עודכן בתאריך: 29/08/2026

צבירה של מיליון שקל יכולה להניב 5,882 שקל בחודש, או 4,348 שקל בחודש. ההפרש הוא 1,534 שקל בכל חודש, ומקורו במספר אחד שנקרא מקדם הקצבה. התשואה ודמי הניהול קובעים כמה ייצבר עד הפרישה, והמקדם קובע לכמה הצבירה הזו תתורגם. המספר הזה כתוב בחוזה הפוליסה שברשותכם ואינו מדווח לשום מאגר השוואה, גם לא לשלנו. מה שכן אפשר לראות מראש הוא לאיזה דור שייכת הפוליסה, ומהדור נגזר אם סביר שיש בה הבטחת מקדם. זה מה שהמאמר הזה עושה: מסביר מה המספר אומר, ואומר לכם איפה בדיוק לחפש אותו ומה לשאול.

שני הסכומים בפסקה הם המחשה חשבונית של אותה צבירה בשני מקדמים שונים, לפי הנוסחה שבסעיף הראשון. חלוקת הפוליסות לדורות מבוססת על מאגר ההשוואה שלנו, נכון לאוגוסט 2026.

מה זה מקדם קצבה, ואיך הוא הופך צבירה לקצבה

מקדם הקצבה הוא מספר שמבטא כמה שקלים צבורים דרושים כדי לשלם שקל אחד של קצבה בכל חודש, לכל החיים. הוא נגזר מחישוב אקטוארי ולא ממצב השוק ביום הפרישה.

בפוליסה שיש בה הבטחת מקדם המספר ידוע כבר היום. בפוליסה בלי הבטחה הוא ייקבע רק ביום שבו תבקשו להתחיל לקבל קצבה, לפי הנתונים שיהיו נהוגים אז.

מי שהגיע לכאן בלי רקע על המוצר עצמו ימצא אותו בביטוח מנהלים - מה זה ומה עושים עם פוליסה ותיקה, וכאן נתמקד במקדם ובהבטחה בלבד.

הנוסחה: צבירה מחולקת במקדם

החישוב עצמו פשוט. מחלקים את הצבירה במקדם ומקבלים את הקצבה החודשית ברוטו. צבירה של מיליון שקל עם מקדם 200 נותנת 5,000 שקל בחודש.

אותו חישוב עובד גם בכיוון ההפוך. הכפלת הקצבה שאתם רוצים במקדם נותנת את הצבירה שדרושה כדי להגיע אליה: קצבה של 8,000 שקל במקדם 200 דורשת צבירה של 1.6 מיליון שקל.

הסכום שמתקבל הוא ברוטו, לפני מס. חבות המס תלויה בגובה הקצבה ובפטורים שחלים עליכם, והיא אינה חלק מהמקדם.

כמה קצבה יוצאת מאותה צבירה במקדמים שונים

הטבלה מריצה את אותה נוסחה על שתי צבירות ובחמישה מקדמים. היא לא מתארת פוליסה מסוימת, והיא כן מראה כמה המספר הזה משנה.

המחשה חשבונית לפי הנוסחה צבירה מחולקת במקדם. המקדמים בטבלה הם ערכים לדוגמה ואינם מקדמים של פוליסה מסוימת. המקדם שיחול עליכם כתוב בחוזה הפוליסה שברשותכם. נכון לאוגוסט 2026.

המרחק בין השורה הראשונה לאחרונה הוא 1,534 שקל בחודש על אותה צבירה בדיוק, וזה לפני שנגענו בתשואה או בדמי ניהול. זו הסיבה שהמקדם ראוי לבדיקה לא פחות מהעלות של הפוליסה, ולעיתים יותר.

שלושה מונחים שנשמעים דומה ואינם אותו דבר

שלושת המונחים מתערבבים כמעט בכל דיון ציבורי על הפוליסות הוותיקות. ההפרדה ביניהם היא הדבר הראשון שצריך כדי לקרוא נכון את החוזה.

מקור: חומר הלימוד לרישוי סוכן ביטוח פנסיוני, פרק ביטוחי מנהלים. נכון לאוגוסט 2026.

