגל הוא לא להתחכם. לא לחשוב שתוכל להכות את השוק לאורך זמן, כי גם את תכה אותו מידי פעם, בסוף הוא יכה אותך בחזרה.

הניסיון מראה שתזמון השוק הוא אסטרטגיה פחות טובה מיצירת חשבון השקעות מגוון, ואז לתת לניירות הערך בחשבון ההשקעות את כל הזמן הנדרש להגדלת התשואות.

זו ערימת השחת המפורסמת מהביטוי הידוע שלו "אל תחפש את המחט בערמת השחת - פשוט תקנה את כל הערימה". ביטוי שכוונתו היא שתיק מגוון היטב יעשה עבורך את העבודה טוב יותר ממניה אחת פנומנלית, כי תיק מגוון פחות רגיש לתנודתיות השוק.

ג'ון בוגל הבין את החשש האנושי מירידות ואת הנטיה להגיב אליהן באופן שאינו רציונלי, לכן הוא מציע שמרגע שיצרת את תיק ההשקעות שלך, עזוב אותו לנפשו. פשוט תתעלם ממנו. זו עצה בסגנון של "לא לקרוא תגובות גולשים", כי הן מערערות את הביטחון והנחישות.

יהיו תקופות ששוק ההון וההשקעות שלך ירדו, אפילו הרבה. יהיו תקופות שהחדשות וכל מי שמסביבך יזכירו ששוק ההון מפסיד, מה שיגרום להופעת רגשות חזקים ורצון למכור כדי לצאת מהשוק ולהציל את הכסף שנשאר. בתקופות כאלה האינסטינקט יגיד לקחת את הכסף שנשאר ולתקוע אותו בקיר או מתחת למזרון, רק לא בשוק ההון. תתעלמו מכל זה, ותשאירו את חשבון ההשקעות כפי שהוא. ההתאוששות תגיע.

אם תרצו לדעת יותר על שיטתו של ג'ון בוגל, איך הוא מציע להתמודד עם ירידות ומהי התשואה שסביר לצפות לה, תוכלו לקרוא בספרו "The Little Book of Common Sense Investing".

לסיכום - השקעות פאסיביות נשענות על מדדים ועל קרנות.

זה אומר שצריך להכיר מונחים כמו "קרן סל" או "מחקה מדד", ולפני הכל, להתחיל מהבסיס: מה זה בכלל מדד ולמה הוא כל-כך חשוב?

מה זה מדד ולמה הוא קיים?

אפשר להתייחס למדד כמו אל חלון הראווה של השוק - הוא מציג לכם מה תמצאו בשוק או מגזר מסויים. בחלק מהמקרים החלון משקף במדוייק את החנות, במקרים אחרים, כניסה לחנות ושיטוט בה יגלו שחלון הראווה מדגיש מוצרים מסויימים ופחות נותן ביטוי לאחרים.

המדד הוא אוסף של מניות (או אג"ח) שמייצגות מגזר מסוים - למשל, 500 החברות הגדולות בארצות הברית (S&P 500), או כל החברות הגדולות בישראל (ת"א-125).

כשאתה רואה בחדשות ש"השוק עלה 2%", זה אומר שהמדד בשוק מסויים עלה ב- 2%.

היתרון בהשקעה במדד בולט מיד לעין, במקום לעקוב בעצמך אחרי עשרות או מאות מניות ולהיות מוטרד מהתנודות שלהן, מקבלים מוצר אחד שמשקף את ביצועי השוק כולו.

השקעה אקטיבית לעומת השקעה פסיבית

מדובר בשתי גישות הפוכות לחלוטין למסחר בשוק ההון:

• השקעה אקטיבית: המשקיע (מנהל קרן, משקיע פרטי או מנהל השקעות) עוסק בשוק ההון כל יום כל היום. הוא בוחר איזה ניירות ערך לקנות ומה למכור, מתעסק בניתוחי מומחים, אסטרטגיות וניירות של מחלקות המחקר. מדבר על השקעות עם סביבתו. הוא מאמין שהוא יודע "להכות את השוק" ולהגדיל את התשואות בזכות המסחר.
• השקעה פסיבית: לא מנסים לחזות או לבחור. פשוט קונים את כל המדד ומחזיקים בו. אפשר גם כמה מדדים. לא צריך לפנות זמן לקנות ולמכור או לפחות, לא לעשות זאת לעתים קרובות.

אם רוצים השוואה מתחום מוכר יותר - נניח שיש לכם קופת גמל להשקעה. אתם לא משנים את מסלול ההשקעה כל יום וגם לא כל חודש. משנים את מסלול ההשקעה רק כשיש סיבה טובה לכך.

למה כל כך הרבה משקיעים מעדיפים השקעה פאסיבית?

השקעה פסיבית היא צעד קל, זול ולא דורש הרבה זמן או התעמקות. אנחנו אנשים עסוקים ויש מיליון דברים שדורשים את תשומת הלב שלנו במשך היום, לא תמיד יש לנו מספיק קשב ואנרגיה למשהו נוסף.

1. קל - בוחרים מדד אחד או יותר מבין המובילים.
2. זול - דמי ניהול נמוכים (ונרצה להנמיך אותם עוד יותר).
   מומלץ להפחית את עלויות המסחר על ידי בחירה בבית השקעות מוביל שגם נותן הטבות פתיחת חשבון לגולשי סופרמרקר. עלויות נמוכות משאירות בחשבון יותר כסף שיעשה תשואות:
   פתיחת חשבון מסחר עצמאי ב-IBI: שנתיים פטור מדמי ניהול, מתנת הצטרפות, הדרכות וקורס מסחר במתנה. מינימום של 15,000 ש"ח לפתיחת חשבון.
   לפתיחת חשבון ב IBI
   פתיחת חשבון מסחר עצמאי במיטב טרייד: פטור מדמי ניהול לשנתיים, מתנת הצטרפות, מערכות מסחר מתקדמות, קורס מתנה. סכום מינימום לפתיחת חשבון 10,000 ש"ח.
   לפתיחת חשבון במיטב טרייד
   פתיחת חשבון מסחר עצמאי באלטשולר טרייד: מבצע פתיחת 2026: פטור מדמי ניהול ללא הגבלת זמן. מתנת הצטרפות, קורס השקעות והדרכה אונליין על מערכת המסחר בחינם. פתיחת חשבון מסחר עצמאי החל מ- 5,000 ש"ח.
   לפתיחת חשבון באלטשולר טרייד
   עוד מידע על עמלות מוזלות, פטורים מעמלות ויכולות מערכת המסחר יש בדף השוואת בתי השקעות.
3. לא דורש התעמקות רבה - מעבר לבחירת המדדים, לא צריך לקרוא תשקיפים וללמוד מה המצב של כל חברה בה מעוניינים להשקיע. לא צריך לקרוא אינספור סקירות ופרשנויות על מצב השוק ומה עשוי להשפיע עליו. לא צריך ללמוד פקודות מורכבות למסחר בשוק ההון ולהתמחות באסטרטגיות מסחר.
4. לא דורש זמן רב - אחרי קניית המדדים נותנים להם לעבוד בשבילכם. כדאי לעקוב אחרי שוק ההון ולהבין מה קורה, ובזמן כלשהו גם למכור, אבל אין התעסקות שוטפת בניטור השוק ובפעולות מסחר, קנייה ומכירה.
5. רוב הקרנות האקטיביות מפסידות למדד לאורך זמן (זה נתון מוכח במחקרים רבים, גם בישראל, כולל מחקרים שבדקו טווח השקעה של 20 שנים).

הנה דוגמא שמראה את ההבדל בין לקנות מניה ובין להשקיע במדד:

יש לי 10,000 ש"ח להשקעה. אני אוכל להשקיע במניות ולקנות מניות של 3 חברות חזקות (נגיד אפל, גוגל, טבע) -במצב הזה כל שינוי באחת החברות ישפיע בעוצמה על חשבון ההשקעות ולא יהיה לי מספיק כסף לרכישת מניות נוספות שיאזנו את המצב.

או שאוכל להשקיע במדד: אני אקנה קרן סל שעוקבת אחרי מדד S&P 500 שמחזיקה את כל 500 החברות הגדולות בארה״ב. אם אני ממש רוצה להרגיש שכיסיתי את רוב האפשרויות המבטיחות ברחבי העולם - אקנה קרן שעוקבת אחרי מדד MSCI World שמחזיקה מניות של החברות המובילות מ-47 מדינות. במקרה הזה שינוי חד באחת החברות שבמדד ישפיע על ההשקעה, אבל ההשפעה חלשה יותר.

מי מפקח על קרנות מחקות וקרנות סל (ETF)?

קרנות סל וקרנות מחקות הן סוגים של קרנות נאמנות והן מפוקחות על ידי הרשות לניירות ערך או על ידי מקבילותיה בעולם, תלוי היכן הקרן מתנהלת.

הקרנות מחוייבות לכללים של דיווח ושקיפות שקבועים בחוק ויש סט סטנדרטים וכללים שמנהלי הקרנות צריכים להתחשב בהם. רשות ניירות ערך ורשויות פיקוח אחרות בעולם בודקות ומוודאות שכל קרן עומדת בכללים. בזכות הכללים יש מידע נגיש למשקיעים וכל משקיע יכול לקרוא את ניירות הקרן, לבדוק את הנכסים ולראות אם היא מתאימה בעיניו להשקעה.

איך קרן מחקות וקרנות סל משיגות תשואות קרובות למדד?

קרן מחקה וקרן סל פועלות בשתי דרכים עיקריות, הדרך הישירה והדרך העקיפה (הסינתטית):

חברות ניהול הפיננסים בישראל מחזיקות קרנות מחקות מדד משני הסוגים, אך נוטות יותר למעקב סינתטי. תוכלו למצוא אותן בחברות כמו מיטב, פסגות, אלטשולר שחם, קסם, הראל, ועוד.

צריך לזכור גם את השפעת המט"ח על ביצועי קרנות זרות, ETF ומחקות: קרן העוקבת אחרי מדד במטבע זר מושפעת משינויים בשער המטבע. למשל, כשהשקל מתחזק, התשואה של קרן דולרית תהיה שווה פחות. זה נכון אפילו אם קנית את קרן בשקלים, למשל כשקנית קרן אירית בבורסת תל אביב. אחד הפתרונות הוא קרנות מנוטרלות מט"ח, שועליו נפרט בהמשך.

