עודכן בתאריך: 30/08/2026

בשנת 2023 עלתה פוליסת מגדל קרן י' ב-9.01%, ובחישוב שאנחנו מריצים על התשואות החודשיות שלה בפועל, הרכיב המשתנה שנגבה בה באותה שנה היה אפס. שנה טובה, ובכל זאת חברת הביטוח לא הייתה רשאית לקחת ממנה שקל אחד מעבר לדמי הניהול הקבועים. הסיבה אינה ותרנות אלא תקנה, והיא אותה תקנה בדיוק שגורמת לכך שבשנה טובה שמגיעה אחריה נגבה הרבה יותר מהממוצע.

כל המספרים במאמר מחושבים מהתשואות החודשיות בפועל של הפוליסות ומסדרת מדד המחירים לצרכן, לתקופה ינואר 2019 עד נובמבר 2025. הנתונים על גבייה בפועל בענף לקוחים מהדוחות הכספיים של המבטחים ומהעיתונות הפיננסית, והם מקושרים במקומם.

שלוש שנים שבהן לא נגבה רכיב משתנה

בפוליסות ביטוח מנהלים שהונפקו בין 1991 לסוף 2003 גובה חברת הביטוח, מעבר לדמי הניהול הקבועים, גם 15% מהרווח הריאלי. זה מרכיב יקר, ורוב הזמן הוא נגבה. אבל בין ינואר 2022 לאוקטובר 2024 הוא לא נגבה כלל, 34 חודשים ברצף.

לא בגלל מבצע ולא בגלל החלטה של החברה. בגלל תקנה שקובעת שאחרי הפסד אי אפשר לחזור ולגבות עד שהחיסכון מכסה את מלוא ההפסד שנצבר. המנגנון הזה נקרא קיזוז הפסדים, והוא מגן על החוסך בדיוק בשנים שבהן הוא הכי צריך הגנה.

מה קרה בין ינואר 2022 לאוקטובר 2024

2022 הייתה שנת ירידות בשווקים, ובמקביל עלה מדד המחירים לצרכן. שני הדברים יחד יצרו הפסד ריאלי גדול. בחישוב שאנחנו מריצים על התשואות החודשיות בפועל של פוליסת מגדל קרן י', התשואה הנומינלית באותה שנה הייתה מינוס 5.95% והתשואה הריאלית מינוס 10.79%.

מאותה נקודה ואילך הפוליסה הייתה צריכה קודם לטפס בחזרה. היא עשתה זאת לאורך 2023 ורוב 2024, ורק בנובמבר 2024 היא עברה שוב את השיא הריאלי הקודם שלה. עד אז נגבו רק דמי הניהול הקבועים.

אותו דבר קרה, בקנה מידה קטן יותר, גם במשבר של תחילת 2020: תשעה חודשים רצופים באותה שנה שבהם לא נגבה רכיב משתנה.

החברה לא ויתרה, היא לא הייתה רשאית לגבות

הניסוח הזה חשוב, כי הוא משנה את מה שהמספר אומר. גביית הרכיב המשתנה מותנית ברווח ריאלי חדש, וכשאין רווח כזה אין על מה לגבות. הכלל קבוע בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), תשמ"ב-1981, ולא בהחלטת מדיניות של חברה כזו או אחרת.

המשמעות המעשית היא שאותו מנגנון עצמו פועל גם בכיוון ההפוך. אם בשנה רעה לא נגבה דבר, אז בשנה טובה שמגיעה אחרי שהפער נסגר נגבה מלוא ה-15% על כל הרווח הריאלי החדש. זה החלק שקל לפספס, והוא הנושא של ההיפוך בהמשך.

למי מכם יש בכלל רכיב משתנה

לא לכל מי שמחזיק ביטוח מנהלים. הרכיב המשתנה קיים רק בדור אחד של פוליסות, וזה הדור שהונפק בין 1991 לסוף 2003. בפוליסות שהונפקו עד 1990 לא היה רכיב כזה, ובפוליסות משנת 2004 ואילך דמי הניהול קבועים בלבד. הפירוט המלא של הדורות נמצא בטבלת דורות הפוליסות.

