עודכן בתאריך: 16/08/2026

מה נכלל בפוליסת הבסיס ומה אפשר להוציא ממנה

מבנה פוליסת ביטוח הנסיעות אינו נתון לשיקול דעתה החופשי של כל חברה. חוזר ביטוח 2016-1-26 של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, קובע שהתכנית תיבנה מרובד ביטוחי ראשון שעליו נרכשות הרחבות, ומפרט מה נכנס לרובד הראשון: הוצאות רפואיות בחו"ל, החזר הוצאות מיוחדות, חבות כלפי צד שלישי, וכיסוי לאיתור וחילוץ במדינות שבהן ניתן להפעילו.

בשתי השורות האחרונות מופיעה תוספת שאינה מופיעה בשאר: הכיסוי נכלל ברובד הראשון "אלא אם ביקש המבוטח שלא לכלול כיסוי זה". זהו כל ההבדל, וממנו נגזר המאמר הזה. איתור וחילוץ וחבות צד ג' הם שני הכיסויים היחידים שברירת המחדל שלהם היא "בפנים" ושהרגולציה מאפשרת להוציא אותם בבקשת המבוטח. הוצאות רפואיות והחזר הוצאות מיוחדות אינם ניתנים להוצאה כזו.

המשמעות המעשית היא שבמסך הרכישה, במקום שבו רוב הגולשים מסמנים ומדלגים, יש שתי החלטות אמיתיות שהמחוקק הפקיד בידיהם. שתיהן מוצגות בדרך כלל כשורה קטנה עם וי, ורק אחת מהן היא באמת שאלה של כסף. הכיסוי השלישי שבמאמר, המשך טיפול בישראל, אינו ברובד הראשון ואינו ברשימת ההרחבות שהחוזר מונה בשמן, ולכן כל חברה מטפלת בו אחרת. זה מסביר למה הוא הכי פחות אחיד מבין השלושה.

מה שמשותף לשלושתם הוא שאף אחד לא בודק אותם. הדיון בביטוח נסיעות מתנקז לשאלה אחת, גובה הכיסוי הרפואי, והמפה המלאה של כיסויי הבסיס מופיעה בהכל על ביטוח נסיעות לחו"ל. כאן נעסוק בשוליים, ונראה שדווקא בהם התעריפונים חלוקים.

מה זה איתור וחילוץ בביטוח נסיעות לחו"ל

בתמונה שלמעלה מטייל בודד הולך על שביל צר בשדה לבה, בלי נפש חיה בטווח של קילומטרים. זה המקום שבו הכיסוי הזה נכנס לפעולה, והוא לא מתחיל במסוק. הוא מתחיל בכך שאיש אינו יודע איפה אתם.

הפוליסות מגדירות את מקרה הביטוח כ"מקרה העלמות" ולא כפציעה, ומתארות תהליך מדורג. לפי פוליסת מדיכלל עולמי של כלל (מהדורת 11.2022), שהיא אחת הפוליסות המפורטות בנושא, הרצף הוא כזה: תוך שבעה ימים מקרות מקרה ההעלמות, ואחרי שהחברה קיבלה פרטים על מקום השהות האחרון, מתחיל בירור ראשוני מול משרד החוץ ומול אנשי קשר. אם בתום שבעה ימים נוספים המבוטח לא אותר, מתחיל בירור בשטח. אם גם הוא אינו מניב תוצאה בתוך שבעה ימים, החברה מקימה משלחת חיפושים שיוצאת לאזור ההעלמות.

לצד הרצף הזה יש מסלול מהיר. כשקיים ממצא חד משמעי שמצביע על צורך בפעולת חילוץ דחופה, החברה מדלגת על שלבי הבירור ופועלת מיד. שני הדברים האלה יחד מסבירים למה הכיסוי זול כל כך ביחס לסכום שהוא מכסה: ברוב המקרים המשאב הראשון שמופעל הוא טלפונים ובירורים, ולא מסוק.

שתי מגבלות שכדאי להכיר מראש, ושתיהן מופיעות במקורות הרשמיים ולא באותיות הקטנות של השיווק. הראשונה: החוזר עצמו מסייג את הכיסוי ל"מדינות שבהן ניתן להפעיל כיסוי זה", וגם בחומרי הראל מצוין שהאיתור והחילוץ אינם חלים בכמה מדינות המפורטות בפוליסה ובממשק הרכישה. השנייה: הוצאות איתור, חיפוש וחילוץ מכוסות רק אם אושרו על ידי החברה מראש. מי שיוזם חילוץ פרטי על דעת עצמו עלול לגלות שהוא מחוץ לכיסוי.