מהי קרן סל (ETF)

קרן סל או באנגלית Exchange Traded Fund (בקיצור ETF), היא נייר ערך המנסה לעקוב אחרי מדד יעד במחיר נמוך ובשקיפות. קרנות הסל הישראליות נמצאות איתנו מ-2018, לאחר תיקון 28 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שהפך תעודות סל ל"קרנות נאמנות מחקות מדד סגורות" שמתפקדות כנייר ערך סחיר ושונות מהקרנות מחקות מדד, שמתוארות בהמשך בסעיף "קרנות מחקות מדד".

קרן הסל מכילה ניירות ערך וכספיה מנוהלים בחשבון נאמנות במטרה להגן על כספי המשקיעים. הייחוד של ETF לעומת קרנות מחקות הוא שהיא נסחרת בבורסה בדיוק כמו מניה, בעוד שקרן מחקה נסחרת רק בסוף יום המסחר (וכתוצאה מכך פחות נזילה מקרן הסל).

איך מתנהל המסחר בקרן סל?

קרן סל נסחרת במהלך יום המסחר כמו כל נייר ערך אחר בבורסה, בניגוד לקרנות מחקות או קרנות נאמנות. בזכות זה קרן הסל פועלת בשקיפות - בבורסה ובאתרי ניירות הערך מוצג כל המידע השוטף וההיסטורי על הקרן, כפי שמוצג לכל נייר ערך אחר. רשות ניירות ערך מחייבת את קרנות הסל לפרסם את השווי ההוגן (INAV) בקביעות.

הדמיון בינה לבין ניירות ערך אחרים הוא גם בפקודות שפועלות עליה - פקודות הגבלה, stop loss ועוד. עם זאת קרן הסל, בדומה לקרנות הנאמנות והקרנות המחקות, יכולה להסחר גם בסוף יום המסחר מול מנהל הקרן.

הדמיון של קרן סל לניירות ערך אחרים:

• לקרן סל יש סימול (כמו SPY או CSPX) שאפשר לחפש בבורסה.
• אפשר לקנות או למכור אותה במהלך יום המסחר כמו כל מניה.
• מחיר קרן הסל משתנה כל הזמן לפי היצע וביקוש, אבל נשאר קרוב לשווי הנכסים האמיתי (Net Asset Value).

אם אתה משקיע לטווח ארוך (5 שנים ומעלה), קרן סל שמשקיעה במדד רחב כמו S&P 500 או MSCI World היא אחד המכשירים הפשוטים והיעילים ביותר להשקעה יציבה.

אבל תמיד חשוב לבדוק את נתוני הקרן כמו דמי ניהול, נפח מסחר והאם הקרן מנוטרלת מט"ח לפני שאתה קונה. בהמשך פירטנו מה חשוב לבדוק לפני קניית קרן סל או קרן מחקה.

מהי קרן מחקה מדד (Index Fund)

קרן מחקה מדד היא האחות היותר וותיקה והפחות משוכללת של קרן סל.

כמו קרן סל היא עוקבת אחרי מדד, אבל יש לה תכונות אחרות. השאלות המתבקשות הן מה זאת קרן מחקה מדד? במה היא שונה מה- ETF? האם אחת מהן עדיפה על השניה?

מה זה קרן "מחקה מדד"?

קרן מחקה מדד (או בקיצור -"קרן מחקה") היא קרן נאמנות פסיבית, שמטרתה להשיג תשואה דומה למדד מסוים, כמו ת"א-125, S&P 500 או MSCI World.

ההבדל העיקרי בין קרן סל וקרן מחקה מדד הוא שקרן מחקה מדד לא נסחרת במהלך היום, אלא רק בסוף יום המסחר. הבדל חשוב נוסף - קרן מחקה מתומחרת פעם ביום לפי שווי הנכסים שלה (NAV) בסוף יום המסחר.

ההבדל הוא שאם תגיש בקשת קנייה בשעה 13:00, תקבל עבור קרן מחקה את המחיר של סוף היום. בעוד קרן סל מתומחרת לפי ביקוש והיצע במהלך יום המסחר.

דיברנו קודם על מגוון הפקודות ואפשרויות המסחר שיש בקרן סל ושאינן קיימות בקרן מחקה, אבל בסופו של דבר אם רוצים לקנות מוצר מחקה מדד שאמור להשאר בתיק ההשקעות במשך שנים ללא מעורבות או פעילות מצד המשקיע (כי זאת המהות של השקעה פסיבית), בכלל לא בטוח שכל אפשרויות המסחר האלה מעניינות או נדרשות. בעיקר כששני המוצרים עושים את אותה העבודה ובאותן דרכים.

נניח לדוגמא שאתה קונה קרן מחקה ב-10,000 ש"ח, מה תעשה הקרן המחקה בכל אחד מהמקרים:

הרווח שלך יהיה קצת יותר נמוך מתשואת הקרן, בגלל דמי ניהול. בחירה בקרן מחקה או ETF היא בחירה בשוק - לטוב ולרע על עליותיו וירידותיו. לא תתקל בהימורים מסוכנים של מנהל הקרן, אבל המדד עצמו עולה ויורד במשך התקופה והקרן המחקה עוברת את אותה הדרך. זה המקום להכיר את המושג "פער עקיבה": הקרן אינה זהה למדד. בקרנות הטובות פער העקיבה קטן והדמיון למדד גדול. הסבר מפורט יותר על פערי עקיבה, יש בהמשך.

קרן סל (ETF) לעומת קרן מחקה - ההבדלים

קרנות הסל והקרנות המחקות פועלות בדרכים דומות להשגת תשואות קרובות למדד הנבחר - הדרך הישירה והדרך הסינתטית. שתיהן שומרות את כספי המשקיעים בנאמנות ואת שתיהן תמצאו בכל הגופים הגדולים. אלה מוצרים דומים שמשרתים מטרה דומה אבל יש גם כמה הבדלים:

שורה תחתונה:

פחות חשוב אם זו קרן סל או קרן מחקה. כדאי לבחור קרן שדמי הניהול שלה נמוכים, פער העקיבה שלה נמוך וגם המיסוי עליה נמוך ככל האפשר. רצוי לבחור קרן עם מוניטין טובים ומנהל קרן בעל הצלחות. אם מדובר בקרן זרה, יש חשיבות גם להשפעת המט"ח.

טיפ - איך מתגוננים מסיכון צד שכנגד

במעקב סינטטי יש סיכון שמגיע מהתלות בגורמים שלישיים ויכולתם לעמוד בהסכמים (סיכון צד שכנגד). לפני בחירת הקרן חשוב להבין באיזו דרך היא מגנה על עצמה מפני הסיכון. הדרכים המקובלות להגנה הן שיתוף פעולה עם בנק בדירוג גבוה או פיקדון ערובות. אם הקרן מגנה על עצמה היטב, הסיכון מופחת ולעתים היא גם משיגה תשואות גבוהות יותר מתשואות המדד שאחריו היא עוקבת.

מהו פער עקיבה (Tracking error)

ה- ETF והקרן המחקה עוקבות אחרי מדד מסוים (למשל MSCI World), במטרה להיות דומה לו ככל האפשר. כאן נכנס המושג "פער עקיבה" שנקרא גם "הפרש עקיבה" ועוד כל מיני ביטויים שמכילים את המילה "עקיבה" (באנגלית "tracking error" או השם הפחות שיפוטי "difference tracking"): מנהלי קרן הסל משתדלים, אבל הביצועים של הקרן אינם זהים לביצועי המדד. כשהתשואות של הקרן מעל או מתחת למדד, זה נקרא "פער עקיבה" וזה אחד הנושאים שאתם צריכים לשים לב אליהם כשבוחרים קרן סל.

הכי נוח להבין את פער העקיבה בעזרת דוגמא:

ניקח את פער העקיבה של קרן SPY העוקבת אחרי מדד S&P 500.

אם המדד עלה 10% השנה, נצפה שגם SPY תעלה 10%. יותר מזה, אנחנו נצפה שבבדיקה יומית, שבועית או חודשית היא תראה תשואה דומה.

קרן SPY (SPDR S&P 500 ETF Trust) היא הקרן הוותיקה ביותר בעולם. בפועל, לפי דוח SSGA נכון ל-30/09/2025, התשואה השנתית הממוצעת של SPY ב-10 השנים האחרונות הייתה 15.15% (כולל דיבידנדים). התשואה של מדד S&P 500 במהלך אותה תקופה היה כ- 12% לשנה. יש לנו פער עקיבה של כ- 3%, שהוא גבוה יחסית (עד 3% נחשב ליחס סביר. אבל חשוב לבדוק תקופה ארוכה, של 10 שנים ומעלה). ב-10 השנים האלה התשואות משתנות משנה לשנה, והיו גם ירידות במהלך התקופה, אבל העיקרון נשאר זהה: כשהשוק צומח וגם כשהשוק יורד - הקרן עוקבת אחריו.

מה גורם לפערי עקיבה?

מצד אחד פער עקיבה שמגדיל את התשואות מעבר לתשואת המדד נתפס כחיובי, אך פער עקיבה גדול יכול להתבטא גם בירידות חזקות יותר של הקרן. פער עקיבה נמוך הופך את הקרן למדוייקת יותר ומעיד שמנהליה קולטים טוב יותר את הקורה בשוק ההון, זו הסיבה שמומלץ לחפש פער עקיבה קטן.

• הגורם העיקרי הוא איכות ניהול ההשקעות בקרן: הקרן לא קונה את כל המניות של המדד וניירות הערך בה לא זהים למדד. היא משתמש במגוון ניירות ערך ואסטרטגיות, כולל חוזים עתידיים ואופציות. השוני הזה וגם פעולות המסחר השוטפות בקרן מייצרים פערי עקיבה.
• דמי ניהול גורמים גם הם לפער עקיבה, ויותר מזה, להקטנת הרווחיות מהקרן שקנית. כמו בכל מוצר פיננסי - חפשו את דמי הניהול הנמוכים ביותר. בעולם הקרנות קיימים גם "דמי ניהול משתנים" שמטרתם המוצהרת היא לקרב את תשואת הקרן לתשואת המדד ולהגן על המשקיע. המשמעות האמיתית למשקיע - הנה עוד דמי ניהול שצריך לשלם. חשוב לבדוק כמה תשלמו במסגרתם: החוק מאפשר קביעת דמי ניהול משתנים עד 0.3%.
• קרנות מנוטרלות מטבע: מטרת הניטרול היא לצמצם פערי תשואה הנובעים משינויים בשער המטבע, אבל לניטרול יש עלויות שעשויות להקטין תשואות.

