ביטוח מנהלים הוא חוזה אישי בין החוסך לחברת ביטוח, שמנהל חיסכון פנסיוני לגיל פרישה ומצרף אליו כיסוי למקרה מוות וכיסוי לאובדן כושר עבודה. התנאים נקבעים במועד ההצטרפות, ולכן פוליסות מדורות שונים נבדלות זו מזו מהותית: בפוליסות שהונפקו עד סוף 2012 עשוי להיות מקדם קצבה מובטח, ובפוליסות שהונפקו עד סוף 2003 קיים גם רכיב דמי ניהול משתנה.

להרחבה: ביטוח מנהלים - מה זה ואיך זה עובד.

דמי הניהול שמופיעים בטבלה כאן הם הרכיב הקבוע. בפוליסות שהונפקו בין 1991 לסוף 2003 גובה חברת הביטוח בנוסף 15% מהרווח הריאלי, רכיב שאינו מופיע בדוח השנתי ואינו מוצג באף כלי השוואה בשוק. העלות בפועל באותן פוליסות היא 1.34% עד 1.64% בחישוב לחמש שנים, מול 0.58% עד 0.64% המוצהרים.

הרכיב הזה נגבה רק על רווח ריאלי חדש, ובתקופה של הפסד אינו נגבה כלל עד שהחיסכון חוזר לשיא הקודם ומכסה את ההפסד שנצבר. לכן הוא אינו קבוע משנה לשנה, ואי אפשר להציג אותו כמספר יחיד. להרחבה: דמי הניהול האמיתיים בביטוח מנהלים ותיק.

מועד ההנפקה קובע את שיעור דמי הניהול, את קיומו של רכיב דמי הניהול המשתנה ואת הבטחת מקדם הקצבה. בסרגל הסינון שבדף זה אפשר לסנן לפי תקופת הקמה בשלוש תקופות: פוליסות שהונפקו בשנים 1990 עד 1991, בשנים 1992 עד 2003, ומשנת 2004 ואילך.

שימו לב לשני תאריכים שכמעט כל המקורות מבלבלים ביניהם: ב-1 ביוני 2001 השתנתה הבטחת מקדם הקצבה מ-120 קצבאות ל-240, וב-31 בדצמבר 2003 הסתיים שיווקן של הפוליסות המשתתפות ברווחים. שתי תכונות שונות לגמרי. להרחבה: טבלת דורות פוליסות ביטוח המנהלים.

שני המוצרים נועדו לחיסכון פנסיוני ולתשלום קצבה חודשית בגיל פרישה, אך יש ביניהם הבדלים מהותיים. ביטוח מנהלים מנוהל על ידי חברת ביטוח ומבוסס על חוזה אישי מול המבוטח, ולכן הכיסויים והתנאים גמישים יותר וניתנים להתאמה אישית. קרן פנסיה פועלת בעקרון של ערבות הדדית בין העמיתים, הכיסויים בה אחידים יחסית, ודמי הניהול בה לרוב נמוכים יותר.

הבדל מרכזי הוא מקדם הקצבה: בקרן פנסיה הוא אינו מובטח ומתעדכן לפי תוחלת החיים, ואילו בפוליסות ביטוח מנהלים ותיקות הוא עשוי להיות מובטח. הבחירה בין השניים תלויה בגיל, במצב הבריאותי, בצורכי הכיסוי הביטוחי וברמת ההכנסה.

להרחבה למי שרוצה להתעמק ראו: מה זו קרן פנסיה ומה היא נותנת לחוסך.

למרות ששני המוצרים נמכרים על ידי חברות ביטוח, הם שונים זה מזה במהותם. ביטוח מנהלים הוא מכשיר פנסיוני לטווח ארוך הכולל רכיב ביטוחי (ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה), הטבות מס על ההפקדה, ותשלום כקצבה בגיל פרישה. פוליסת חיסכון, לעומת זאת, היא מוצר חיסכון טהור - ללא רכיב ביטוחי וללא הטבת מס על ההפקדה, נזילה לחלוטין (ניתן למשוך בכל עת) ומיועדת לחיסכון לטווח בינוני. בקצרה: ביטוח מנהלים נועד לפנסיה, ופוליסת חיסכון נועדה לחיסכון גמיש ונזיל.