עכשיו למחיר. הטבלה מציגה את מחיר הכיסוי עצמו בכל מסלול, לנוסע בן 35 לאירופה, בלי פוליסת הבסיס:

הטבלה מחלקת את השוק לשניים. בארבעה משבעת המסלולים הכיסוי כלול במחיר הבסיס, כלומר התעריפון מתמחר אותו באפס ואין עליו תוספת. בשלושת הנותרים הוא שורה בתשלום, והפערים ביניהם גדולים: אצל שניים מהם 2 דולר לעשרה ימים, ואצל השלישי 4.4 דולר לאותה נסיעה. זהו פער של פי 2.2 על אותו כיסוי בדיוק, והוא הפער הגדול ביותר שמצאנו בין החברות בכיסוי בודד ברובד הראשון.

בנסיעה של שבועיים מדובר בהפרש של כשלושה דולר לנוסע, ובמשפחה של ארבעה בפחות מארבעה עשר דולר. זה לא סכום שמכריע בחירה, ולכן שווה לומר את זה במפורש: איתור וחילוץ אינו קריטריון לבחירת חברה. הוא כן קריטריון לקריאה נכונה של המחיר, וזה נושא הסעיף על הדירוג בהמשך. משקלו של הכיסוי כן גדל ביעדים שבהם הפעילות מתרחשת רחוק מהעיר ותגובת החירום בשטח מוגבלת, ובביטוח נסיעות לגיאורגיה הבאנו מקור רשמי שאומר זאת במפורש.

הגיל והיעד כמעט לא נוגעים במחיר, ומדרגה אחת כן

בדקנו את אותה טבלה בשלוש וריאציות. ליעד ארה"ב המספרים זהים ספרה בספרה לאלה שלאירופה, ולנוסע בן 70 הם זהים לאלה של בן 35. זו התנהגות שונה לגמרי מזו של פוליסת הבסיס, שבה המעבר בין מדרגות הגיל מכפיל את המחיר ובה נסיעה לארה"ב מייקרת את הבסיס במידה ניכרת.

המקום היחיד שבו הגיל כן משנה הוא המסלול היקר מבין השלושה, ושם דווקא בקצה הצעיר:

ההשוואה בין שתי הטבלאות מראה שהפער בן פי 2.2 קיים למבוגר בלבד. לילד המסלול היקר יורד לכ-2.2 דולר לעשרה ימים, כלומר לרמת שני האחרים בתוספת עשרה אחוזים, ואצל שני המסלולים האחרים המחיר זהה לילד ולמבוגר. זו עוד דוגמה לכך שההרחבות והכיסויים הנלווים אינם מתנהגים כמו פוליסת הבסיס, ובנושא הזה יש הרחבה שלמה בביטוח נסיעות לחו"ל למשפחה.

מתי הכיסוי הזה באמת רלוונטי? כשהיעד או הפעילות מוציאים אתכם מטווח הקליטה. טרק רב יומי, טיול מדברי או שטח פתוח הם המצב שהתמונה שלמעלה מתארת, ובחופשת סקי החילוץ מהמדרון הוא סיפור נפרד שמותנה גם ברכישת ההרחבה המתאימה. זה נכון גם ביעד שנראה כמו חופשת חוף: יום טרק בהרי טרודוס שבקפריסין מוציא אתכם מאותו טווח קליטה, גם כשהנסיעה כולה נמשכת סוף שבוע. שני המאמרים שנוגעים בזה ישירות הם למה ביטוח ספורט אתגרי שימושי בחו"ל ומה כולל ביטוח סקי וספורט חורף.

חבות צד ג' בחו"ל: הכיסוי שלא כדאי להסיר

חבות כלפי צד שלישי מכסה את החבות שלכם בגין נזק שגרמתם לגוף או לרכוש של אדם אחר. בחו"ל זה נשמע רחוק, ובפועל זה השבר שגרמתם לעובר אורח שהתנגש בכם על המדרכה, הכוס שהפלתם על מצלמה של מישהו, או ההתנגשות בין שני גולשים במדרון.

הכיסוי הזה כמעט אוניברסלי בתעריפונים שבידינו, ולכן הוא כמעט אינו מבדיל בין החברות. הטבלה מראה זאת בבירור:

בשישה משבעת המסלולים הכיסוי כלול במחיר הבסיס, ובשביעי הוא עולה 4 סנט ליום, כלומר 40 סנט לנסיעה של עשרה ימים. אם היינו עוצרים כאן, המסקנה הייתה ש"אין הבדל בין החברות" והיינו עוברים הלאה. אבל בכיסוי הזה השאלה המעניינת אינה איזו חברה לבחור, אלא מה לעשות במסך הרכישה.