חשוב לציין, החוק אינו מחייב את קרנות הסל (ETFs) ואת הקרנות מחקות המדד להשיג תשואות זהות למדד. הן מחוייבות אך ורק למאמץ להתקרב למדד. באנגלית זה נקרא "Best effort".

קרנות ישראליות, איריות ואמריקאיות - מה ההבדלים ביניהן?

אם ניסית פעם לבחור קרן סל, בטח ראית את הסימולים SPY, CSPX, IWDA, או קסם תא-125 - וחשבת: "מה ההבדל ביניהן בכלל?"
התשובה נעוצה בכמה מונחים חשובים: דומיסיל (Domicile = מדינת רישום), מיסוי, אמנת מס ומט״ח.

מה זה "Domicile" ולמה זה משנה?

"דומיסיל" הוא המקום שבו הקרן רשומה ומפוקחת.
זה משפיע על אחוז המס שהקרן משלמת, ועל המס שהמשקיע בישראל משלם.

• קרן ישראלית פועלת לפי חוקי המס של ישראל, אבל קרן ישראלית שנכסיה הם ניירות ערך של ארה"ב - תשלם מס לפי כללי אמנת המס שבין ארה"ב וישראל והמשקיע הישראלי שהשקיע בה ישלם לפי חוקי ישראל.
• קרן אמריקאית פועלת לפי חוקי המס של ארה"ב, והמשקיע הישראלי משלם לרשות המיסים בישראל לפי אמנת המס שבין ארה"ב וישראל. רשות המיסים הישראלית תעביר לרשות המיסים הזרה את חלקה במס לפי מה שנקבע באמנת המס.
• קרן אירית - זה אפילו עוד יותר מבלבל, כי היא רשומה באירלנד, פועלת על מדד אמריקאי ונסחרת בישראל, כך שמעורבות כאן רשויות המיסים של ארה"ב, אירלנד וישראל ואמנות המס ביניהן. אמנת המס בין אירלנד לארה"ב קובעת את המס שהקרן משלמת, כולל מיסוי פנימי על דיבידנד. אמנת המס בין ישראל וארה"ב קובעת את המס שמשלם המשקיע וכמה ממנו יועבר לארה"ב.

• המשקיע משלם על רווחיו ועל דיבידנד 25% מס רווח הון ריאלי לרשות המיסים הישראלית והיא מתחשבנת עם רשויות המס האחרות.

💡 כל הקרנות, מכל מדינת רישום, יכולות לנקוט בטקטיקות שמטרתן הפחתת המיסוי. כדי לדעת מה המס שהן משלמות בפועל לרשויות המס ומה המס שמוטל על המשקיע, צריך לקרוא את תשקיף הקרן.

חפשו קרן שהמיסוי עליה נמוך, אבל גם תשתמשו בדרכים להקטנת המס, כמו למכור את הקרן כשהמדד גבוה ומקוזז מהמס, לקזז את הרווח מול הפסדים ועוד תכנוני מס.

הדומיסיל לא קובע בהכרח באיזה בורסה הקרן נסחרת, למרות שזה המצב ברוב המקרים. אפשר לרשום קרנות ברישום כפול, וכך אנחנו רואים קרנות איריות שנסחרות גם בבורסה של תל אביב.

השפעת המט״ח

קרן ישראלית נקובה בשקלים, בעוד קרנות אמריקאיות ואיריות הן במט"ח. בקרנות אמריקאיות המטבע ברור - דולר ארה"ב (USD). קרנות איריות פחות חד משמעיות. יש כאלה שנקובות בדולר ארה"ב, אחרות באירו (EUR) או בפאונד אנגלי (GBP).

אם הקרן הישראלית היא קרן חוץ ונכסיה הם ניירות ערך זרים היא עדיין נקובה בשקלים אך חשופה לחלוטין למט"ח.
כשהשקל מתחזק - הקרנות במטבע זר מציגות תשואה נמוכה יותר בשקלים. כשהשקל נחלש - התשואה גדלה.

משקיע שמחזיק קרן CSPX (אירית) בשנים שבהן השקל התחזק (כמו 2019 ו-2021), ראה חלק מהרווח נבלע בפערי השער, אבל בשנים 2022-2023 כשהדולר זינק, הרווחים זינקו איתו.

יתרונות וחסרונות לפי מקום הרישום של הקרן

אם אתה משקיע דרך בית השקעות ישראלי -קרן ישראלית או אירית תתאים יותר.
אם יש לך חשבון מסחר בינלאומי (Interactive Brokers, TradeStation וכו׳) - קרן אירית עדיפה.
לקרנות האמריקאיות יש יתרונות של נזילות, גודל ויציבות, ופער העקיבה שלהן מהמדד נמוך, אך מבחינת עלויות ומיסוי (בעיקר מס עיזבון) הן פחות מתאימות למשקיע הישראלי.
חשוב לבדוק את תשקיף הקרן, כי אם הקרן נקטה בתכנון מס נכון היא יכולה להפחית את תשלום המס הפנימי אפילו ל-0%.

היתרונות של קרנות סל ומחקות מדד

קרנות סל וקרנות מחקות מדד הן השקעות פופולריות בכל רחבי העולם ומנהלות טריליוני דולרים, ובשלב הזה כבר ברור למה. עברנו על חלק מהיתרונות הרבים שלהן, שקשורים באופן הדוק ליתרונות של השקעה פאסיבית (שמתאימה למי שמעוניין להשקיע לטווח ארוך ושהזמן שהוא מוכן להקדיש להשקעות קצר), ראיתם מהן האסטרטגיות למעקב אחרי נכסי הבסיס שלהן - ממניות ועד סחורות כמו נפט או זהב, מה צריך לבדוק וממה להזהר.

עכשיו נרכז ברשימה אחת את היתרונות והחסרונות המשותפים לשני סוגי הקרנות, כדי להקל על ההשוואה וההחלטה.

יתרון 1 - פיזור רחב בלי מאמץ וגם לכל איש יש קרן (או יותר)

קרן עוקבת מדד מספקת לך את כל הגיוון הקיים במדד וכך במקום לבחור חברות בודדות מפה ומשם, אתה מפזר את הסיכון באמצעות נייר ערך אחד. לא כל המדדים מגוונים באותה המידה, יש מגוונים יותר ויש פחות, אבל כאן נכנסת הבחירה שלכם - אם אתם מאמינים בביצועים העדיפים של מדד כלשהו המכיל בעיקר מניות מסקטור מסויים, מדינה מסויימת או שניהם, תקחו אותו ולא מדד מגוון יותר שביצועיו נמוכים יותר או שמייצג סיכון שלא מתאים לכם.

אם אתם מעדיפים להיות על הצד הבטוח אפשר להשקיע במספר מדדים שכל אחד מתרכז בסקטור/מיקום אחר, או במדד עולמי כללי. יש אינסוף אפשרויות ושילובים - מדדי מניות, מדדים על אג"ח, קרנות על סחורות שונות.

כל משקיע בכל רמת סיכון ימצא את נכס או נכסי הבסיס שנותנים לו מענה ואת קרנות הסל או הקרנות המחקות שעוקבות אחריהם.

דוגמאות: קנית קרן סל על S&P 500? הפכת לחלק מקהילה נרחבת ונלהבת. אתה שותף ב-500 החברות הגדולות בארה״ב, עם נטיה חזקה לסקטור הטכנולוגיה. מדד מעולה בשנים האחרונות, אבל בעל גיוון חלקי. יש למדד יתרונות וחסרונות שמפורטים במאמר מדד S&P 500 – איך ומתי להשקיע.
קנית MSCI World? השקעת בכ-1,500 חברות גדולות ובינוניות ב-23 מדינות מפותחות - גם גיוונת וגם בחרת מדד מוביל.

ככל שהפיזור רחב, כך שינוי במניית חברה אחת ישפיע פחות.

עד כאן הצגנו דוגמאות לקרנות מנייתיות מובילות. יש לא פחות קרנות מחקות ו-ETF שעוקבים אחרי מדדי אג"ח. מדדים המתאימים למי שמעוניין בתנודתיות נמוכה יותר והשקעות סולידיות.

הנה רשימה של כמה קרנות אג"ח פופולריות בארץ ובחו"ל:

קרנות אג"ח ישראליות

הקרנות האלה מנוהלות בישראל, נקובות בשקלים, ומתאימות למשקיעים שמעדיפים פשטות, המנעות משינוי שערי מט"ח ואינם מעוניינים במסחר בניירות ערך זרים.

קרנות אג"ח זרות (איריות)

לקרנות איריות הנסחרות בבורסת תל אביב יש שם טוב בישראל. בין השאר בזכות המיסוי הפנימי המופחת על הדיבידנדים שהן צוברות בסך 15%. אך בזכות תכנונים שונים יש קרנות, איריות וישראליות שמשלמות גם פחות, בנוסף יש מספר רב של קרנות ישראליות (וזרות) סינתטיות שאינן מקבלות דיבידנדים ולכן שאלת המיסוי הפנימי בכלל לא רלוונטית לגביהן.

המיסוי הפנימי חשוב כי הוא מקטין את נכסי הקרן שצוברים תשואה. כמה מקטין? תלוי כמה דיבידנד הקרן צברה ומה האחוז שלו מהתשואה. נניח שהדיבידנד הוא 2% מהתשואה. בקרן אירית 15% מסכום זה ילכו למיסוי פנימי.

מח"מ האג"ח - איך הוא משפיע על הסיכון

מח"מ (משך חיים ממוצע) הוא אחד המונחים הכי חשובים כשבוחרים קרן אג"ח.
הוא מראה כמה זמן בממוצע ייקח לקבל את ההחזר על האג"ח בקרן.

