כסף שוכב בעו"ש – כמה זה עולה לכם ומה עושים איתו

עודכן בתאריך: 27/10/2026 · מערכת סופרמרקר

הנתונים בעמוד מתעדכנים מעצמם: ריבית בנק ישראל, האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2026, והריביות הממוצעות של קו המשווה של בנק ישראל (פיקדונות: ספטמבר 2026, עו"ש: יולי 2026). הנתונים נבדקו לאחרונה ב-27/10/2026.

הכסף בעו"ש נוח. הוא שם כשמגיע החיוב של כרטיס האשראי, כשמשלמים שכר דירה וכשמשהו בבית מתקלקל. אבל כשהיתרה גדלה הרבה מעבר למה שהחודש צריך, הנוחות הזו עולה כסף, ואת המחיר לא רואים באף דף חשבון. נתחיל במספרים הגדולים, ונרד משם לחשבון שלכם.

חישוב Supermarker לפי קו המשווה של בנק ישראל (ספטמבר 2026, ריבית ממוצעת ששולמה בפועל על פיקדון שבועי בריבית משתנה: 2.02%), ריבית בנק ישראל (3.25%) והלמ"ס (אינפלציה של 1.6%). מס 15% על הריבית בפיקדון שקלי, 25% על הרווח הריאלי בקרן הכספית, ודמי ניהול של 0.15% בקרן. הפירוט בסעיף איך חישבנו.

כמה כסף שוכב בעו"ש בישראל?

לפי סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025 של הפיקוח על הבנקים, בסוף 2025 החזיקו משקי הבית והבנקאות הפרטית 227 מיליארד ש"ח בעו"ש שקלי. זה כ-30% מכל הכסף הסולידי השקלי שלהם, וכמעט פי שניים מכל מה שהם מחזיקים בקרנות כספיות (124 מיליארד ש"ח).

במילים אחרות, בערך שקל אחד מכל שלושה שהציבור הפרטי מחזיק בבנקים לא נושא ריבית. לפי אותה סקירה, 64.4% מהכסף של הלקוחות הפרטיים בבנקים נשא ריבית בסוף 2025, מול 63.7% שנה קודם. אצל כל הציבור, כולל עסקים, יתרות העו"ש שאינן נושאות ריבית הסתכמו ב-478 מיליארד ש"ח.

המגמה זזה לאט. בשנים 2019 עד 2022 נשאו ריבית 63% עד 69% מפיקדונות הציבור, וב-2025 כבר כ-79%, אחרי שהריבית עלתה והפיקדונות התחילו להשתלם. ובכל זאת, סכום עצום נשאר בחשבונות בלי ריבית בכלל.

הכסף הסולידי של משקי הבית, דצמבר 2025

מקור: בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, סקירת מערכת הבנקאות לשנת 2025, איור ב'-7. החלק של המק"מ הוא חישוב שלנו מאותם נתונים.

כמה ריבית הבנק משלם על הפלוס בעו"ש?

בנק ישראל מפרסם כל חודש בקו המשווה של בנק ישראל כמה ריבית שילם כל בנק בפועל על יתרות הזכות בעו"ש. המספר שבטבלה הוא הממוצע על כל היתרה, כולל החלק שלא קיבל ריבית בכלל. מתוך ריבית בנק ישראל של 3.25%, לעו"ש הגיע בפועל 0% עד 0.3%.

מקור: קו המשווה של בנק ישראל, עו"ש, יולי 2026.

בקו המשווה יש שלושה מדדים, וכדאי להבחין ביניהם כדי לא להסיק ש"כולם מקבלים קצת ריבית". הראשון הוא הריבית על החלק של היתרה שנושא ריבית. השני, זה שבטבלה, הוא הריבית על כלל היתרה. השלישי הוא איזה אחוז מהיתרה נושא ריבית בכלל. בבנק שמשלם ריבית רק על חלק קטן מהיתרה, הממוצע על כל הכסף יוצא קרוב לאפס, גם כשההצעה עצמה נשמעת טוב.