מכיוון שהחוזר מתיר להוציא את הכיסוי מהרובד הראשון בבקשת המבוטח, חברות מציעות בפועל את האפשרות הזו. בחמש מתוך שש החברות מצאנו לכך מקור רשמי: הפניקס ומגדל כותבות זאת בעלוני התעריפים שלהן, הראל במסמך גבולות האחריות, מנורה בעמוד המוצר, ובפוליסה של כלל נכתב שהכיסוי יהיה בתוקף רק אם הוא מופיע מפורשות בדף פרטי הביטוח. אצל החברה השישית לא מצאנו מקור רשמי לאפשרות ההסרה, ולכן איננו כותבים שהיא מאפשרת אותה.

וכאן מגיע הנתון שהופך את זה מדעה לעצה. בעלון התעריפים הרשמי של הפניקס (מהדורת פוליסה 2024) מופיעה שורת הוצאות צד שלישי, ולצידה כתוב שהיא כלולה בפוליסה הבסיסית למעט כשהמבוטח בוחר להסיר את הכיסוי, ללא קיזוז הפרמיה. במילים אחרות, החברה עצמה מצהירה שההסרה אינה מחזירה כסף. אותו דבר עולה מהטבלה שלמעלה בשישה משבעת המסלולים: התעריפון מתמחר את הכיסוי באפס, ולכן אין ממה לקזז.

מהצד השני של המשוואה יש סכום. לפי הפוליסה של כלל, גבול האחריות לחבות צד שלישי הוא 150,000 דולר לכל תקופת הנסיעה, עם השתתפות עצמית של 50 דולר, והוצאות משפט סבירות משולמות מעבר לגבול האחריות בכפוף להסכמת החברה מראש על זהות עורך הדין. לפי מסמך גבולות האחריות של הראל, גבול האחריות אצלה זהה, 150,000 דולר. סכום הנזק שאדם יכול לגרום בטעות אינו קשור למחיר שהוא שילם על הפוליסה, וסעיף הוצאות המשפט הוא לרוב מה שמורגש קודם.

המסקנה המעשית: אל תסירו את חבות צד ג' במסך הרכישה. בשישה משבעת המסלולים ההסרה חוסכת אפס, ובשביעי היא חוסכת 40 סנט בנסיעה של עשרה ימים. ⚠️ שימו לב שההיגיון הזה אינו חל אוטומטית על איתור וחילוץ. שם ההסרה כן מחזירה כסף אמיתי, בין 2 ל-4.4 דולר לנסיעה של עשרה ימים, ולכן ויתור עליו הוא החלטה כלכלית לגיטימית של מי שנוסע לעיר ולא לשטח, ולא טעות.

מה חבות צד ג' לא מכסה

לכיסוי הזה יש רשימת חריגים ארוכה יחסית, וכדאי להכיר את שלושת הבולטים שבה כי הם מכסים מצבים שנוסעים מניחים שהם בפנים. לפי הפוליסה של כלל, הכיסוי אינו חל על חבות הנובעת מבעלות, חזקה או שימוש בכלי רכב מנועי, כלי טיס או כלי שיט, לרבות תאונת דרכים; אינו חל על חבות כלפי בני משפחתו של המבוטח; ואינו חל על נזק לרכוש שנמצא בשימושו או בהשגחתו של המבוטח.

לחריג הראשון יש משמעות מעשית גדולה. מי ששוכר רכב, קטנוע או אופנוע ים בחו"ל אינו מוגן בפרק הזה על נזק שייגרם לצד שלישי מהשימוש בו, וזה עניין לביטוח שנרכש מול חברת ההשכרה או להרחבה נפרדת לביטול ההשתתפות העצמית ברכב שכור. החריג השלישי אומר שנזק לחדר במלון או לציוד שהושאל לכם אינו נופל תחת הפרק הזה. החריגים המדויקים נקבעים בפוליסה ומשתנים בין החברות, ולכן שווה לקרוא את הפרק לפני נסיעה שכוללת נהיגה או ספורט ימי. ביעדים שבהם קטנוע הוא אמצעי התחבורה הרגיל, כמו בתאילנד, נוסף לכך גם סעיף הרישיון שבפוליסה, שנוגע לכיסוי שלכם עצמכם ולא רק של צד שלישי.