לדוגמה:

ב-2022 כשהריביות עלו בחדות, מדד US 20Y Treasury רשם ירידות, בעוד US 1-3Y Treasury ירד רק 3%.
הקרנות המחקות וקרנות הסל חיקו כמובן את המדד:
הקרן iShares 1-3 Year Treasury (IBTS) כמעט לא נפגעה כשהריביות עלו ב- 2022 והראתה עליות במשך השנה (למרות ש- SHY האמריקאית ירדה באותה שנה בכ-3% עד 5%), בעוד iShares 20+ Year Treasury (TLT) איבדה כ-30% באותה שנה.
זה כוחו (והסיכון) של המח"מ.

יתרון 2 -דמי ניהול נמוכים

קרנות סל וקרנות מחקות מדד הן מוצרים זולים יחסית ודמי הניהול עליהן נעים מ- 0.00% ועד 0.85%. יש גם מספר קטן של קרנות שגובות דמי ניהול גבוהים יותר.

בממוצע, קרנות על מדדי אג"ח גובות דמי ניהול נמוכים יותר מקרנות על מדדי מניות וקרנות מחקות גובות דמי ניהול נמוכים יותר מקרנות סל. אלה כמובן רק סטטיסטיקות, ולא כדאי לבחור קרן בלי לבדוק קודם את דמי הניהול.

חשוב לזכור שקרנות לא מחוייבות להשאיר את דמי הניהול ללא שינוי, וקרנות מצליחות יעלו את דמי הניהול מפעם לפעם. בשנת 2025 קרנות רבות העלו את דמי הניהול, חלקן אפילו בפי 2 ומעלה.

קרן סל או קרן מחקה פופולרית יכולה בשנה הבאה לנצל את התהילה להעלאת דמי ניהול ואתם תישארו מול הברירה - למכור אותה ולשלם מס על מימוש הקרן ועמלות קניה/מכירה עליה ועל מחליפתה הזולה יותר או לקלל ולספוג את העליה עד המועד שבו ישתלם להחליף אותה.

למה לא תמיד משתלם למכור מיד את הקרן? המס על מכירת הקרן עשוי להיות גבוה יותר מהעלות של דמי הניהול כל עוד הקרן עושה תשואות. מה אפשר לעשות? לתזמן את מכירת הקרן למועד בו תוכלו לקזז את הרווח ממנה עם הפסדים או עם מדד גבוה, או למועד שבו הקרן עצמה מראה ירידה.

דמי ניהול נמוכים מסייעים להגדלת הסכום שתרוויחו, אז למרות שגם דמי הניהול הגבוהים ביותר הם די נמוכים, חפשו את דמי הניהול הנמוכים יותר ורצוי ללא דמי ניהול משתנים ודמי נאמנות או לפחות שגם הם יהיו נמוכים.

0.85% דמי ניהול נשמע כמו דיל טוב ומיותר להתעקש ולחפש דמי ניהול נמוכים יותר?
לא בדיוק.
בוא נראה איך דמי הניהול משפיעים על התשואה:

פער של 22,000 ש"ח רק בגלל דמי ניהול שנתיים!
זו ההשפעה של ריבית דריבית על דמי הניהול. לכל אחד כדאי לבדוק בעצמו את השפעת דמי הניהול שקיבל על התשואות במחשבון ריבית דריבית שלנו.

מי שחישב בראש ישאל איך פער של כ-7,000 ש"ח בגובה דמי הניהול יוצר פער של 22,000 בתשואות והתשובה היא שעל כל שקל ששילמת כדמי ניהול לא נצברה ריבית דריבית. כל שקל ששילמת כדמי ניהול הוא לא רק שקל, הוא גם כל שנות הריבית שהיו נצברות עליו. אם אין דמי ניהול - כל שקל שנשאר בחשבון מייצר במשך 20 שנות השקעה עוד כ-16.5 ש"ח, ברגע ששולמו דמי ניהול בסך 0.85%, הרווח על כל שקל ירד ל-13 ש"ח. בדוגמא מוצגת ריבית שנתית גבוהה, אבל גם ריבית צנועה יותר של 5% או 7% מייצרת סכום יפה, שדמי הניהול נוגסים ממנו.

יתרון 3 -שקיפות נתונים ופיקוח רשות ניירות ערך

בכל קרן סל או קרן מחקה מדד פיזית תמצא תשקיף, דוח חודשי שמפרט אילו נכסים היא מחזיקה, מה דמי הניהול, ומה פער העקיבה מהמדד ועוד נתונים. כל המידע נמצא באתר הבורסה ומתעדכן בקביעות. בקרן סינטטית המצב פחות שקוף, אך עדיין יש מידע פתוח לציבור באתר הבורסה שמספק מידע בסיסי.

קרנות מחוייבות לדיווח כמו כל נייר ערך אחר הנסחר בבורסה.
אפשר להיכנס לאתר הבורסה ולראות את הנתונים בעיניים ואפשר לדעת שיש פיקוח ומעקב על התנהלות הקרן. הפיקוח חשוב, אבל אינו מחליף את הבדיקה האישית לאמינות הקרן והביצועים שלה.

יתרון 4 -נגישות ופשטות

אפשר להשקיע מכל חשבון מסחר בקלות: אין כאן מחקרים מעמיקים על האופק והיכולות של כל חברה, אין צורך בתואר במימון או מנהל עסקים כדי לקבל החלטה. מחליטים על מדד מגוון שעונה על הדרישות מבחינת סיכון ותשואות. מחפשים קרן שעוקבת אחרי המדד ומראה ביצועים טובים, בדמי ניהול נמוכים ומיסוי נמוך ככל האפשר.

גם מבחינת פעולות מסחר אין פקודות מסובכות או רבות וגם אין צורך להדבק למסך במעקב אחרי שוק ההון. לאחר קניית הקרן משאירים אותה בחשבון למשך כמה שנים והיא כבר תעשה את מה שהיא יודעת לעשות - תשואות.

יתרון 5 - התשואות השנתיות הממוצעות פחות או יותר צפויות.

כשמשקיעים בחברות בודדות, הן יכולות להצליח, הן גם יכולות להדרדר במשך הזמן. במדד שהסטנדרטים להשתתפות בו קבועים מראש, יש יציבות מסויימת. החברות שמרכיבות אותו ישתנו לאורך השנים, חלוקת הסקטורים והאיזורים הגאוגרפים של החברות במדד יכולים להשתנות, וגם המדד עצמו, בעיקר מנייתי, יעבור עליות וירידות, אבל העיקרון הבסיסי של המדד נשמר, ומדד כמו 300 הגדולות או 500 המרוויחות ביותר - סביר שבתקופה ארוכה של 10 שנים או יותר ישמור על התשואה הממוצעת. האסטרטגיה של קרנות שמחקות את המדד צפויה וברורה – הן צריכות להיות קרובות לביצועי המדד.

כן צריך לקחת בחשבון שנים קשות, בהן המדד והקרנות העוקבות אחריו עשויים לרדת גם לתקופה של שנתיים - שלוש.

עם ההבנה הזו, בואו ניגש לחסרונות.

חסרונות וסיכונים בקרנות סל ומחקות מדד

סיכון שוק - ירידות מדד

שוק ההון דינמי ומושפע מאירועים כלכליים ואירועים חיצוניים - ממלחמות ועד פיתוחי טכנולוגיה ובריאות שאף אחד לא צפה, ובעקבות כך גם המדד הכי מצליח ובעל התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר יורד מפעם לפעם. קרן סל או קרן מחקה מנסות לשמור על קרבה למדד, וכשהוא יורד גם הן יורדות. אין לקרנות הסל או הקרנות המחקות כוונה או רצון להכות את המדד ולהצליח במקומות שהוא לא. המטרה המרכזית היא לעקוב אחרי המדד בדיוק כפי שהוא - בעליות ובירידות. אין הבטחות להמנעות מירידות, היו ויהיו מקרים של ירידות שנמשכות שנים.
ניקח לדוגמה את מדד S&P 500 שרבים עוקבים אחריו גם באמצעות קרנות וגם דרך חסכונות כמו גמל להשקעה, פוליסות חיסכון ואפילו קרנות פנסיה:

בדוגמא רואים שתי שנים בהן המדד והקרן ירדו. בשנים האלה הירידה לא ארכה יותר מידי זמן, אבל בתקופות של משבר כלכלי ארוך, מדד S&P 500 יכול להראות ירידות גם במשך שנתיים או יותר, כמו שקרה בשנים 2000-2002.

פער עקיבה: פער העקיבה בכל אחת מהשנים המוצגות כאן אינו עולה על 3%. עם פער עקיבה ממוצע של 1.76% לשנה, SPY היא קרן שעוקבת אחרי המדד שלה בצורה מדוייקת ונחשבת לקרן מובילה. פער העקיבה חיובי בזכות הדיבידנדים ומבנה הקרן. בהמשך יש התייחסות נוספת לפערי עקיבה.

💡איך מתמודדים עם ירידות:

1. גיוון השקעות - אל תשקיעו הכל במדד אחד או במדד המכיל מספר קטן של ניירות ערך. אפשר להשקיע בכמה מדדים מצליחים ומגוונים, בהשקעות סולידיות או בכל דרך אחרת שתגוון את התיק ותקטין את התנודתיות הכללית בו.
2. חוזרים אל דברי העידוד של ג'ון בוגל - עוצמים עיניים, מתעלמים מהסערה ונותנים למדדים לעבוד. מתישהו הם יעלו שוב והקרנות שלכם יראו תשואות. זה נכון בעיקר אם ההשקעות הן לטווח ארוך ואין לך צורך מיידי בכסף המושקע.
3. מי שחייב להנזיל כסף מתוך התיק - בדקו מה הדרך הטובה ביותר לממש את הכסף תוך מינימום מיסוי. נצלו את הירידות להקטנת המיסוי.
4. יש שיגידו שתקופה של ירידות היא הזמן הנכון לקנות עוד קרנות, כי מחיר הקרנות מחקות המדד יורד גם הוא ויחס הרווח תשואה (מכפיל P/E) יהיה גבוה הרבה יותר.