להרחבה למי שרוצה להתעמק ראו: מה זו פוליסת חיסכון ולמה היא פופולרית.

מקדם קצבה הוא המספר שבו מחלקים את הסכום שנצבר בחיסכון כדי לחשב את הקצבה החודשית שתתקבל בפרישה. ככל שהמקדם נמוך יותר - הקצבה החודשית גבוהה יותר. המקדם מחושב לפי תוחלת החיים הצפויה, וככל שתוחלת החיים עולה המקדם גדל והקצבה קטנה.

"מקדם קצבה מובטח" פירושו שהמקדם נקבע ונעול כבר במועד ההצטרפות לפוליסה ואינו מושפע מעליית תוחלת החיים בעתיד. זהו יתרון משמעותי - חוסך עם מקדם מובטח ותיק עשוי לקבל קצבה גבוהה יותר מחוסך זהה ללא מקדם מובטח. לכן חשוב מאוד לבדוק אם הפוליסה שלכם כוללת מקדם קצבה מובטח לפני שמבצעים בה שינויים.

מקדם הקצבה קובע את גובה הקצבה החודשית. הבטחת הקצבה היא תכונה נפרדת: היא קובעת מספר מינימלי של קצבאות שישולמו, גם אם הפורש נפטר לפני כן, וביתרה ממשיכים המוטבים.

בפוליסות שהונפקו עד מאי 2001 ההבטחה הייתה 120 קצבאות, ומיוני 2001 היא עלתה ל-240. זהו מרכיב ממשי בשווי הפוליסה, והוא נופל כמעט תמיד מהדיון הציבורי שמתמקד במקדם בלבד. להרחבה: הבטחת קצבה: 60, 120, 180 או 240 קצבאות.

בחלק מהפוליסות הוותיקות מקדם הקצבה המובטח צמוד למסלול או לפוליסה עצמה, ומעבר בין מסלולים או בין פוליסות עלול להפקיע אותו. מי שמחליף מסלול כדי לשפר תשואה, או מנייד כדי לחסוך בדמי ניהול, עלול לוותר בדרך על מקדם ששווה לו הרבה יותר.

התנאי המדויק תלוי בפוליסה ובחברה המנהלת ואינו זהה בכולן. יש כאן שאלה שכדאי לברר מול החברה לפני כל שינוי, גם כשהשינוי נראה טכני לחלוטין. להרחבה: מה מפקיע מקדם קצבה מובטח.

בינואר 2013 אסר משרד האוצר על חברות הביטוח לשווק ללקוחות חדשים ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח. המשמעות: פוליסות שהונפקו עד סוף 2012 עשויות לכלול מקדם קצבה מובטח, בעוד שבפוליסות חדשות יותר מקדם הקצבה ייקבע רק במועד הפרישה - וקרוב לוודאי יהיה גבוה יותר (כלומר קצבה חודשית נמוכה יותר), בשל עליית תוחלת החיים.

אם ברשותכם פוליסה ותיקה עם מקדם קצבה מובטח, מדובר בנכס בעל ערך שכדאי לשמר. כל החלטה על ניוד או שינוי בפוליסה כזו צריכה להישקל בזהירות כדי לא לאבד את ההטבה.

בבחירת ביטוח מנהלים כדאי לבחון כמה פרמטרים יחד ולא רק אחד: תשואות לטווח ארוך (5 שנים, ולפחות 3), מדד שארפ (תשואה ביחס לסיכון), דמי הניהול - גם מההפקדות וגם מהצבירה, מסלול ההשקעה המתאים לגילכם ולרמת הסיכון הרצויה, וגודלה ויציבותה של החברה המנהלת. אם ברשותכם פוליסה ותיקה עם מקדם קצבה מובטח, יש להביא זאת בחשבון לפני כל מעבר. מומלץ להשוות מספר פוליסות באותו מסלול השקעה, כדי שההשוואה תהיה הוגנת.