שתי ההבטחות נקבעות בנפרד ומופיעות בנפרד בחוזה. תקופת ההבטחה היא גם אחד מארבעת המרכיבים שקובעים את גובה המקדם, וזה מקור נוסף לבלבול בין השתיים.

ארבעת המרכיבים שקובעים את המקדם

המקדם אינו מספר שרירותי. ארבעה נתונים נכנסים לחישוב שלו, ושינוי בכל אחד מהם מזיז אותו. נעבור עליהם אחד אחד, ואז נחזור לתקופת ההבטחה בהרחבה, כי היא גם מרכיב במקדם וגם תכונה עצמאית.

תוחלת החיים הצפויה

הקצבה משולמת כל עוד הפורש חי, ולכן ככל שתוחלת החיים הצפויה ארוכה יותר, אותה צבירה נמתחת על פני יותר שנות תשלום. זה מעלה את המקדם ומקטין את הקצבה החודשית.

תוחלת החיים בישראל עלתה לאורך העשורים האחרונים, וזו הסיבה המרכזית לכך שמקדמים חדשים גבוהים ממקדמים ישנים. פוליסה עם הבטחת מקדם מקפיאה את הלוחות שהיו נהוגים במועד ההצטרפות אליה.

מסלול הפרישה שנבחר

מסלול הפרישה קובע מי מקבל את הכסף ולכמה זמן. מסלול שמשלם לפורש בלבד נבדל ממסלול שממשיך לשלם לבן או בת הזוג אחרי פטירתו.

ככל שהמסלול מכסה יותר אנשים ויותר זמן, ההתחייבות של החברה גדולה יותר, המקדם גבוה יותר והקצבה החודשית נמוכה יותר. המסלולים שעומדים לרשותכם ומועד הבחירה ביניהם כתובים בפוליסה.

תקופת ההבטחה

תקופת ההבטחה היא מספר הקצבאות שישולמו בכל מקרה, גם אם הפורש נפטר מוקדם. היא נמדדת בקצבאות ולא בשנים: 60 קצבאות הן חמש שנים, 120 הן עשר, 180 הן חמש עשרה ו-240 הן עשרים.

ככל שהתקופה ארוכה יותר המקדם גבוה יותר, מכיוון שההתחייבות מתומחרת בתוכו. ההרחבה על התכונה הזו נמצאת בסעיף הבא.

גיל הפרישה

ככל שהפרישה מוקדמת יותר, מספר שנות התשלום הצפויות גדול יותר והמקדם עולה. פרישה מאוחרת עושה את ההפך.

מכאן נובע דבר שקל לפספס: אותה פוליסה נושאת מקדמים שונים לגילים שונים. מקדם יחיד אינו מתאר את הפוליסה כולה. הוא מתאר צירוף מסוים של גיל פרישה, מסלול ותקופת הבטחה.

מקור: חומר הלימוד לרישוי סוכן ביטוח פנסיוני, פרק ביטוחי מנהלים. נכון לאוגוסט 2026.

הבטחת קצבה: 60, 120, 180 או 240 קצבאות

זה החצי של הסיפור שנופל כמעט תמיד מהדיון הציבורי. כשמדברים על מה ששווה בפוליסה הוותיקה מדברים כמעט תמיד על המקדם, ותקופת ההבטחה היא תכונה נפרדת ששווה כסף בפני עצמה.

מה קורה בפועל כשהפורש נפטר

הבטחת קצבה קובעת מספר מינימלי של קצבאות שישולמו בכל מקרה. אם הפורש נפטר לפני שהושלם המספר הזה, יתרת הקצבאות ממשיכה להשתלם למוטבים שנקבעו בפוליסה.

נניח פורש עם הבטחה של 240 קצבאות שנפטר אחרי שמונה שנות קצבה. שולמו לו 96 קצבאות, ולכן 144 הקצבאות הנותרות ישולמו למוטבים. בלי הבטחה, התשלום היה נפסק במועד הפטירה.

זהות המוטבים, אופן התשלום והאפשרות להוון את היתרה נקבעים בפוליסה, והם אינם זהים בכל החברות.

300 ו-360 קצבאות בפוליסות שאחרי 2001

ארבע התקופות המוכרות הן 60, 120, 180 ו-240 קצבאות. בפוליסות שהונפקו אחרי 2001 מופיעות גם תקופות ארוכות יותר, של 300 ו-360 קצבאות, כלומר 25 ו-30 שנות תשלום מובטחות.