סיכון מט"ח -שער המטבע הוא אויב (ולפעמים ידיד)

רוב הקרנות שמשקיעות בחו"ל נקובות בדולר או יורו, בעוד שרוב המשקיעים בישראל מרוויחים ומשקיעים בשקלים. זה סיכון שאינו רלוונטי למי שמרוויח במטבע זר. להפך, כדאי לו להשקיע בקרן שנקובה באותו מטבע.
כשהדולר נחלש, גם אם המדד עלה ויש תשואה יפה -שינוי השער יכול להקטין ואפילו לאפס את הרווח. דוגמה:

נניח שה-S&P 500 עלה 10%, אבל השקל התחזק מול הדולר ב-7%. במצב זה התשואה שלך בשקלים היא בערך 3% בלבד.

יש קרנות "מנוטרלות מט"ח" שמטרתן להגן מפני שינויי שער המטבע.
לקרנות מנוטרלות יש חסרונות: הן גובות (בממוצע, תמיד צריך לבדוק) דמי ניהול גבוהים יותר וגם התשואות שלהן נמוכות יחסית לקרנות הלא מנוטרלות, בשל עלויות הגידור. בטווח הארוך, בעיקר אם אין לחץ חיצוני למימוש ההשקעה, הקרן הרגילה תראה תשואות גבוהות יותר מהקרן המנוטרלת, אפילו כשלוקחים בחשבון את ההפסד על השינוי בשער המטבע. מי שמשקיע לטווח ארוך ואין עליו לחץ פיננסי למימוש ההשקעה, קרוב לודאי שירוויח יותר מקרן לא מנוטרלת.

למי קרן מנוטרלת כן מתאימה? למי שמתכנן להשתמש בכסף במועד ידוע מראש וצריך לשמור על יציבות ההשקעה ולהקטין את התנודות בה.

דרכי התמודדות עם פערי מט"ח:

1. משקיעים לטווח ארוך - תפעלו בנוסח בוגל ותתעלמו מהשינויים. פשוט להיות מודעים מתי התשואה קטנה בשל שינוי השער ולחכות לתקופה בה השקל מתחזק.
2. בהשקעה לטווח ידוע מראש - קרן מנוטרלת מט"ח בדמי ניהול נמוכים ותשואות קרובות ככל האפשר למדד היא אפשרות טובה.
3. גיוון הוא תמיד רעיון טוב - לדאוג להשקעות גם בשקלים, כדי שלא כל תיק ההשקעות יושפע משערי המטבע.

פערי עקיבה (Tracking Error)

כל קרן סל או קרן מחקה שואפת למעקב צמוד אחרי המדד.
בפועל - זה כמעט בלתי אפשרי.
יכולים להיות פערים קטנים (0.1%-0.5% בשנה), בגלל דמי ניהול, עמלות קנייה, או החזקות לא מדויקות.

ככה זה נראה בבורסה:

דוגמאות אחרות יראו שהקרן עשתה תשואה גבוהה יותר מהמדד. אם המדד הוא שביל, הקרן נעה על השוליים שלו, לפעמים מלמעלה ולפעמים מלמטה, אבל עושה הכל כדי לא להתרחק.

מה עושים: מחפשים קרן סל או קרן מחקה מבית טוב ומוניטין גבוה, ושמראה תשואות יפות לפחות 15 שנה אחורה. אין דרך להימנע מההפרשים, ולפעמים זה גם לטובה, כשהקרן עושה תשואות יפות יותר מהמדד.

מס רווח הון ומיסוי דיבידנד

על רווחי השקעות ודיבידנד משלמים מס רווח הון.

בישראל, בעת מכירה, משקיע בעל אזרחות ישראלית משלם 25% מס רווח הון ריאלי, בלי קשר למקום הרישום של הקרן - ישראלית, אירית או אמריקאית. כלומר, אם קנית קרן ב-10,000 ש"ח ומכרת ב-13,000 ש"ח עשית רווח של 3,000 ש"ח. מהרווח מקזזים את עליית המדד, ורק על העודף משלמים מס.
הרווח מדיבידנד הוא שמשלמים עליו יש מס, אבל יש שונות במס לפי נתוני הקרן ומדינת הרישום שלה.

בתשקיף של כל קרן סל וקרן מחקה יהיה רשום האם הקרן מקבלת דיבידנד. אם הקרן מקבלת דיבידנד, רשום האם היא משקיעה אותו מחדש (קרן צוברת המסומנת כ- acc) או מחלקת אותו למשקיעים (קרן מחלקת המסומנת כ- dist).

• קרן סינתטית אינה מקבלת דיבידנדים ונושא מיסוי הדיבידנדים אינו רלוונטי לה ולמשקיעים בה.
• קרן מחלקת (dist): הקרן מחלקת דיבידנד ואז המשקיע משלם מס לפי מקום רישום הקרן, אזרחות המשקיע ואמנות מס רלוונטיות. כשאין אמנת מס - לפי חוקי שתי המדינות.
• קרן צוברת צריכה לשלם מס על דיבידנד שקיבלה ונוסף לנכסי הקרן, זה נקרא "מיסוי פנימי". הקרן צוברת את הדיבידנד ומשקיעה אותו מחדש, והוא נחשב לרווח שעליו משלמים מס. הקרן משלמת את המס על הדיבידנד לפי מקום הרישום שלה והאם יש אמנת מס רלוונטית. גובה המיסוי פנימי נקבע לפי אמנת המס שבין מדינת הרישום של הקרן ומדינת הרישום של הנכסים בה. אם אין אמנת מס, אז לפי חוקי שתי המדינות ועלול להיות מיסוי כפול.

איך משלמים פחות מס:

1. מחפשים קרן שבהגדרתה משלמת מס נמוך על הדיבידנדים שהיא מקבלת, או קרן שאינה מקבלת דיבידנדים (קרנות סינטטיות שאינן רוכשות מניות גם אינן מקבלות דיבידנד, אבל חשופות לסיכונים אחרים. בסופו של דבר צריך לשקלל את כל הגורמים ולהחליט איזו קרן עונה על הדרישות).
2. ממלאים את כל הטפסים הנדרשים על ידי אמנת המס הרלוונטית או רשויות המס. חלק מהטפסים צריך למלא מחדש אחת למספר שנים, ומוודאים שאתם מקבלים את כל הקלות המס שאתם זכאים להן, גם מכח אמנות המס וגם בשל נתוניכם האישיים (גיל, מצב בריאותי, אזרחות נוספת וכו').
3. בתשקיף הקרן מפורט אם בסיס ההצמדה הוא המדד או מט"ח. אם יש פערים בבסיס ההצמדה בגלל אינפלציה או תנודות מט"ח, הם יקוזזו מהרווח ויקטינו את חבות המס.
4. דואגים לתכנון מס נכון שיקזז הפסדים מול הרווחים. בית ההשקעות יכול לעזור בעניין הזה.
5. ברכישת קרן אמריקאית או כל נכס אחר שבבעלות ארה"ב חשופים למס עיזבון בארה"ב. מס העיזבון חל על כל מי שמחזיק בנכסים ששוויים 60,000$ ומעלה.

עלויות נוספות

לכל מדד יש תשואה שנתית ממוצעת שנבחנה לאורך שנים, למשל התשואה השנתית של S&P 500 במדידה של 20 שנה עומדת על 7%. זה לאחר שקוזזו ממנה השפעות האינפלציה. אבל יש עוד עלויות שמקטינות את התשואה. דיברנו כבר על מיסוי ועל שער המטבע, ובנוסף להם יש את עלויות חשבון המסחר, דמי הניהול הקבועים ודמי הניהול המשתנים של הקרן וגם דמי נאמנות. בקרנות סינתטיות העובדות עם חוזי SWAP יש גם עמלת SWAP. כאן אין פתרון קסמים - לבדוק, להשוות ולבחור את בית ההשקעות שנותן את ההצעה הטובה ביותר ואת הקרן בדמי הניהול הנמוכים ביותר, ותמיד להיות מודעים שדמי הניהול יכולים להשתנות בעתיד.

בקיצור, יש תשואות ואתם מרוויחים, אבל זה פחות ממה שנראה במבט ראשון, וצריך לבחור נכון כדי להקטין את העלויות.

סיכוני ריכוזיות

לא כל מדד באמת "מפוזר" כמו שנדמה.
מדד S&P 500, למשל, לוקח בחשבון את שווי השוק של כל חברה, כך שהחברות הגדולות לוקחות חלק גדול יותר במדד:

כיום שבע חברות (אפל, מיקרוסופט, אנבידיה, אמזון, גוגל, מטא, ברודקום) מהוות מעל 30% מהמדד כולו!
זה אומר שאם אנבידיה, החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר במדד S&P 500 מתרסקת, גם הקרן המחקה שלך תושפע היטב.

סיכוני צד שכנגד בקרנות סינתטיות

קרנות סינטטיות מתבססות בין השאר על נגזרים כמו חוזים עתידיים וחוזי SWAP של צדדים שלישיים זרים להן, ותמיד קיים החשש שמישהו לא ישלים את העסקה והיא תכשל או שאחד הצדדים לחוזה יהיה בקשיים כלכליים. הקרנות צריכות הגנה מהסיכון הזה והן מפרטות את ההגנות בתשקיף שלהן:

• קו ההגנה הראשון הוא חשיפה מעטה לנגזרים, למשל עד 10%, וככל החשיפה קטנה יותר, כך קטן גם הסיכון.
• בחירת חוזים של גופים חזקים ויציבים פיננסית, ולפזר בין כמה גופים ולא רק חוזים של חברה אחת. למשל בנקים חזקים במיוחד וגופים עם דירוג אשראי גבוה.
• שימוש במכשירים פיננסיים שמקטינים את החשיפה ואת הסיכון כמו התחשבנות מיידית על הפרש תשואות בכל פעם שהחשיפה עוברת אחוז מסויים מנכסי הקרן. גם אם זה דורש התחשבנות יומית.
• דרישת בטחונות וערובות כספיות.

מעבר לפעולות האקטיביות, חשוב שהקרן תערוך מעקב שוטף אחרי המצב הפיננסי של החברות המעורבות כדי לזהות מראש מצבים בעייתיים ותערוך דיוני סיכונים קבועים כדי להעריך את המצב הנוכחי ולהערך לסיכונים.

איך לבחור קרן סל או מחקה מדד?