תשואות נמדדות לאורך זמן, ולא לפי חודש או שנה בודדים. תנודתיות קצרת-טווח ומשברים זמניים נבלעים בתמונה הכוללת כשבוחנים תקופה ארוכה, ולכן מומלץ למדוד תשואות על פני 5 שנים ומעלה, או לפחות 3 שנים. חשוב להשוות פוליסות באותו מסלול השקעה - אין טעם להשוות מסלול מנייתי למסלול אג"חי. שימו לב שהתשואה המוצגת היא ברוטו; הרווח האמיתי הוא התשואה בניכוי דמי הניהול.

מדד שארפ מודד את התשואה ביחס לסיכון (התנודתיות) שנלקח כדי להשיגה. ככל שהמדד גבוה יותר, הפוליסה השיגה תשואה טובה יותר לכל יחידת סיכון - כלומר ביצועים יציבים יותר. המדד מחושב על ידי חיסור ריבית חסרת סיכון מהתשואה, וחלוקת התוצאה בסטיית התקן של התשואה (מדד לתנודתיות).

כשמשווים שתי פוליסות עם תשואה דומה, עדיף לבחור בזו עם מדד שארפ גבוה יותר - היא השיגה את התשואה בסיכון נמוך יותר. המדד חשוב במיוחד למי שמתקרב לגיל פרישה ומעדיף יציבות.

יתרת הנכסים משקפת את גודל הפוליסה - כמה כסף היא מנהלת וכמה חוסכים בחרו בה. לגודל יש יתרונות וחסרונות: היתרון העיקרי הוא יציבות, שחשובה במיוחד בתקופות משבר, ואילו החיסרון האפשרי הוא פחות גמישות בניהול ההשקעות בגופים גדולים מאוד. יתרת נכסים יכולה לשמש אינדיקציה לאמון המשקיעים ולאיתנות החברה המנהלת, אך אין להסתמך עליה לבדה - חשוב לשקלל אותה יחד עם התשואות, מדד שארפ ודמי הניהול.

בביטוח מנהלים נגבים שני סוגי דמי ניהול: דמי ניהול מההפקדות (אחוז מכל הפקדה חודשית) ודמי ניהול מהצבירה / הנכסים (אחוז שנתי מכלל החיסכון). שניהם משפיעים על הרווח הסופי, ולכן יש להשוות את שניהם. דמי הניהול נגבים תמיד - גם כשהפוליסה מרוויחה וגם כשהיא מפסידה - ולכן הפרש קטן לכאורה מצטבר לסכומים משמעותיים לאורך שנים. דמי הניהול ניתנים למשא ומתן; כדאי לדרוש לכל הפחות את הממוצע בשוק ובוודאי לא יותר ממנו. זכרו שהרווח האמיתי הוא התשואה בניכוי דמי הניהול.

ביטוח מנהלים מציע מגוון מסלולי השקעה הנבדלים ברמת הסיכון ובהרכב הנכסים: ממסלולים מנייתיים (סיכון גבוה ופוטנציאל תשואה גבוה לטווח ארוך), דרך מסלולים כלליים ומשולבים, ועד מסלולים סולידיים מבוססי אג"ח וכספיים. קיימים גם מסלולים תלויי-גיל, שבהם רמת הסיכון יורדת אוטומטית ככל שמתקרבים לגיל פרישה, וכן מסלולים מתמחים כמו עוקבי מדדים (S&P 500 ועוד) ומסלולים על פי הלכה.

ניתן לעבור בין מסלולים בכל עת באמצעות פנייה לחברת הביטוח, והמעבר בין מסלולים אינו אירוע מס. בחרו מסלול שמתאים לטווח החיסכון שלכם ולרמת הסיכון שאתם מוכנים לקחת.

