הלוואות חוץ בנקאיות היו כאן מאז ומעולם, אבל נדמה שבשנים האחרונות הן זוכות לפופולריות הולכת וגוברת. אולי זה יוקר המחייה שכולנו מכירים היטב ואולי רמת החיים שעלתה ויחד איתה עלו גם ההוצאות. מה שבטוח הוא שהיום אנחנו זקוקים לפתרונות מימון כדי לקנות רכב חדש, לצאת לחופשה משפחתית, לשפץ את הדירה או לעזור לילד להירשם ללימודים אקדמיים. הבשורה הטובה היא שהיום המשימה הזו קצת יותר פשוטה והרבה יותר יעילה. הסיבה? חוק אשראי הוגן שהועבר בכנסת באוגוסט 2017.

אם ננסה להסביר בפשטות, "חוק אשראי הוגן" הוא השם שמעניק תיקון מס' 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

חוק שמשנה את שמו של אותו החוק? המחוקק מבלבל אותנו כאן. אם תרצו הסבר מעמיק יותר, נפרט כי שמו המלא החוק המקורי הוא "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות" והוא קיים למעשה כבר משנת 1993, אך תיקון מס' 5, קובע כבר בסעיפו הראשון כי שם החוק ישתנה ויהפוך ל"חוק אשראי הוגן".

התוצאה, קיבלנו חוק בעל שני שמות: "חוק אשראי הוגן" שהוא גם "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות".

לתיקון מס' 5 יש גם שם רשמי ארוך שהינו "חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז – 2017".

לזכות המחוקק יאמר כי השם החדש, "חוק אשראי הוגן", מתאים יותר לרוח התיקון, שמרחיב את רשימת הגופים הכפופים לחוק, והיום החוק חל על הלוואות בנקאיות ועל הלוואות חוץ בנקאיות, הניתנות על ידי מגוון רחב של גופים, גם בנקים וגם גופי הלוואות חוץ בנקאיות.

מטרת תיקון מס' 5 להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות היא לקבוע כמה כללים ברורים בכל הקשור לקבלת הלוואות לסוגיהן השונים, בין אם אלה כללים שמגבילים את תקרת הריבית להלוואה ובין אם כללים שמתייחסים לחובת הגילוי הנאות.

התיקון מרחיב ומשפר את ההגנות שהחוק מעניק ללווים ומגדיר את הכללים המדוייקים למתן הלוואה. כללים שקודם לכן היו מעורפלים יותר ונתונים לפרשנות המלווה, לעיתים קרובות לטובתו. בנוסף, הרשויות לא מיהרו לפקח ולאכוף את החוק הקיים.

אז הנה כמה תשובות לשאלה למה חשוב שתכירו אותו?

1 – התיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מגן על הלווה

אחת המטרות המרכזיות של חוק אשראי הוגן היא לספק הגנה ללווים על ידי קביעת כללי משחק ברורים לבנקים ולגופים המעניקים הלוואות חוץ בנקאיות. בין הדרכים והכלים שהחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות יוצר ניתן למצוא:

• הגבלת תקרת הריבית על הלוואה. תקרת ריבית ההלוואה אמורה לשנות את כללי המשחק ולקבוע שיעור מקסימלי נמוך מהשיעור שהתקיים עד לכניסת החוק לתוקף.
• הגברת התחרות בין הגופים המלווים: נכון, קביעת התקרה לריבית הלוואה עשויה ליצור תופעה שונה ולאפשר לגופים השונים להעלות את הריבית בתוך הטווח המותר, מעבר למה שלקחו קודם, אבל היא בעיקר יוצרת תחרות, והתחרות מקדמת ריבית הלוואה נמוכה יותר.
  בנוסף, כדי למנוע מצב בו ריבית האשראי הממוצעת תעלה במקום לרדת, ניתנו כלים בידי בנק ישראל ושר האוצר לבדיקת עלויות הריבית בתקופה שלאחר החוק ולתקן לפי הצורך את התקרות של ריבית הלוואה וריבית פיגורים.
• מתן כלים לשרים להרחיב את מעגל הלווים הפרטיים ולכלול בתוכו בעתיד לא רק אנשים, אלא גם עסקים קטנים. ימים יגידו האם גם עסקים קטנים יהנו מההגנות החדשות של החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
• שינוי בעונשים המוטלים על מלווים שיפרו את הוראות חוק אשראי הוגן.