החלטת להיכנס לעולם של קרנות סל - החלטה טובה שמגובה בהסכמה של טובי מכריך.
אבל רגע לפני שאתה רושם "S&P 500" באפליקציה של בית ההשקעות שגיסך פתח בו חשבון, חשוב להבין איך לבחור נכון.
תסכימו שעדיף לבנות תיק חכם מתוך הבנה של הבחירות והפעולות ולא סתם "לזרוק כסף" לכיוון מדד פופולרי, פשוט כי זה מה שכולם עושים. כשמבינים את הרציונל מאחורי הבחירה והפעולה, גם יודעים טוב יותר לבחור דרך פעולה כשיש ירידות או בעיה פיננסית. אתם תפעלו בצורה יעילה יותר ממי שבחר קרן מתוך הסתמכות על כללי אצבע מומצאים.

לפני הכל - פתיחת חשבון מסחר

חשבון מסחר פותחים בבית השקעות או בבנק. הסטטיסטיקה מראה שרוב האנשים בוחרים בבנק, היא גם מראה שהעלויות בחשבון בנק גבוהות יותר והשירות פחות טוב יחסית לבתי השקעות. איך להסביר את התופעה הזו? אנשים נוטים לסמוך על הבנק - הוא איתם מגיל 16, והם גם לא יודעים מה חשוב לבדוק בחשבון השקעות. ההצעה שלנו - לקבל הצעה מהבנק ואז מעוד 2 בתי השקעות ואז תראו בעיניים מה עדיף.

אתם מחפשים דמי ניהול ועמלות נמוכים, רצוי גם פטור מכל מיני עמלות. אתם מחפשים, יציבות ואמינות, שירות לקוחות טוב בכל שעות המסחר, מערכת מסחר יציבה וקלה לשימוש, רצוי בעלויות נמוכות עד חינמיות. על בחירת בית השקעות והטבות יחודיות לפותחי חשבון דרך סופרמרקר, תקראו במאמר "מסחר עצמאי בבורסה - מה להשוות ואיפה כדאי לפתוח חשבון מסחר".

לגולשי סופרמרקר הפותחים חשבון או מעבירים חשבון קיים יש הטבות יחודיות בבתי השקעות מובילים בהם תקבלו שירות טוב לצד עמלות תחרותיות:
לפתיחת חשבון ב IBI
לפתיחת חשבון במיטב טרייד
לפתיחת חשבון באלטשולר טרייד

אחרי שבחרת איפה ינוהל חשבון ההשקעות, בעלויות סבירות ותנאים טובים, נעבור לבחירת הקרנות שיגדילו את ההון שלך.

שלב 1: בחר את סוג המדד

תשאל את עצמך משהו שרק אתה יודע:
מה המטרה של ההשקעה - שמירה על ערך הכסף, הגדלת החיסכון לפרישה, קרן לשעת חירום, עזרה לילדים או מטרה אחרת. הרבה פעמים ההשקעה נועדה לשרת כמה מטרות, וגם זה ישפיע על בחירת ניירות הערך, סוגי ההשקעות ורמת הסיכון.

לפי המטרה יודעים האם יהיה צורך בהנזלה מיידית של החיסכון (קרן חירום), או שיש לו תאריך יעד משוער (פרישה, תחילת לימודים אקדמיים, רכישת דירה) או שפשוט רוצים חיסכון לזמן לא מוגדר. המטרה גם עוזרת להחליט אם מסתפקים בשמירה על ערך הכסף או רוצים להגדיל את ההון ומה רמת הסיכון שכל אחד יכול להרשות לעצמו. הגדרת המטרות תסייע לבחור מדד שעונה על הדרישות:

סוגי מדדים עיקריים

טיפ: בדוק את התשואה הממוצעת של המדד לאורך תקופה דומה לתקופת ההשקעה המתוכננת. קזז מהתשואה את העלויות הצפויות - האם הרווח הסופי יקדם את המטרה שלך?

יש המון מדדים ברחבי העולם וגם אם נצמצם את הבחירה רק לישראל, ארה"ב וכמה מדינות אירופאיות, עדיין המבחר גדול ואין דרך להכיר את כולם. גם אין צורך. במקרה הזה, המדדים הפופולריים הם פופולריים מסיבה טובה - התשואה הממוצעת שלהם לאורך השנים היא חיובית ומביאה ערך למשקיעים.

תשואה חיובית לאורך שנים זה לא מספיק, כמו שכבר אמרנו פיזור וגיוון המדד והתנודתיות שלו צריכים להתאים למטרות שלכם.

בהערכה כללית ובלי להכנס לרזולוציות, אפשר להגדיר מטרות על ידי הגיל של המשקיע, למשל:

מצאת את עצמך באחד מסוגי המשקיעים? עכשיו חשוב לטייב ולדייק את המטרות ואת טווח ההשקעה הרצוי, ולבחור מדד אחד או יותר שיענה עליהן.

נציג כאן כמה מדדים פופולריים, ואנחנו ממליצים לכל משקיע לחפש ולבחון עוד כמה מדדים שעשויים להתאים לו.

S&P 500 - מועדון החברות הגדולות באמריקה

מה זה:
מדד מנייתי של 500 החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגדול ביותר שרשומות בארה"ב ובסיס הפעילות שלהן הוא בארה"ב. המדד מאגד חברות מתחומים רבים וביניהם טכנולוגיה, תקשורת, בריאות, פיננסים, צרכנות, תעשייה. המדד מושפע מגודל החברה, והיום כשליש ממנו מושפע ממגזר הטכנולוגיה.

כצפוי, חברות כמו Alphabet (Google), Apple, Microsoft, Nvidia ו- Amazon מובילות את המדד. המדד מהווה כ-80% מהשווי הכולל של שוק המניות בארה״ב.

ביצועים היסטוריים (דולרי): לאורך זמן המדד מציג תשואה של כ-7% לשנה, לפני מיסוי והשפעת שינויי שער הדולר.

💡 המדד מושפע מאוד ממניות הטכנולוגיה, לכן בתקופות של ירידות בטק -הפגיעה עשויה להיות חדה.

להבנת המדד, יתרונותיו והסיכונים הגלומים בו, למי הוא מתאים ולמי עדיף לחפש השקעה אחרת, מומלץ לקרוא את המאמר מדד S&P 500 – איך ומתי להשקיע.

MSCI World -שווקים מפותחים זה אנחנו

MSCI world הוא מדד שכולל כ-1,500 חברות ששווי השוק שלהן גדול ובינוני ב-23 מדינות מפותחות (ארה״ב, יפן, בריטניה, קנדה, גרמניה, שוויץ, וכיום אפילו ישראל נמצאת ביניהן).

שמו המלא של המדד "Morgan Stanley Capital International", מבהיר מי התאגיד שיצר ומנהל אותו ושמדובר במדד רציני ומשמעותי.

גם MSCI world בנוי כך ששווי השוק של החברה משפיע על המדד והחברות הגדולות מהוות חלק יותר גדול ממנו. זה אומר שאותן חברות שמשפיעות על ה- S&P 500, משפיעות גם על MSCI world ולמעשה רשימת 10 החברות הגדולות שבראש המדד כמעט זהות ל-10 הגדולות של S&P 500. בכל זאת יש הבדל אחד חשוב: MSCI world מכיל פי 3 חברות ופי 23 מדינות. נכון 70% מהמדד נוטה לארה"ב, ושאר 22 המדינות מסתפקות רק ב- 30% ממנו, אך עדיין יש ייצוג לעוד חלקים בעולם: במקומות הבאים מתחלקות יפן, אנגליה, צרפת, שוויץ וקנדה, כל אחת בין 5% ל-9%. שאר המדינות חולקות את מעט האחוזים שנשארו.

מבחינת מגזרים - מגזר הטכנולוגיה מוביל עם כ-25% מהמדד (פחות מ-34% האחוז שמגזר זה תופס ב- S&P 500, אבל עדיין הרבה) ואחריו פיננסים, בריאות, צרכנות, תעשיה.

בקיצור, אם רוצים מדד מגוון יותר, אולי כדאי לחפש אותו מחוץ לארה"ב, או לפנות למדד MSCI ACWI שכולל את אותן 23 מדינות מפותחות ועוד 24 מדינות מתפתחות. גם בו הדגש הוא על ארה"ב והמדינות המתפתחות כמו הודו וברזיל תופסות רק עד 15% מהמדד. בכל זאת הוא מספק פיזור רב יותר מבחינה גיאוגרפית.

אם נחזור ל- MSCI WORLD, התשואה השנתית הממוצעת שלו לאורך 10 השנים האחרונות היתה 12.74%, אם מסתכלים לאורך שנים רב יותר, התשואה השנתית היא כ-10%. מדד MSCI ACWI עשה תשואה דומה ב-10 השנים האחרונות - 12.24%.

מבחינת היתרונות: בטווח הארוך המדד מרוויח, וההשפעה הגדולה של מגזר הטכנולוגיה בארה"ב היא יתרון וחיסרון - כל עוד המגזר צומח ומרוויח, גם המשקיע יהנה. אבל המדד אינו מגוון מספיק כדי למתן ירידות בשוק הזה.

ת״א-125 -המדד שמשקף את ישראל

מדד ת"א 125 הוא מדד מנייתי המכיל את 125 החברות הגדולות בישראל שנסחרות בבורסת תל אביב.
המדד משלב את מדד ת״א-35 שבו נמצאות 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר שנסחרות בבורסה של תל אביב ואת מדד ת"א 90 שמכיל את 90 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסת תל אביב ושאינן חלק ממדד תל אביב 35. לכל חברה במדד ת"א 125 יש משקל שווה ושווי השוק לא משפיע על המשקל של החברה במדד (השווי יכול להשפיע במהלך החודש, אך מתאזן במועד קביעת המדד). התשואה של ת"א 125 כוללת דיבידנדים והוא נותן תמונה רחבה של המשק הישראלי.

היתרון: חשיפה לכלכלה הישראלית, חברות בנקאות, טכנולוגיה ופיננסים. עוד יתרון הוא עלויות נמוכות יותר ואין חשיפה לשינוי בשער המטבע.
החיסרון: מדינה קטנה ומשק מקומי — פחות פיזור גלובלי ופחות נזילות.