תקופה ארוכה יותר אינה בהכרח עדיפה. היא מגדילה את מה שיקבלו המוטבים אם הפטירה מוקדמת, ובאותה נשימה מקטינה את הקצבה החודשית שתקבלו כל עוד אתם חיים.

למה תקופה ארוכה יותר מקטינה את הקצבה החודשית

החברה מתחייבת לשלם מספר קצבאות בלי תלות באורך החיים של הפורש, ולכן היא מתמחרת את ההתחייבות בתוך המקדם. מקדם גבוה יותר משמעו קצבה חודשית נמוכה יותר.

הבחירה בתקופת ההבטחה היא אפוא החלטה על חלוקה: כמה מהכסף מופנה אליכם בחיים, וכמה מובטח למוטבים. אין כאן בחירה נכונה אחת, ויש כאן שאלה שתלויה במצב המשפחתי ובמקורות הכנסה אחרים.

מקדם מובטח, ומתי הופסקה מכירתו

הבטחת מקדם היא התחייבות של החברה שהמספר שנקבע במועד ההצטרפות יחול גם בפרישה, בלי קשר לתוחלת החיים שתהיה נהוגה אז.

מה ההבטחה מבטיחה בפועל, ומה לא

ההבטחה נוגעת לנוסחת ההמרה בלבד. אין בה התחייבות לגובה הצבירה, שתלוי בהפקדות, בתשואות ובדמי הניהול האמיתיים בביטוח מנהלים ותיק, ואינה מבטיחה סכום קצבה בשקלים.

מה שהיא כן עושה הוא להסיר סיכון אחד: הסיכון שתוחלת החיים תעלה עד מועד הפרישה, המקדם יעלה איתה, ואותה צבירה תניב קצבה נמוכה יותר. בפוליסה בלי הבטחה הסיכון הזה נשאר אצל החוסך.

1 בינואר 2013: סוף המקדם המובטח בפוליסות חדשות

פוליסות ביטוח מנהלים שהוצאו מ-1 בינואר 2013 ואילך נמכרות ברובן המכריע בלי הבטחת מקדם, והמקדם בהן ייקבע במועד הפרישה לפי הלוחות שיהיו נהוגים אז. המקור לכך הוא חוזר ביטוח 2012-1-5 של המפקח על הביטוח, שקבע כי חברת ביטוח לא תשווק תכניות ביטוח חיים משולבות חיסכון עם מקדמי קצבה המגלמים הבטחת תוחלת חיים, ותחילתו ב-1 בינואר 2013.

בחוזר עצמו יש חריג שכדאי להכיר, והוא כמעט לא מופיע במקורות העממיים: הוא מתיר לשווק תכנית עם מקדם מובטח למי שמלאו לו 60 שנים לפחות במועד המכירה, ובתנאי שהכיסוי הזה מתומחר כרכיב עצמאי שעלותו שקופה וגלויה למבוטח. כלומר, מי שרכש פוליסה אחרי 2013 בגיל מבוגר אינו נמצא בהכרח בלי הבטחה, וזה פרט שכדאי לקרוא בפוליסה עצמה ולא להניח.

השינוי אינו רטרואקטיבי. פוליסה שהונפקה לפני המועד הזה ממשיכה לפי תנאיה, וההבטחה שבה בתוקף כל עוד לא נעשתה בה פעולה שמפקיעה אותה. זו הסיבה שפוליסות מהדורות האלה מחזיקות תנאי שאי אפשר לרכוש היום.

שימו לב לשני תאריכים נוספים שמתערבבים עם זה. ב-1 ביוני 2001 עברה תקופת הבטחת הקצבה מ-120 קצבאות ל-240, וב-31 בדצמבר 2003 הסתיים שיווקן של הפוליסות המשתתפות ברווחים. שלושה מועדים, שלוש תכונות שונות לגמרי. ההפרדה המלאה: יוני 2001 ודצמבר 2003: שני תאריכים, שתי תכונות.