המשך טיפול בישראל אחרי חזרה מחו"ל

נשברה לכם יד בחו"ל, קיבלתם טיפול ראשוני, טסתם הביתה, וכאן מתחיל השלב הארוך: גבס, מעקב, פיזיותרפיה. ביטוח הנסיעות מכסה טיפול בחו"ל, ולכן ברירת המחדל היא שהחלק הזה עובר למערכת הבריאות ולביטוחי הבריאות שלכם. חלק מהחברות מכסות בכל זאת הוצאות שנעשו בישראל בהמשך לאירוע שקרה בחו"ל, וזה הכיסוי הכי פחות אחיד מבין השלושה שבמאמר.

הסיבה לחוסר האחידות מבנית. הכיסוי הזה אינו חלק מהרובד הראשון שהחוזר מגדיר, ואינו מופיע ברשימת ההרחבות שהחוזר מונה בשמן. לכן כל חברה בוחרת בעצמה אם לתת אותו, ואם כן, האם כחלק מהבסיס או כשורה בתשלום. הטבלה מראה את שלושת המצבים בבת אחת:

שני מסלולים כוללים את הכיסוי במחיר הבסיס, אחד מוכר אותו בתוספת תשלום, ולארבעה הנותרים אין שורה בתעריפון שבידינו. הניסוח האחרון חשוב: "לא בתעריפון שבידינו" הוא אמירה על ההזנה שלנו ולא הצהרה שלחברה אין כיסוי. ייתכן שהיא מציעה אותו בערוצי המכירה שלה, ובמקרה כזה הוא פשוט לא הגיע לתעריפון שקיבלנו.

מה שכן ידוע בשמות ובסכומים מגיע מהמקורות הרשמיים. לפי מסמך גבולות האחריות של הראל (מהדורת 12.2024), המשך טיפול בישראל עקב אירוע תאונתי שאירע בחו"ל מכוסה עד 10,000 דולר, מתוכם עד 6,000 דולר לפיזיותרפיה, בתוקף ל-120 יום מהחזרה לארץ. לפי עמוד המוצר של מנורה, פוליסת הבסיס שלה כוללת המשך טיפול בישראל בעקבות אירוע תאונתי בחו"ל. ולפי עלון התעריפים של הפניקס, הכיסוי מוצע בתוספת תשלום ומכסה הוצאות רפואיות שבוצעו בישראל בשלושת החודשים שמיום החזרה, עד 5,000 דולר.

בטבלה יש פרט אחד שקל לפספס והוא הבדל אמיתי בין השורה בתשלום לשורות שכלולות בבסיס. המסלול שגובה על הכיסוי עוצר בתקרה לנסיעה: המחיר עולה עם כל יום עד שהוא מגיע לתקרה של 10 דולר, ומשם הוא אינו מתייקר עוד. בעמודת 21 הימים כבר רואים את זה. המשמעות היא שדווקא בנסיעה ארוכה הכיסוי הזה מתומחר טוב יחסית, וגם שהמסלול החסכוני של אחת החברות אינו מופיע שם כלל, מפני שהוא מוגבל ל-14 ימי ביטוח מלכתחילה.

שתי הבהרות שמונעות אכזבה. ראשית, כל שלושת המקורות מדברים על אירוע תאונתי שאירע בחו"ל, ולא על כל מקרה רפואי. שנית, זהו כיסוי מוגבל בזמן ובסכום, והוא אינו תחליף לביטוחי הבריאות שלכם בישראל. הסכומים, התקופה והתנאים המחייבים הם אלה שבפוליסה. שאלה קרובה נדונה גם בביטוח נסיעות עם מצב רפואי קיים.

מה שלושת הכיסויים עושים לדירוג המחירים

עד כאן כל כיסוי נבדק לחוד, וכל אחד מהם נראה זניח. הנקודה המעניינת נפתחת כשמחברים אותם חזרה למחיר הפוליסה. הטבלה הבאה היא פרמיית הבסיס בלבד, בלי אף הרחבה, לאותו נוסע ולאותו יעד:

עכשיו אפשר לעשות את החשבון בעצמכם, בנסיעה של עשרה ימים. קחו מהטבלה הזו את מחיר הבסיס של כל מסלול, והוסיפו לו את מה שאותו מסלול גובה על שני הכיסויים שבטבלאות הקודמות. ארבעת המסלולים שכוללים את שניהם באפס אינם זזים. שלושת הנותרים כן.