השוואת תשואות מדדים (10 שנים)

💡 חשוב: הנתונים הם במונחי מטבע המדד ולא מנוטרלים לשקל ולפני מיסוי. כשמסתכלים על תקופה של 20 שנים, שנותנת מבט מדוייק יותר, התשואות נמוכות יותר.

איך לבחור מדד להשקעה

• למשקיע מתחיל: ת״א-125 וגם MSCI World - שילוב של מקומי ובינלאומי.
• למי שמחפש תשואה גבוהה ויותר סיכון: S&P 500 או Nasdaq-100.
• למי שרוצה פיזור עולמי הכולל את יתרונות הצמיחה של מדינות מתפתחות: MSCI ACWI
• למי שמחפש השקעה ירוקה או מגזרית: יש מדדים מתמחים (אנרגיה נקייה, בריאות, AI וכו׳).
• למי מחפש השקעה סולידית - בחירת מדד אג"ח ולא מדד מנייתי.

טיפ מסכם

הבחירה במדד כלשהו היא הבעת אמון בשוק שהמדד מייצג – סקטוריאלית וגיאוגרפית.

משקיעים לטווח ארוך - אל תחפשו את המדד הכי מצליח בשנה או השנתיים האחרונות, בדיקה של 10 שנים אחורה ויותר תציג לכם את התקופות בהן המדד ירד, מה קרה אז ותוך כמה זמן התאושש. אם תבינו מה קרה בעבר, תבנו ציפיה ריאלית ליכולות הצמיחה שלו בעתיד.

בניית תיק השקעות מגוון – לא רק מניות

חשבון השקעות מאוזן צריך לשלב גם אג"ח (אגרות חוב) או ניירות ערך סולידיים אחרים, שמטרתם למתן תנודתיות ולהגביר את יציבות התיק. דוגמא לבניית חשבון השקעות מאוזן:

נניח שאתה רוצה להשקיע 100,000 ש"ח. אפשר לבחור מדד אחד ולחשוב שהתיק מאוזן, אבל ראינו שחלק גדול מהמדדים מוטים גיאוגרפית או סקטוריאלית. ראינו גם שמדדי מניות נוטים לתנודתיות. עדיף לפזר את סכום ההשקעה על מספר ניירות ערך, לפי רמת הסיכון שרוצים להשיג.

תיק צמיחה (סיכון גבוה):

תיק מאוזן (סיכון בינוני)- 30% עד 40% אג"ח וניירות ערך סולידיים:

תיק סולידי (סיכון נמוך) - 40% עד 100% ניירות ערך סולידיים:

הדוגמאות המוצגות הן להמחשה בלבד של תיק השקעות ברמות סיכון שונות, הן לא בגדר עצה או ייעוץ, ובחירת ניירות הערך צריכה להעשות תוך בחינה של מצב השוק, מטרות ההשקעה וסקירה פיננסית כוללת של החסכונות וההשקעות שבבעלותך.

לפני שקובעים את תמהיל הקרנות בחשבון, חשוב להסתכל על התמונה הגדולה של נכסיך וחובותיך:

• כמה כסף כבר השקעת בקופת גמל / קרן השתלמות / פנסיה / פוליסת חיסכון?
• מה רמת הסיכון שם (כללי, מניות, אג"ח)?
• האם יש לך הלוואות או משכנתא בריבית משתנה?

כל אלה משפיעים על הבחירה בניירות הערך הרצויים בחשבון ההשקעות.
לדוגמה, אם הפנסיה שלך מושקעת במסלול מנייתי, אולי בתיק הפרטי עדיף דגש על אג"ח או מדדים סולידיים כדי לאזן.

💡 טיפ: מדד אחד לא מספיק ליצירת תיק השקעות מגוון. רצוי להרכיב תמהיל שמשרת את המטרה שלך.
גם 5% שינוי בהרכב בין מניות לאג"ח משנה מאוד את התנודתיות של התיק.

הנטייה הטבעית של משקיעים היא להשקיע רק במדינה שלהם. זו לא רק פטריוטיות, אלא גם הנוחות של מסחר בשפת האם שלך, פשטות בחישוב התשואה ללא פערי המט"ח וגם העלויות בדרך כלל נמוכות יותר. אבל גיוון טוב ויעיל יכיל גם ניירות ערך גלובליים.
שילוב של ת״א-125 עם MSCI World או S&P 500 יוצר תיק שמכיל גם:

צמיחה גלובלית (הייטק, תעשייה, אנרגיה ירוקה), וגם חשיפה לשוק המקומי (בנקים, נדל"ן, חברות ביטוח).
טיפ אחרון:

מדדים משתנים, שווקים עולים ויורדים, אבל אסטרטגיה פיננסית טובה מחזיקה שנים.
תגדיר מה אתה רוצה להשיג, מה הטווח שלך, כמה תנודתיות אתה יכול לסבול -
ורק אז תבחר את המדדים והקרנות שמגשימים את זה.

שלב 2: בחירת קרנות

בחירת קרן תיקח בחשבון את מאפייני הקרן והאם הם מתאימים למטרותיך: קרן פיזית או סינתטית, דמי ניהול, הגוף שמנהל את הקרן, המטבע, סוג ההצמדה, מיסוי, נפח מסחר, גודל הקרן, פערי עקיבה ועוד. לכל אחד מהם יש השפעה על התשואה ועל ההתאמה למטרותיך.

א. דמי ניהול

דמי ניהול נראים כמספר קטן אבל ההשפעה שלהם גבוהה ונמשכת הכי הרבה זמן.

טיפ זהב: לא לשכוח לבדוק דמי ניהול משתנים, דמי נאמנות, דמי SWAP ועמלות מסוגים שונים ולקחת בחשבון שדמי ניהול משתנים במשך הזמן.

ב. גודל הקרן ונפח המסחר

קרן קטנה עם מסחר דליל עלולה להיות סחורה פחות מבוקשת. ביום שתרצו למכור אותה אולי אף אחד לא ירצה לרכוש אותה, אולי יקח זמן רב עד למכירה והיא גם עלולה להיסחר במחיר נמוך לעומת השווי האמיתי שלה (NAV) ואתם תאלצו למכור במחיר נמוך. חלק מהקרנות הישראליות על מדד אמריקאי סובלות מנפח מסחר נמוך יחסית לקרנות אמריקאיות גדולות, אך מצד שני אין חשש לשינוי בשער המטבע שיקטין את הרווח, וכאן זו ההחלטה של כל אחד עם איזה מהסיכונים קל לו יותר להתמודד. אם השוק במצב טוב ומכירת הקרן צפויה בזמן הקרוב, החשש מנפח המסחר הוא קטן יותר מהחשש לשער המטבע. מצד שני, אם אין דחיפות או צורך למכור את הקרן בזמן מסויים, אפשר לחכות ולמכור אותה כשפער שערי המטבע עובד לטובתך.
עקרונית רצוי לבחור בקרן גדולה עם נפח מסחר יומי גבוה.
בדוק:

• כמה נכסים מנוהלים (AUM) יש לקרן. את זה רואים בדף הקרן בבורסה.
• מה נפח המסחר היומי בבורסה. בבורסה בתל אביב למשל אפשר למצוא את הנתון גם בדף הקרן וגם בדף נתוני מסחר. חפשו "נפח מסחר יומי ממוצע" או Avg. vol. (Average Volume.)

ג. בדיקת פער עקיבה

קרן טובה צריכה לעקוב קרוב מאוד אחרי המדד שלה.
פער עקיבה (Tracking Error) של עד 0.3% נחשב תקין.

ד. היבטי מיסוי

המיסוי מקטין את הרווחים, והמטרה היא להקטין את נטל המס. כמו שתואר קודם, בקרנות מנייתיות יש חשיבות לנושא הדיבידנד כי גם עליו משלמים מס רווח הון.

המיסוי נקבע לפי מקום הרישום של הקרן (Domicil), מקום הרישום של החברות שמניותיהן נמצאות בחשבון הקרן ואזרחות המשקיע.

משקיע שקיבל דיבידנד מקרן, ללא קשר למקום הרישום שלה, ישלם 25% מס רווח הון על הדיבידנד.

קרנות צוברות דיבידנד ישלמו במיסוי פנימי:

• קרן ישראלית על מדד אמריקאי תשלם מס רווח הון בהתאם לאמנת המס של ישראל - ארה"ב ובהתאם לתשקיף שלה. ברוב המקרים מדובר ב- 15% מס, בקרנות רבות יש הסדר לפיו תשלום המס על דיבידנד נעשה בקרן המקור.
• קרן ארה"ב - תשלם 30% מס על הדיבידנד.
• קרנות איריות נהנות ממיסוי פנימי מופחת על דיבידנדים (15%).

קרנות אג"ח וקרנות סינתטיות -אין דיבידנד, רק רווח הון, כך שהמיסוי פשוט יותר.

חשבון השקעות המתנהל בברוקר מקומי כמו בנק או בית השקעות מקומי - הטיפול במיסוי נעשה על ידי בית ההשקעות.

אם החשבון מתנהל בברוקר זר, המשקיע אחראי לטיפול במיסוי, אלא אם הברוקר מציע ללקוחותיו שירותי טיפול במס דרך ספק מקומי, כמו ש- Interactive Brokers עושים.

ה. אל תשכח לבדוק חשיפה למט״ח

קרן נקובה במט"ח חשופה לשער החליפין. זה נכון לדולר ולאירו הנפוצים, לפאונד הבריטי וגם למטבעות אחרים מרחבי העולם - ין, דולר קנדי או כל מטבע אחר שהקרן נסחרת בו.
אם השקל מתחזק -התשואה שלך קטנה.
אם השקל נחלש -אתה מרוויח.
יש גם גרסאות "מנוטרלות מט"ח" (Hedged) שבזכותן החשיפה למט"ח נמנעת, אך יש להן חסרונות אחרים. עקרונית, הן מתאימות יותר להשקעה לטווח קצר.