איזה דור נושא איזו הבטחה

מועד תחילת הפוליסה קובע. הטבלה מציגה את הצד של המקדם וההבטחה בלבד, ואת הצד של דמי הניהול אפשר לראות בטבלת דורות פוליסות ביטוח המנהלים.

מקור: חומר הלימוד לרישוי סוכן ביטוח פנסיוני, פרק ביטוחי מנהלים. תקופת ההבטחה בטבלה היא זו שהייתה נהוגה בכל דור, והתקופה שחלה על פוליסה מסוימת כתובה בחוזה שלה. נכון לאוגוסט 2026.

התאריכים בטבלה הם מועד תחילת הפוליסה, ולא מועד ההצטרפות למקום העבודה ולא מועד ההפקדה הראשונה. הנתון הזה מופיע בדוח השנתי שאתם מקבלים מהחברה המנהלת.

איך יודעים מה המקדם שלכם

התשובה הקצרה: המספר נמצא במקום אחד בלבד, בחוזה הפוליסה שברשותכם. הוא אינו מדווח כנתון השוואתי, אינו מופיע במאגר שממנו נבנים דפי ההשוואה באתר הזה, ואי אפשר לגזור אותו מהתשואות או מדמי הניהול.

מה שכן אפשר לדעת בלי החוזה הוא הדור של הפוליסה, וממנו נגזר אם סביר שיש בה הבטחת מקדם בכלל. זה לא המספר, וזו השאלה שקודמת לו.

מה כן אפשר לראות אצלנו: הדור של הפוליסה

בדף השוואת ביטוחי מנהלים יש סינון לפי תקופת ההקמה. מתוך 195 הפוליסות שבמאגר, 171 שייכות לתקופה שמשנת 2004 ואילך, 15 לשנים 1992 עד 2003 ותשע לשנים 1990 עד 1991.

אחרי שמאתרים את שם הפוליסה מהדוח השנתי ופותחים את פאנל הפרטים שלה, מוצגת בו רצועת תנאי הפוליסה עם תקופת ההקמה. זו התמונה שבראש המאמר: פוליסת מגדל קרן י', תקופת הקמה 1992 עד 2003, לצד ההערה שפוליסות מהתקופה הזו נושאות לרוב מקדם קצבה מובטח.

מה שהרצועה נותנת הוא סימן. היא אומרת לאיזה דור הפוליסה שייכת, וממנו נגזר מה סביר שכתוב בחוזה. את מה שבאמת כתוב בו קובע החוזה עצמו.

איפה בחוזה מחפשים את המספר

חוזה הפוליסה, שנקרא גם דף פרטי הביטוח או תנאי הפוליסה, הוא המסמך שמכיל את נוסחת ההמרה. שלושה דברים מחפשים בו: האם קיימת הבטחת מקדם, מהי תקופת הבטחת הקצבה, והאם מצורפת טבלת מקדמים לפי גיל.

אם החוזה אינו בידיכם אפשר לבקש אותו מהחברה המנהלת. את רשימת פוליסות הביטוח שרשומות על שמכם, כולל כאלה ששכחתם, אפשר לאתר בהר הביטוח של רשות שוק ההון, ואת כל המוצרים הפנסיוניים דרך איפה הכסף שלי - הכל על מסלקה פנסיונית.

תנאי חוזי ביטוח החיים כפופים לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), תשמ"ב-1981. המסמך החתום הוא המקור המחייב, ולכן כדאי לקבל כל תשובה על תנאי המקדם בכתב ולא בשיחה.

ארבע השאלות לחברה המנהלת

אלה ארבע השאלות שמחזירות תשובה שאפשר להשוות איתה. שלוש הראשונות הן מה יש בפוליסה, והרביעית היא מה עלול להוציא אותו ממנה.

עם ארבע התשובות ביד אפשר להעמיד את שווי ההבטחות מול עלות ההחזקה בפוליסה. הצד השני של אותה משוואה מפורט במה מובטח בפוליסה ומה זה שווה.

מה עלול להפקיע מקדם מובטח

הבטחה שקיימת בפוליסה אינה בהכרח הבטחה שתשרוד עד הפרישה. בחלק מהפוליסות היא צמודה לפוליסה עצמה או למסלול ההשקעה שבתוכה, ופעולה שנראית טכנית לחלוטין מוציאה אותה מהתמונה.