שני סימנים מעשיים שאפשר לזהות בדוח השנתי: דמי ניהול מהצבירה בסביבות 0.6%, ואפס דמי ניהול מההפקדה. הצירוף הזה כמעט תמיד מעיד על הדור המשתתף ברווחים. אפשר גם לסנן לפי תקופת ההקמה בהשוואת ביטוחי מנהלים ולראות את הפוליסה עצמה.

איך עובד מנגנון קיזוז ההפסדים

שלושה כללים מרכיבים את המנגנון, וכל אחד מהם משנה את התוצאה בנפרד.

הרווח נמדד ריאלית, אחרי המדד

הבסיס לחישוב אינו התשואה שרואים בדוח אלא מה שנשאר ממנה אחרי מדד המחירים לצרכן. בשנה שבה התיק עלה ב-9% והמדד עלה ב-3%, הרווח הריאלי הוא כשישה אחוזים, וה-15% נגבים מהם בלבד.

זה גם מסביר למה 2022 הייתה גרועה כל כך בחישוב הזה: הירידה בשווקים והאינפלציה פעלו יחד. מינוס 5.95% נומינלית הפכו למינוס 10.79% ריאלית, כמעט כפול.

קו השיא, ולמה שנה חיובית לא תמיד מספיקה

חברת הביטוח רשאית לגבות רק על רווח שמעל השיא הקודם של החיסכון. השיא הזה נשאר במקומו גם אחרי ירידה, וזה מה שיוצר את הפער: כל הדרך חזרה אל השיא היא רווח שאינו נגבה, כי הוא רק מכסה הפסד קודם.

לכן שנה חיובית אחרי הפסד אינה מספיקה בהכרח. אם ההפסד הריאלי היה 10.79% ובשנה שאחריה הרווח הריאלי היה 5.79%, החיסכון עדיין מתחת לשיא, והרכיב המשתנה נשאר אפס.

החישוב נעשה חודש בחודשו

המנגנון אינו מסתכל על השנה כיחידה אחת אלא על כל חודש בנפרד. בחודש שבו החיסכון עולה מעל השיא נגבה הרכיב המשתנה על העלייה, ובחודש שבו הוא יורד לא נגבה דבר והשיא נשאר במקומו.

כך יכולה שנה להסתיים בתשואה חיובית יפה ובכל זאת לשאת רכיב משתנה נמוך, אם הרווח שלה התפזר על חודשים שרובם עדיין מתחת לשיא. זה בדיוק מה שקרה ב-2024.

הטעות הנפוצה: 15% מהתשואה

החישוב שמסתובב באינטרנט הוא להכפיל את התשואה השנתית ב-15% ולהוסיף לדמי הניהול הקבועים. הוא מנפח את התוצאה משמעותית, כי הוא מתעלם משני הכללים שלמעלה.

שתי דוגמאות מאותה פוליסה. בשנת 2021 התשואה הנומינלית הייתה 15.02%, והחישוב התמים היה נותן רכיב משתנה של 2.25%. בפועל, אחרי המדד ואחרי החישוב החודשי, הוא היה 1.67%. ובשנת 2023 התשואה הנומינלית הייתה 9.01%, החישוב התמים היה נותן 1.35%, והמספר האמיתי היה אפס.

המספרים: שבע שנים בפוליסה אחת

כדי לראות את המנגנון עובד צריך מספרים אמיתיים, ולאורך זמן. התרשים שבראש המאמר והטבלה שכאן מציגים את אותה פוליסה, מגדל קרן י', שבע שנים ברצף.

מה נגבה בכל שנה

העמודה השמאלית היא דמי הניהול הקבועים בתוספת הרכיב המשתנה, כלומר מה שהחיסכון שילם בפועל באותה שנה.

חישוב סופרמרקר מהתשואות החודשיות של הפוליסה כפי שהן מדווחות במאגר שמזין את השוואת ביטוחי המנהלים של סופרמרקר, ומסדרת מדד המחירים לצרכן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לתקופה ינואר 2019 עד נובמבר 2025. הסימולציה מיישמת את כלל קיזוז ההפסדים החודשי עם 15% מהרווח הריאלי מעל השיא, ואת דמי הניהול הקבועים של הפוליסה, 0.64% לשנה. זהו חישוב מנתוני תשואה שפורסמו ולא דיווח של חברת הביטוח על גבייה בפועל, והוא אינו תחזית לשנים הבאות. השיעור שנגבה מכם אישית תלוי בתנאי הפוליסה שלכם ובמועד ההצטרפות.