ו. הרכב תיק לפי רמת סיכון

כמות המניות בתיק קובעת את רמת הסיכון. סיכון נמוך מתבטא במעט מניות – 30% ומטה. סיכון גבוה יתבטא ב- 60% מניות ומעלה. ראינו גם שהמח"מ של אג"ח משפיע על רמת התנודתיות שלו וכך גם על הסיכון. מח"מ נמוך עד 3 שנים הוא יציב יותר והסיכון בו נמוך וככל שהתקופה מתארכת הסיכון גדל. מח"מ של 10 שנים ומעלה מייצג סיכון בינוני – גבוה. קיימים ניירות ערך סולידיים כמו מק"מ וקרן כספית שהתשואה שלהם מוגבלת, אך הם יציבים ומקטינים את הסיכון שבתיק ההשקעות.

ז. לקרוא את התשקיף או Fact sheet

נתונים שחשובים להחלטה אם לקנות את הקרן:

• האם הקרן עוקבת פיזית או סינתטית. בקרנות פיזיות צריך לחפש מה המיסוי על הקרן. בקרן פיזית צריך לבדוק את הקרן מתמודדת עם סיכון צד שכנגד.
• רמת הסיכון
• דמי ניהול: כל דמי הניהול שהקרן גובה, ועמלות נוספות אם יש.
• מדיניות דיבידנד - צוברת או מחלקת.
• תנאי פירעון במצבי קצה.

לסיכום, בחירת קרן סל או מחקה מדד טובה היא שילוב של:

• לקבוע מה המטרה שלך (צמיחה / יציבות / הכנסה).
• לבחור מדדים שעונים על המטרה מבחינת המטבע, הפיזור, הסיכון, המגזרים שהמדד מייצג ואיזור גיאוגרפי.
• לבחור קרנות סל או קרנות מחקות העוקבות אחרי המדד, לאחר בדיקת גודל ונפח מסחר, מיסוי דיבידנדים (כשקיים), התמודדות עם סיכונים והשוואת דמי ניהול לסוגיהם.
• להרכיב תמהיל תיק השקעות התואם את המטרות ורמת הסיכון.

💡 אין "קרן הכי טובה". תשאל "איזו קרן הכי מתאימה לי".
זו השאלה שמבדילה בין משקיע שמנחש, למשקיע שבוחר מתוך הבנה וידע.

קרנות סל וקרנות מחקות מדד הן דרך פשוטה וזולה להיות מושקעים בחלק משוק ההון, שמראה רווחים לאורך זמן, בלי להתעסק בכאב הראש של בחירת מניות ובלי העלויות והזמן האינסופיים שמסחר יומי בבורסה דורש. אפשר לרכוש ולשכוח למשך העשור הקרוב לפחות. נדרש רק מעט ידע ובעיקר הגיון בסיסי והכרות עם כמה מושגים עקרוניים.
כל זה נכון, אבל כמו כל דבר בחיים, התוצאה הטובה ביותר לא מגיעה באפס השקעה. צריך לבחור מתוך הבנה של הסיכונים, לפעול להקטנתם ולבחור תוך התאמה לטווח ההשקעה. הקרן אמורה לנוח בחשבון במשך מספר יפה של שנים, אבל בקנייתה וגם במועד מכירתה, צריך לפעול נכון כך שבמועד המכירה התשואה תהיה גבוהה והעלות מינימלית.

טיפים חשובים למשקיע המתחיל

אז עכשיו אתה כבר יודע מה זה קרן סל, מה זה קרן מחקה, מה ההבדל ביניהן, ואפילו איך לבחור מדדים שמתאימים לך.
אבל לפני שתתחיל לסחור, בוא נעצור רגע לדבר על הדבר החשוב באמת:
איך להתנהג כמשקיע חכם.

1. אל תנסה לתזמן את השוק – תשקיעה השקעה הדרגתית קבועה (DCA)

אחד הלקחים הבסיסיים בעולם ההשקעות הוא פשוט:
אי אפשר לדעת מתי השוק יעלה או ירד.

ניסיון "להיכנס בזמן הנכון" גורם לרוב האנשים להפסיד יותר מאשר להרוויח. אם היית מחכה ל"רגע המושלם" להיכנס ל-S&P 500 ב-2020, סביר שהיית מפספס את אחת השנים החזקות בהיסטוריה.
השוק עלה אז ביותר מ־25% תוך חודשים ספורים אחרי נפילה של 30%.

הדרך הנכונה: השקעה הדרגתית וקבועה - למשל אחת לחודש.

DCA = Dollar Cost Averaging - השקעה באותו סכום קבוע כל חודש, בלי קשר למחירי השוק.

נניח שאתה משקיע 1,000 ש"ח בחודש בקרן S&P 500.
כשהמחיר יורד - אתה קונה יותר יחידות.
כשהוא עולה - אתה קונה פחות.

בהשקעה לאורך זמן, נוצר ממוצע של מחירי המניה, ובפועל אתה משלם מחיר סביר ומפחית את הסיכון של כניסה בשיא המחיר ומכאן רק לרדת.

2. לא לרדוף אחרי תשואות

אם קרן מסוימת עשתה 40% בשנה שעברה - זה לא מבטיח שהיא תעשה זאת שוב.
להיפך - הרבה פעמים זה סימן שהיא כבר בשיא המחיר או קרוב אליו.

העבר מלמד אותנו, אבל הוא לא חייב להיות העתיד. טכנולוגיה חדשנית או אווירה חברתית עשויים לבטל את האטרקטיביות של מוצר או חברה. נניח שיהיה מקור אנרגיה זמין וזול – השקעה בחברות נפט לא תהיה המהלך הטוב ביותר. גם השקעה בזריקת הרזיה כשיש לה תחליף כמו גלולה. צריך להבין את הרציונל מאחורי העליה וגם מאחורי הירידה.

3. פיזור וגיוון הם הגנה על ערך תיק ההשקעות

תיק מבוסס מדדים מאפשר לך להחזיק אלפי חברות, בלי הצורך להעדיף אחת ולדחות אחרת.
אם מניה אחת מתרסקת - אחרות יעלו.

לדוגמה:
מדד MSCI World כולל מעל 1,500 חברות.
מדד ת״א-125 -125 הגדולות בישראל.

השילוב ביניהם נותן לך פיזור גיאוגרפי, סקטוריאלי ומטבעי - שלושה רבדים של הגנה.

4. תשקיע רק כסף שאתה לא צריך בקרוב

השקעה במדדים מתאימה לטווח בינוני-ארוך (5 שנים ומעלה).
אם אתה יודע שתצטרך את הכסף לחתונה, רכב או דירה בעוד שנה - אל תסכן אותו בשוק ההון.
עדיף להשאיר אותו בפיקדון או באג"ח קצר מח"מ.

5. הצלחה נמדדת לאורך זמן (שנה היא זמן קצר מידי)

משקיעים מצליחים לא מתרגשים משינוי יומי, חודשי או אפילו שנתי.

כמו שאמר ג'ון בוגל, מייסד Vanguard:
"אל תסתכל על התיק שלך כל הזמן - תן לו לעבוד בשבילך."

6. תיק ההשקעות משתלב בתמונה הגדולה של הנכסים

חשבון ההשקעות חשוב, אבל יש לך עוד נכסים וגם התחייבויות, שאינם מנותקים מפעילות ההשקעה.

• מבחינת נכסים: כמה כסף יש לך בקרן הפנסיה, קופת הגמל, קרן ההשתלמות, פוליסת החיסכון. מה מסלולי ההשקעה בכל מוצר? האם מסלול ההשקעה מתאים בסיכון שלו לטווח ההשקעה?
• כמה כסף יש לך בחסכונות אחרים - בבנק או כל מקום אחר.
• האם יש לך משכנתא? כמה נשאר לפרוע?
• איזה התחייבויות כספיות נוספות יש?

המטרה היא שלכל מטרה וצורך שהגדרת יהיה חיסכון בסיכון מתאים שניתן לפרוע בבוא העת. עדיף להימנע מסיכון יתר והדרך לכך היא לשמור על איזון בסיכוני החסכונות. למשל, אם קרן ההשתלמות הנזילה היא סולידית, אפשר לקחת יותר סיכון באפיק השקעה אחר.

7. אסטרטגיית השקעה שכוללת ניהול סיכונים קבוע

שתי פעולות קלות שכל משקיע מתחיל יכול לעשות:

1. בדוק את פיזור הנכסים שלך אחת לשנה.
   אם המדדים זינקו ואתה כבר עם 90% מניות - תמכור מעט ותחזור ליחס הרצוי (Rebalance).
2. החזק קרן חירום.
   לפחות 3-6 חודשי הוצאות בחיסכון נזיל - כדי לא להיאלץ למכור השקעות בזמן ירידות.

אף אחד לא יודע מה יקרה, החוכמה היא לדעת מה אתה תעשה כשתגיע ירידה. האם יש לך הגנות, האם יש לך אסטרטגיית פעולה, האם יש לך כרית ביטחון שתאפשר לך להמשיך את ההשקעה במהלך התקופה הקשה עד שהמצב ישתפר. אל תסמוך על המזל ועל תשואות רגעיות - אתה שם לטווח הארוך.

סיכום

עולם קרנות הסל הוא הדרך הפשוטה והחכמה ביותר להיות שותף בכלכלה העולמית,
בלי לנתח דוחות, לבחור מניות או לשלם עמלות מיותרות. וורן באפט אמר "השוק הוא מכונה להעברת כסף מחסרי סבלנות לסבלניים" וזו המהות של ההשקעות הפאסיביות.
אם נסכם את ההשקעה הפאסיבית בקרנות מחקות בכמה משפטים:

• תבחר מדדים, לא מניות בודדות.
• תחשוב לטווח ארוך, לא לפי "השקעת השבוע" או כותרות בעיתונים. השקעה פסיבית לא אומרת "לא צריך לחשוב".
  היא אומרת לחשוב פעם אחת טוב - ואז להישאר עקבי.
• פיזור נכון הוא המפתח.
  גם מניות, גם אג"ח, גם מקומי וגם עולמי.
  אל תתאהב במדד אחד -תבנה תיק שחי טוב בכל מזג שוק.
• תתכנן תיק לפי המטרות שלך ולא של חברים, קרובי משפחה ומנהלי קבוצות פיננסיות. תכנון פיננסי קודם לבחירת קרן.
  תשקול מה שאתה באמת צריך: צמיחה, יציבות, או שילוב ביניהם.
• הסוד הוא לא למצוא השקעה מושלמת -אלא להתמיד באסטרטגיה נכונה.