2 – על מי חל חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות לאחר התיקון?

בקצרה, על כל המלווים.

הפיקוח על הבנקים מוכר וידוע, אבל היה ברור שבכל הקשור לפיקוח על הלוואות – גם אלו הבנקאיות וגם ההלוואות החוץ בנקאיות – יש צורך בשיפור. לכך נועד תיקון החוק. חוק אשראי הוגן קובע את הכללים שהזכרנו, והוא עושה את זה באופן אחיד לכל הגופים המלווים. במילים אחרות, גם הבנק שלכם כפוף לחוק וגם גופים שמספקים הלוואות חוץ בנקאיות, בהם חברות האשראי, בתי הלוואות, חברות להלוואות חברתיות (P2P) ואפילו חברות הביטוח ובתי השקעות.

3 – מה גובה ריבית ההלוואה המותר לפי תיקון מס' 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות?

כאמור, תיקון החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות קובע ריבית מקסימלית שמותר לגבות. הגובה המותר לריבית הלוואה עומד על ריבית בנק ישראל + 15% . על הלוואה קצרת מועד שיש להחזירה תוך מקסימום 3 חודשים, החוק מאפשר ריבית הלוואה של ריבית בנק ישראל + 20%.

ההגבלה הזו חשובה משום שהיא מגדילה את האשראי במשק ומאפשרת גישה נוחה יותר לאשראי גם למי שלא יכול היה לקבל אותו עד היום, והיא גם מעודדת תחרות רבה יותר בין הבנקים לבין גופי ההלוואות החוץ בנקאיות, שישחקו כולם על פי כללים אחידים וברורים, ובתוך מסגרת ריבית צרה יותר.

4 – חוזה הלוואה כתוב הוא חובה לפי התיקון לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

חוק אשראי הוגן מבטל את "האותיות הקטנות", סעיפים מעורפלים, וטענות מלווה על עלויות כאלה ואחרות שלא נאמרו מראש. גם התנהגויות לא ראויות כמו הפעלת לחץ לחתום מהר או לא לתת ללווה העתק מהחוזה טופלו במסגרת החוק.

חוק אשראי הוגן קובע כי חוזה הלוואה יהיה בכתב. המלווה חייב לתת לכם, הלווים, חוזה כתוב.

המלווה גם חייב לתת לכם לעיין בו לפני שתחתמו, ולאחר החתימה חייב לתת לכם העתק חתום.

בין הסעיפים שחייבים להופיע בחוזה: סכום ההלוואה, מועדי התשלום וגובה כל תשלום, גובה ריבית ההלוואה וגם ריבית הפיגורים (שעליה נרחיב בסעיף הבא). כך יצוינו במפורש עמלות והוצאות שונות שיוטלו עליכם, הצמדות למדד ועוד תוספות שעשויות להשפיע על ההחזרים. בנוסף, יפורטו הפעולות בהן רשאי המלווה לנקוט אם אינכם עומדים בתשלומים, כולל פרעון מיידי או מוקדם של ההלוואה.

5 – מהי ריבית הפיגורים המקסימלית שחוק אשראי הוגן מתיר?

כשאנחנו לוקחים הלוואה אנחנו מקבלים על עצמנו את כל התנאים הנלווים אליה, ובכלל זה נמנית גם ריבית הפיגורים. לווים שמתקשים לעמוד בהחזר החודשי ולא מחזירים את ההלוואה שלהם בזמן מוצאים את עצמם לרוב מול ריבית גבוהה שאינם יכולים לעמוד בהחזריה. חוק אשראי הוגן מכיר גם בבעיה הזו – ומציע לה פתרון.

על פי התיקון החדש טווח ריבית הפיגורים הוא עד שלושה אחוזים בלבד, המתווספים כמובן לריבית ההלוואה שנקבעה לכם. במילים אחרות, אם תאחרו בתשלום ההלוואה שלכם תשלמו מקסימום את ריבית בנק ישראל + 18 אחוזים ריבית, לפי החישוב:

ריבית בנק ישראל + (ריבית ההלוואה שלכם כפול 1.2).

דוגמא: אם חוזה ההלוואה שלכם קובע את מקסימום ריבית ההלוואה המותרת שהיא 15%, ריבית הפיגורים תהיה: 0.15X1.2= 0.18.

אם ריבית ההלוואה שלכם נמוכה מ- 15%, גם ריבית הפיגורים תהיה קטנה מ- 3%.