ואכן, חלק מהבנקים מציעים ריבית גבוהה יותר, אבל רק עד תקרה ובתנאים, למשל בלאומי 1% על יתרה של עד 10,000 ש"ח ובתנאים, בהם משכורת שנכנסת לחשבון, בדיסקונט 3% על יתרה של עד 10,000 ש"ח ובתנאים וביהב 0.75% על יתרה של עד 10,000 ש"ח ובתנאים, בהם משכורת שנכנסת לחשבון. ההצעות, התנאים והתקרה של כל בנק, ליד הממוצע ששולם בפועל, מרוכזים במאמר ריבית על יתרת זכות בעו"ש לפי בנק.

למה הבנק לא משלם ריבית על העו"ש?

הבנק מלווה את הכסף שאתם מפקידים, למשכנתאות, להלוואות ולמינוס, ומרוויח מהפער בין הריבית שהוא גובה לריבית שהוא משלם. יתרה בעו"ש שלא עולה לו כלום מגדילה את הפער הזה. זה מנגנון עסקי פשוט, ואפשר למדוד אותו.

לפי סקירת מערכת הבנקאות של בנק ישראל, פער הריבית של הבנקים ב-2025 היה 3.03% כשסופרים את יתרות העו"ש שאינן נושאות ריבית, ו-2.16% בלעדיהן. כלומר הכסף ששוכב בעו"ש מוסיף לבנקים כמעט נקודת אחוז לפער. הכנסות הריבית נטו של מערכת הבנקאות הגיעו באותה שנה ל-62.2 מיליארד ש"ח.

הפיקוח על הבנקים ניסה להעביר חלק מהרווח הזה ללקוחות. מתווה ההקלות שנכנס לתוקף ב-1/4/2025 הקצה 3 מיליארד ש"ח, ואחד הסלים בו היה ריבית על יתרות זכות ועל פיקדונות קצרים. לפי מצגת המפקח על הבנקים מאפריל 2026, בתשעת החודשים הראשונים חולקו 1.1 מיליארד ש"ח, ומתוכם 102 מיליון ש"ח בלבד היו הטבות ריבית על פיקדונות לפי דרישה של לקוחות פרטיים.

כמה עולה לכם כסף ששוכב בעו"ש?

יש כאן שני הפסדים שונים, וכדאי להפריד ביניהם. הראשון הוא השחיקה, כלומר כמה פחות אפשר לקנות באותו סכום אחרי שנה של אינפלציה. השני הוא מה שהכסף היה יכול להרוויח בחלופה נזילה, כמו פיקדון יומי או שבועי, או קרן כספית. נתחיל בשחיקה.

השחיקה מול האינפלציה

ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2026 עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6%, לפי הלמ"ס. כסף שנשאר בעו"ש בלי ריבית לא קטן בחשבון, אבל קונה פחות. על 100,000 ש"ח זה כ-1,575 ש"ח בשנה אחת. על 10,000 ש"ח ההפסד קטן, אבל הוא חוזר כל שנה, ולאורך זמן הוא מצטבר.

דוגמה לאורך זמן, להמחשה בלבד. בין סוף 2020 לספטמבר 2026 עלו המחירים בכ-20% במצטבר, לפי נתוני הלמ"ס (חישוב שלנו). כלומר 100,000 ש"ח שנשארו בעו"ש מאז קונים היום בערך מה שקנו 83,300 ש"ח בסוף 2020. במספר על המסך לא רואים את זה, ובכוח הקנייה כן. מה האינפלציה עושה לחסכונות בכלל מוסבר במאמר השקעות בזמן אינפלציה, והמדד העדכני בדף מדד המחירים לצרכן.

מה הייתם מקבלים בפיקדון או בקרן כספית

עכשיו להפסד השני. הטבלה מראה כמה הייתם מקבלים בשנה אחרי מס על אותו סכום, בכל אחת מהחלופות הנזילות, ומתי אפשר למשוך את הכסף. הריביות בפיקדונות הן הממוצע ששילמו הבנקים בפועל בספטמבר 2026, ולא הצעה של בנק מסוים.