2023: תשואה של 9% ורכיב משתנה אפס

השורה שמסבירה הכי טוב את המנגנון היא 2023. הפוליסה עלתה ב-9.01% נומינלית ו-5.79% ריאלית, שנה טובה לכל דבר, ובכל זאת לא נגבה בה שקל אחד של רכיב משתנה. הסיבה היא שההפסד של 2022 היה גדול מהרווח של 2023, והחיסכון עדיין לא חזר לשיא.

גם 2024 מספרת את אותו סיפור בגרסה חלשה יותר: תשואה ריאלית של 8.99%, אבל רכיב משתנה של 0.42% בלבד, כי רק בנובמבר החיסכון עבר סוף סוף את השיא. עשרה מתוך שנים עשר החודשים באותה שנה עדיין לא נשאו גבייה.

ומה זה היה בכסף, בענף כולו

הדבר הזה לא קרה רק בפוליסה אחת. הוא הופיע בדוחות הכספיים של כל המבטחים, וסכומיו התפרסמו.

הפער הזה נסגר במהלך 2024, וזה בדיוק הרגע שבו הכיוון מתהפך.

ההיפוך: בשנה טובה נגבה הרבה יותר

עד כאן המאמר קרא כמו חדשות טובות. הוא לא. אותו מנגנון שהגן על החיסכון בשנים הרעות הוא גם מה שמייקר אותו בשנים הטובות, וזה החלק שכדאי להבין לפני שמסיקים מסקנה.

מה שלא נגבה נדחה, לא נמחק

שלוש השנים בלי גבייה לא הפכו את הפוליסה לזולה. הן דחו את הגבייה עד שהיה ממה לגבות. ברגע שהחיסכון עבר את השיא, כל שקל של רווח ריאלי חדש חזר להיגבות במלוא ה-15%, בלי הנחה ובלי פריסה.

ובמקביל, בכל אחד מ-34 החודשים האלה המשיכו להיגבות דמי הניהול הקבועים, 0.64% לשנה בפוליסה שבדוגמה. גם בשנה שבה הרכיב המשתנה היה אפס, החיסכון לא היה חינם.

כמה עולה שנה טובה

אפשר לענות על זה מהטבלה. בשנים שבהן הפוליסה הרוויחה והחיסכון היה מעל השיא, הרכיב המשתנה לבדו עמד על 1.64% ב-2019, על 1.67% ב-2021 ועל 1.50% באחד עשר החודשים הראשונים של 2025.

כלומר בשנה טובה הרכיב המשתנה גדול פי שניים ומחצה מדמי הניהול הקבועים. סך העלות באותן שנים היה 2.28%, 2.31% ו-2.14% בהתאמה. אלה מספרים גבוהים בכל קנה מידה של חיסכון פנסיוני.

למה הממוצע מטעה לשני הכיוונים

אם ניקח את שבע השנים כולן, כולל שלוש השנים שבהן לא נגבה דבר, הרכיב המשתנה הממוצע היה כ-0.87% לשנה. זה מספר נמוך יותר מכל שנה טובה בודדת, וגבוה מכל שנת קיזוז.

שני הקצוות שגויים כשהם עומדים לבדם. מי שיסתכל רק על שנת 2023 יסיק שהפוליסה עולה 0.64%, פי שלושה פחות מהאמת. מי שיסתכל רק על 2021 יסיק שהיא עולה 2.31%, וגם זה לא ממוצע. הדרך לקרוא את המספר היא כטווח שתלוי בתשואה, ולא כמחיר קבוע.

אז כמה אני משלם השנה

זו השאלה שבגללה הגעתם, ויש לה תשובה כמותית, בתנאי שמציגים אותה נכון.

2.40%, 1.89% ו-1.50% באותה פוליסה

בפוליסת מגדל קרן י' העלות הכוללת היא 2.40% אם בודקים את השנה האחרונה, 1.89% אם בודקים שלוש שנים, ו-1.50% אם בודקים חמש. פוליסה אחת, שלושה מספרים, וכולם נכונים.

ההבדל ביניהם הוא בדיוק הנושא של המאמר הזה. חלון של חמש שנים מכיל בתוכו את 2022 ואת 2023, שתי שנים שבהן הרכיב המשתנה היה אפס, והן מושכות את הממוצע מטה. חלון של שנה אחת אינו מכיל שנת קיזוז כלל, ולכן הוא מראה כמעט 2.4%.