התוצאה: המסלול שהיה השני הזול בפוליסת הבסיס יורד למקום הרביעי אחרי שמוסיפים לו את שני הכיסויים, מפני שהוא היחיד שגובה על שניהם ובשיעור הגבוה ביותר. במקביל, המסלול שהיה חמישי מתחלף עם זה שמעליו. המסלול הזול ביותר בבסיס נשאר הזול ביותר גם אחרי התוספת, אבל מי שנמצא אחריו מתחלף, וההפרש בין השניים גדל מכ-0.7 דולר לכ-1.4 דולר.

זה לא סכום גדול, וזו בדיוק הנקודה. במבט שטחי המסקנה היא שההפרשים כאן זניחים ולכן אין טעם להסתכל עליהם. במבט מעמיק יותר, כשההפרש בין המקום הראשון לרביעי בפוליסת הבסיס הוא כמה דולרים בלבד, תוספת של דולרים בודדים מספיקה כדי להזיז את הסדר. השוואה שמציגה רק את פרמיית הבסיס אינה משקרת, אבל היא גם אינה המחיר שתשלמו.

נקודה אחת נוספת שנוגעת רק לחברה אחת: לפי עלון התעריפים של הפניקס, הנחת הרכישה הדיגיטלית שלה חלה על מחיר הבסיס בלי רכיב האיתור והחילוץ, שעלותו 0.2 דולר ליום. ההפרש הנובע מכך קטן מדולר בנסיעה של עשרה ימים ואינו משנה את הסדר שתיארנו, אבל הוא מסביר פער קטן שעשוי להופיע בין המחיר שאנחנו מציגים לבין המחיר במסך הרכישה שלה.

מה לבדוק לפני שמאשרים את הרכישה

1. אל תסירו את חבות צד ג'. בשישה משבעת המסלולים ההסרה חוסכת אפס, ובשביעי 40 סנט בנסיעה של עשרה ימים.
2. החליטו על איתור וחילוץ לפי אופי הנסיעה ולא לפי המחיר. בנסיעה עירונית זה ויתור סביר; בטרק, במדבר או בשטח פתוח זה בדיוק הכיסוי שנועד למצב.
3. בדקו אם היעד שלכם נכלל. הכיסוי חל רק במדינות שבהן ניתן להפעיל אותו, והרשימה מופיעה בפוליסה ובממשק הרכישה.
4. אל תיזמו חילוץ פרטי בלי אישור מראש. הוצאות איתור וחילוץ מכוסות רק באישור מוקדם של החברה, ומספר המוקד נמצא בערכת הנסיעה.
5. שוכרים רכב או כלי שיט? אל תסתמכו על צד ג'. הפרק הזה אינו חל על חבות הנובעת משימוש בכלי רכב מנועי, ולכיסוי הזה נדרש הסדר נפרד.
6. אם המשך הטיפול בארץ חשוב לכם, בדקו זאת ישירות מול החברה. הכיסוי אינו אחיד, ובחלק מהמסלולים הוא כלל אינו מופיע בתעריפון שבידינו.

את התעריפון המלא של כל חברה, כולל רמת השירות שלה וההרחבות שהיא מוכרת, אפשר לראות בעמודי החברות: ביטוח נסיעות לחו"ל של מגדל, ביטוח נסיעות לחו"ל של הפניקס, ביטוח נסיעות לחו"ל של הראל, ביטוח נסיעות לחו"ל של כלל, ביטוח נסיעות לחו"ל של מנורה וביטוח נסיעות לחו"ל של פספורטכארד. ליעדים שבהם המרחק מהיישוב הוא חלק מהחוויה, כמו האיים ביוון והמדבר באיחוד האמירויות, יש עמודי יעד ייעודיים שנוגעים גם בפינוי ובמרחק ממרכז רפואי.

שאלות נפוצות על הכיסויים שמעבר לרפואה

סיכום

שלושת הכיסויים שמעבר לרפואה מתנהגים אחרת זה מזה, ולכן גם הפעולה בהם שונה. בחבות צד ג' הפעולה היא לא לגעת: בשישה משבעת המסלולים ההסרה חוסכת אפס, ואחת החברות אף כותבת בעלון שלה שההסרה נעשית ללא קיזוז הפרמיה. באיתור וחילוץ הפעולה היא להחליט לפי אופי הנסיעה, כי שם ההסרה כן מחזירה כסף ובשוק יש פער של פי 2.2 בין הגובות עליו. ובהמשך טיפול בישראל הפעולה היא לברר, כי הכיסוי אינו אחיד ובחלק מהמסלולים הוא כלל אינו מופיע בתעריפון שבידינו. הצעד המעשי לכולם אחד: להשוות עם הכיסויים מסומנים ולא רק לפי פרמיית הבסיס, כי כמה דולרים מספיקים כאן כדי להזיז מסלול בדירוג.