ריביות הפיקדונות: קו המשווה של בנק ישראל, ממוצע כל הבנקים לפיקדונות שקליים לא צמודים של משקי בית, ספטמבר 2026. הקרן הכספית: תשואה לדוגמה בגובה ריבית בנק ישראל (3.25%) פחות דמי ניהול של 0.15%. התשואה בקרן אינה מובטחת.

על 100,000 ש"ח, למשל, הפיקדון השבועי היה מכניס 2,031 ש"ח ריבית, הבנק היה מנכה 305 ש"ח מס, ונשארים 1,727 ש"ח. בקרן הכספית לדוגמה, הרווח לפני דמי ניהול הוא 3,250 ש"ח, דמי הניהול 153 ש"ח, והמס 374 ש"ח, כי המס בקרן הוא רק על הרווח שמעל עליית המדד. ופיקדון לשנה בריבית קבועה (3.54%) היה משאיר 3,009 ש"ח, אבל הכסף סגור עד סוף התקופה.

איך חישבנו

קיבלתם הודעה מהבנק על יתרה בעו"ש? זה מה שהחוק אומר

אם קיבלתם מהבנק הודעה שיש לכם יתרה גבוהה בעו"ש, זו לא יוזמה שיווקית. מ-21/11/2025 זו חובה בחוק, לפי תיקון 39 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, שהוסיף לחוק את סעיף 5א4. אלה עיקרי הכללים:

• מתי. כשליחיד יש בעו"ש יתרת זכות של יותר מ-15,000 ש"ח במשך רבעון רצוף.
• מה. הודעה על היתרה, עם הפניה למידע על חלופות שעשויות להניב לכם יותר.
• כמה פעמים. ככלל בתחילת כל רבעון. ב-18 החודשים הראשונים מכניסת החוק לתוקף, כלומר עד מאי 2027 בערך, ההודעה נשלחת כל חודש.
• איך. בכתב, בערוץ שמגיע אליכם מיד, למשל באפליקציה או במסרון.

החוק מחייב גם את המפקח על הבנקים לדווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על היישום, שנה אחרי שנכנס לתוקף, כלומר בסביבות 21/11/2026.

כמה כסף להשאיר בעו"ש?

אין מספר אחד שמתאים לכולם, כי הוא תלוי בהוצאות שלכם. כלל אצבע נפוץ הוא להשאיר בעו"ש את ההוצאות של חודש עד חודשיים, ועוד כרית קטנה של כ-20% עד 30% מהן לתשלומים לא צפויים. נניח שההוצאות החודשיות שלכם הן 12,000 ש"ח. לפי הכלל הזה, 15,000 עד 30,000 ש"ח בעו"ש יספיקו, וכל מה שמעבר לזה הוא כסף שיכול להרוויח ריבית.

וכרית חירום גדולה יותר, של כמה חודשי הוצאות, למשל לתקופה בלי עבודה, היא כסף שכמעט לא נוגעים בו. אין סיבה להחזיק אותה בעו"ש. פיקדון נזיל או קרן כספית שומרים אותה זמינה, ומשלמים עליה ריבית.

לאן להעביר את הכסף העודף?

כל החלופות כאן סולידיות, וההבדל ביניהן הוא בעיקר בשלושה דברים: כמה מהר אפשר להגיע לכסף, האם התשואה ידועה מראש, ואיך ממוסה הרווח. הטבלה מסכמת, ומתחתיה פירוט קצר.

ממוצעי הפיקדונות: קו המשווה של בנק ישראל, ספטמבר 2026. שיעורי המס: המדריך של רשות המסים למיסוי הכנסות מפיקדונות.