הפעולות שמופיעות בהקשר הזה הן ניוד הכספים למוצר אחר, החלפת מסלול השקעה בתוך אותה פוליסה, פיצול הצבירה בין שני מוצרים ושינויים אחרים בתנאי הפוליסה. מה מהן נוגע במקדם ומה לא תלוי בנוסח הפוליסה ובחברה המנהלת, ואינו זהה בכולן.

הסיבה המבנית לכך פשוטה. ההבטחה היא תנאי בחוזה מסוים. כשהכסף עוזב את החוזה, או כשהחוזה עצמו משתנה, התנאי אינו נוסע איתו. מקדם מובטח נצמד לפוליסה, והצבירה שבתוכה יכולה לעבור בלעדיו.

אין כאן המלצה לכאן או לכאן. יש כאן שאלה שכדאי לבדוק מול החברה המנהלת לפני כל שינוי, גם כשהשינוי נראה קטן. הצד של ההחלטה עצמה, כלומר מתי בכלל שוקלים שינוי ומה עומד מולו, מפורט בהדבר שיכול להפוך כל חישוב: מקדם מובטח שנפקע, ותהליך הניוד עצמו בניוד ביטוח מנהלים עם מקדם קצבה מובטח.

שלוש טעויות נפוצות, ומגבלה אחת שכדאי להכיר

טעות ראשונה: להשוות מקדם למקדם בלי לבדוק מה עומד מאחוריו. מקדם נמוך יותר נראה עדיף, והוא עשוי להיות נמוך מפני שהוא מתייחס לגיל פרישה מאוחר יותר, למסלול צר יותר או לתקופת הבטחה קצרה יותר. ההשוואה תקפה רק כשארבעת המרכיבים זהים.

טעות שנייה: להניח שמקדם מובטח מבטיח את גובה הקצבה. ההבטחה נוגעת לנוסחת ההמרה. הקצבה בשקלים תלויה גם בצבירה, וזו תלויה בהפקדות, בתשואות ובעלות של הפוליסה לאורך השנים.

טעות שלישית: לזהות הבטחת קצבה עם הבטחת מקדם. אלה שתי תכונות שנקבעות בנפרד. פוליסה יכולה לשאת תקופת הבטחה ארוכה בלי שהמקדם שבה מובטח, וזה בדיוק המצב בפוליסות שהונפקו מ-2013 ואילך.

ומגבלה אחת שאינה טעות: אף אחד מהמספרים האלה אינו יושב בכלי השוואה, כולל בשלנו. אלה תנאי חוזה אישיים, וההשוואה ביניהם נעשית מול המסמכים שברשותכם ומול תשובות בכתב מהחברה המנהלת. מה שכלי ההשוואה כן נותן הוא הדור, העלות והתשואות, וזה החצי השני של אותה החלטה.

שאלות נפוצות

השאלות כאן עוסקות במקדם ובהבטחה. שאלות על המוצר עצמו, על הדורות ועל דמי הניהול מרוכזות בביטוח מנהלים - מה זה ומה עושים עם פוליסה ותיקה, ושאלות על מה לעשות עם פוליסה ותיקה במה לעשות עם ביטוח מנהלים ותיק.

סיכום

מקדם הקצבה הוא מספר אחד שקובע כמה תקבלו בכל חודש, והבטחת הקצבה היא תכונה נפרדת שקובעת מה יקבלו המוטבים. שתיהן כתובות בחוזה הפוליסה, ואף אחת מהן אינה מדווחת לכלי השוואה.

מה שכן אפשר לדעת מראש הוא הדור: פוליסות שהונפקו עד סוף 2012 נושאות לרוב הבטחת מקדם, ופוליסות שהוצאו מ-2013 ואילך נמכרו ברובן המכריע בלעדיה. את הדור של הפוליסה שלכם אפשר לזהות תוך דקה בהשוואת ביטוחי מנהלים.

הצעד הבא הוא להוציא את הדוח השנתי, לאתר בו את מועד תחילת הפוליסה, ואז לפנות לחברה המנהלת עם ארבע השאלות שלמעלה. עם התשובות ביד אפשר להשוות בין מה שהפוליסה מבטיחה לבין מה שהיא עולה, ולא לפני כן.