כן, ניתן לנייד ביטוח מנהלים בין חברות ביטוח. עם זאת, אם ברשותכם פוליסה ותיקה עם מקדם קצבה מובטח - יש לנהוג בזהירות רבה: מעבר לא מושכל עלול לגרום לאיבוד המקדם המובטח, שהוא נכס יקר ערך. בעקבות החלטת משרד האוצר משנת 2015 ניתן לנייד פוליסה עם מקדם קצבה מובטח לפוליסה אחרת תוך שמירה על מקדם דומה, כאשר התחרות העיקרית היא על גובה דמי הניהול.

לפני ניוד חשוב לבדוק את דמי הניהול המוצעים (כולל פרמיות נלוות), את מקדמי הקצבה ואת הכיסויים הביטוחיים, ומומלץ להתייעץ עם סוכן או משווק פנסיוני מורשה. להרחבה ראו: ניוד ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח.

ההחלטה אינה בינארית. עומדות ארבע אפשרויות: להמשיך כרגיל, לנייד את הצבירה למוצר אחר, להקפיא את ההפקדות ולהשאיר את הצבירה בפוליסה תחת התנאים המקוריים, או לבצע ניוד חלקי.

האפשרות השלישית כמעט אינה מדוברת, ולעיתים היא המתאימה ביותר: ההפקדות החדשות מופנות למוצר זול יותר, בעוד הצבירה הקיימת נשארת במקומה עם התנאים שלה. להרחבה: ארבע האפשרויות למי שמחזיק פוליסה ותיקה.

בנוסף לחיסכון, ביטוח מנהלים כולל בדרך כלל שני כיסויים ביטוחיים עיקריים: ביטוח חיים (ריסק), המבטיח תשלום לשאירים במקרה מוות של המבוטח, וכיסוי לאובדן כושר עבודה, המספק קצבה חודשית אם המבוטח אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה או תאונה. היקף הכיסויים ועלותם משתנים בין הפוליסות ומשפיעים על החלק מההפקדה שמופנה לחיסכון לעומת הביטוח. בבחירת פוליסה כדאי לוודא שהכיסויים תואמים את הצרכים האישיים והמשפחתיים שלכם, ולא לשלם על כיסויים מיותרים שמכרסמים בחיסכון.

ביטוח מנהלים נהנה מהטבות מס משמעותיות הן בשלב ההפקדה והן בשלב המשיכה. בהפקדה - שכירים ועצמאים זכאים לזיכוי ולניכוי מס על הפקדות עד תקרה שנקבעת בחוק ומתעדכנת מעת לעת. במשיכה - קצבה חודשית בגיל פרישה זכאית לפטור ממס עד תקרה מסוימת. הטבות המס נועדו לעודד חיסכון פנסיוני ארוך טווח, ולכן משיכת כספים שלא כדין (לפני גיל פרישה ושלא כקצבה) עלולה לגרור חיוב מס גבוה. מאחר שדיני המס מורכבים ומשתנים, מומלץ להיוועץ באיש מקצוע לגבי מצבכם האישי.

ביטוח מנהלים נועד לתשלום קצבה חודשית בגיל פרישה. הסכום שנצבר מחולק במקדם הקצבה כדי לקבוע את גובה הקצבה החודשית - ולכן מקדם קצבה מובטח ונמוך מיטיב עם החוסך. בפוליסות מסוימות, בעיקר ותיקות, ייתכנו אפשרויות נוספות כמו היוון חלק מהכספים (משיכת סכום חד-פעמי) בכפוף לתנאים ולמיסוי. משיכת כספים לפני גיל פרישה ושלא כקצבה נחשבת "משיכה שלא כדין" ועלולה להיות חייבת במס גבוה. להחלטות על אופן המשיכה יש השפעה ארוכת טווח על ההכנסה בפרישה, ולכן מומלץ להתייעץ עם יועץ או משווק פנסיוני לפני שמחליטים.