לכסף שתצטרכו בעוד כמה שנים, ולא בחודשים הקרובים, השיקולים אחרים, ושם נכנסים גם קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון. המאמר איפה כדאי לי לחסוך עובר עליהם, ובמאמר איפה לשים כסף לטווח קצר תמצאו את ההשוואה לפי מתי תצטרכו את הכסף.

פיקדון, גם בבנק אחר

פיקדון לא חייב להיות בבנק שבו מתנהל החשבון שלכם. מ-1/12/2025, לפי תיקון 38 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), בנק חייב לאפשר ליחיד להפקיד אצלו פיקדון בשקלים בלי לפתוח חשבון עו"ש, והכסף חוזר בסוף לחשבון שממנו הגיע. איך זה עובד ובאילו בנקים, במאמר פיקדון ללקוחות כל הבנקים, בלי לפתוח חשבון. מה ההבדל בין פיקדון יומי, פק"מ וריבית קבועה או משתנה מוסבר במדריך לפיקדונות בנקאיים.

קרן כספית, דרך הבנק או בחשבון מסחר

קרן כספית שקלית משקיעה בנכסים קצרים וסולידיים, ולכן התשואה שלה קרובה לריבית בנק ישראל, פחות דמי ניהול. היא לא מובטחת, וערך היחידה יכול לרדת. המס הוא 25% רק על הרווח הריאלי, כלומר על מה שמעל עליית המדד, ורק כשמוכרים. אפשר לקנות אותה דרך הבנק או בחשבון מסחר עצמאי. ומאוקטובר 2025, לפי הרחבה להוראה 447 של המפקח על הבנקים, כל בנק מפרסם באותו עמוד את ריביות הפיקדונות ואת התשואות של קרנות כספיות ומק"מ, תחת "מוצרי שוק הכסף".

מה עדיף לכם, פיקדון או קרן, תלוי בתקופה ובסכום, וההשוואה המלאה, כולל הריבית שממנה הפיקדון משאיר יותר מהקרן, נמצאת במאמר פיקדון או קרן כספית. ההסבר על הקרן עצמה, איך היא עובדת ומה קורה בה בירידות, במאמר קרן כספית.

יש לכם מינוס או הלוואה?

לפעמים אותו אדם מחזיק כסף בפיקדון ובחודש אחר נכנס למינוס. ריבית המינוס גבוהה בהרבה מכל ריבית שתקבלו על פיקדון, ולכן כדאי לסגור קודם חוב יקר, ורק אחר כך לחסוך. כמה עולה המינוס בכל בנק מוסבר במאמר מינוס בבנק.

ומי שרוצה את הצעד הפשוט ביותר, בלי לסגור את הכסף, יכול להתחיל עוד היום, מאותו חשבון בנק:

לפני שמעבירים, שווה לבקש מהבנק

הריבית שמופיעה באתר של הבנק היא לא בהכרח הריבית שתקבלו. לפי מצגת המפקח על הבנקים לכנס ההוגנות, בפיקדון בריבית משתנה לתקופה של עד חודש, בלאומי הממוצע ששולם בפועל במרץ 2026 היה 2.18%, בזמן שהריבית באתר הבנק באפריל 2026 הייתה 0.22%. בדיסקונט 1.85% מול 0.15%, ובמזרחי טפחות 2.86% מול 0.25%. ברוב הבנקים במצגת הממוצע ששולם היה גבוה בהרבה מהריבית באתר.

סיכום

הצעד הראשון הוא לדעת כמה כסף באמת שוכב אצלכם. בדקו בתנועות החשבון כמה כסף נשאר בעו"ש בסוף כל חודש, החליטו כמה להשאיר לחודש או חודשיים של הוצאות, והריצו את הסכום שנשאר במחשבון. אחר כך השוו את הריבית שהבנקים מציעים לתקופה שמתאימה לכם, ובקשו מהבנק שלכם הצעה לפני שאתם מחליטים. ואם מה שמעניין אתכם הוא כמה כל בנק משלם על הפלוס עצמו, הפירוט במאמר על הריבית על יתרת זכות.