ככל שהזמן יעבור, שנת 2022 תצא מהחלון החמש-שנתי והמספר הזה יעלה מעצמו, בלי ששום דבר בפוליסה השתנה. זו הסיבה שאנחנו מציגים את שלושת החלונות זה לצד זה ולא בוחרים אחד. ההסבר המלא נמצא בדמי הניהול האמיתיים בביטוח מנהלים ותיק.

מה משלמים בכל אחת מהפוליסות

הטבלה הבאה מחשבת את אותו דבר לכל פוליסה שנושאת רכיב משתנה, מהתשואות החודשיות שלה בפועל, ומסדרת אותן מהיקרה לזולה.

שימו לב שהפער בין העמודה השנייה לרביעית אינו קבוע בין הפוליסות. הוא נגזר מהתשואה שכל אחת השיגה, ולכן פוליסה עם דמי ניהול מוצהרים נמוכים יכולה להסתיים בעלות אפקטיבית גבוהה יותר מאחרת. ההשוואה המלאה בין הפוליסות נמצאת במה באמת משלמים בפוליסה הוותיקה.

מה כדאי לבדוק בפוליסה שלכם

ארבעה דברים שאפשר לברר, ושלושה מהם לא דורשים דבר מלבד הדוח השנתי.

1. מתי הונפקה הפוליסה. זה קובע אם יש בה רכיב משתנה בכלל.
2. מה דמי הניהול הקבועים בפועל. השיעור האישי שלכם, ולא זה שמופיע כברירת מחדל של המוצר.
3. האם נגבו מכם דמי ניהול משתנים בשנים האחרונות. הסכום מופיע בדוח השנתי בשורה נפרדת.
4. מה כתוב בפוליסה על מנגנון הקיזוז. את זה אפשר לבקש מהחברה המנהלת בכתב.

וכאן חשוב סייג. עלות גבוהה היא נתון אחד מתוך כמה, ובפוליסות מהדור הזה יש לעיתים גם מקדם קצבה והבטחת קצבה בביטוח מנהלים שאין אפשרות לרכוש היום, וששווה במקרים רבים יותר מהפער בדמי הניהול. ההכרעה מה לעשות עם הפוליסה היא בדיקה אישית, ולא מסקנה שנובעת ממספר אחד. ארבע האפשרויות העומדות בפניכם מפורטות במה לעשות עם ביטוח מנהלים ותיק.

בדיקה של הפוליסה שלכם על ידי משווק פנסיוני מורשה, ללא עלות וללא התחייבות.

שאלות נפוצות

השאלות כאן עוסקות ברכיב דמי הניהול המשתנים ובמנגנון הקיזוז. שאלות כלליות על המוצר מרוכזות בביטוח מנהלים - מה זה ומה עושים עם פוליסה ותיקה, והשוואה מול קרן פנסיה נמצאת בביטוח מנהלים או קרן פנסיה.

סיכום

הרכיב המשתנה בפוליסות שהונפקו בין 1991 לסוף 2003 אינו נגבה בשנה של הפסד ריאלי, ואינו חוזר להיגבות עד שהחיסכון מכסה את מלוא ההפסד. בחישוב שלנו על פוליסת מגדל קרן י' זה ארך 34 חודשים, מינואר 2022 עד אוקטובר 2024.

מה שנחסך באותן שנים נדחה ולא נמחק. אחרי שהפער נסגר, כל רווח ריאלי חדש נגבה שוב במלוא 15%, ובשנה טובה הרכיב המשתנה לבדו גדול פי שניים ומחצה מדמי הניהול הקבועים.

לכן אין מספר יחיד שעונה על השאלה כמה זה עולה, ויש טווח: 1.50% בממוצע לחמש השנים האחרונות, 2.40% בשנה האחרונה בלבד. ככל שיעבור הזמן ושנת 2022 תצא מהחלון, המספר הנמוך יתקרב לגבוה.

הצעד הבא הוא לזהות את דור הפוליסה ואת דמי הניהול האישיים שלכם בהשוואת ביטוחי מנהלים, ולהעמיד את העלות מול מה שיש בפוליסה ואי אפשר לקנות היום, כפי שמפורט במה לעשות עם ביטוח מנהלים ותיק.