עבור הלוואה קצרת מועד ריבית הפיגורים תוכל להגיע עד 4%.

החוק גם מגביל את ההוצאות שהמלווה רשאי לדרוש מכם עבור ביצוע הגבייה שבפיגור.

6 – החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות מטפל בענין הפירעון המוקדם

נושא נוסף שנכלל בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות הוא נושא הפירעון המוקדם. זהו מצב שבו המלווה חושש כי הלווה לא יוכל לעמוד בתשלומים ודורש מועד לפירעון מוקדם של יתרת ההלוואה. הסעיף הזה מספק הגנה מסוימת גם ללווים בכך שהוא מסדיר ומגדיר את המצבים המותרים לפרעון מוקדם. המלווה רשאי בכל מצב שבו קיים חשש משמעותי ואמיתי לאי-פירעונה של ההלוואה או במצב שבו חוזה ההלוואה הופר באופן מהותי, לקבוע פירעון מוקדם של ההלוואה – במלואה או בחלקה – והוא נדרש לתת ללווה את הזמן הדרוש וחלופות אפשריות לסגור את החוב ולמנוע את הפעלת הפרעון המוקדם. אם גם לאחר 21 ימים טרם התקבל התשלום המעוכב, המלווה רשאי להוסיף ריבית פיגורים ולבצע גבייה בהליכים המקובלים, בין אם על ידי הגשת תביעה לבית המשפט ובין אם על ידי פנייה להוצאה לפועל.

מה העונשים הקבועים בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות כאשר הזכויות שלכם נפגעות?

אתם בטח שואלים את עצמכם מה יקרה למלווה שיקבע ריבית הלוואה או ריבית פיגורים גבוהה מהמותר, וטוב שאתם שואלים משום שקיימת הגדרה ברורה במסגרת חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, לפיה חריגה מהריבית המותרת היא חריגה שתוביל לקנסות גבוהים ועד לעשרות אלפי שקלים. גוף שיתגרה במזלו ויקבע "ריבית פלילית" הגבוהה מריבית בנק ישראל ב-30 אחוזים עשוי לגלות כי האחראים לכך יענשו במאסר של עד שלוש שנים. זהו חידוש מרענן שמספק הגנה חשובה גם ללווים, ולא רק למלווים שרשאים לגבות ריבית פיגורים ולנקוט בהליכים נגד לווים שמתקשים לעמוד בהחזרים.

עונשים אלה מוטלים גם על מלווים שחוזי הלוואה שלהם אינם עומדים בדרישות החוק.

בנוסף, על חלק מהגופים המלווים, ניתן להטיל עיצומים כספיים (סוג של עונש כספי), העשויים להגיע למליוני שקלים, אם לא יעמדו בדרישות החוק.

הסנקציות שנקבעו אמורות להרתיע את הבנקים ואת הגופים החוץ-בנקאיים ולהבטיח ללווים מסגרת מוסדרת ללקיחת הלוואות. בעידן שבו אנחנו זקוקים לפתרונות מימון מהירים וטובים גם מחוץ למסגרת הבנקאית, ההגנה הזו חשובה מאוד, ונראה שהחוק יספק את המענה לצורך הזה בדיוק. סנקציות אלה יהיו בתוקף עבור הלוואות שנלקחו מנובמבר 2018 ואילך.

מתי החוק יכנס לתוקף וזכויותי כלווה ישתפרו?

אין ספק שיש לחוק אשראי הוגן מטרות חשובות מאוד, מניסיון לייצר הלוואות עם ריבית נמוכה ואטרקטיבית יותר ועד להגבלת ריבית הפיגורים המותרת. כפי שכבר הזכרנו, החוק המתוקן קובע עונשים כבדים מאוד לגורמים שיבחרו להפר אותו, מקנסות ועד למאסר בפועל של עד 3 שנים. הסנקציות הללו נקבעו במטרה לעודד את הצדדים לאכוף את החוק, אבל חשוב לשים לב גם ללוח הזמנים.

באופן רשמי רוב סעיפי החוק ייכנסו לתוקף ויופעלו ב- 9 לנובמבר 2018.

כל הלוואה שתיקחו החל מיום תחילת תוקף החוק חייבת לעמוד בתנאים שפורטו כאן. עם זאת, חלק מסעיפי החוק תקפים כבר היום עבור חלק מהמלווים, ובראשם הגבלת ריבית ההלוואה וריבית הפיגורים.